ובכן, ביה"ד הבינלאומי בהאג הוכיח עכשיו כי הטענה הזו, המושמעת שוב ושוב, כדי לחזק את ידם של הדוגלים באותו אקטיביזם שיפוטי, ובראשם כבודו, ברק, היא, מסתבר, באותיות קידוש לבנה, 'כּאלם פאדי', שטויות, דברי הבל שאין להם כיסוי ואין להם הִתכנוּת כלל. האקטיביזם השיפוטי הועמד עכשיו לקיר על-ידי ביה"ד הבינלאומי בהאג.
לפני מספר ימים למדנו על (עוד) תרגיל, שריחו נודף למרחוק, ראוי לומר מסריח, של ביה"ד הבינלאומי בהאג. מוסד חשוב, ממוסדות האו"ם, שעיקר שקידתם - הכפשתה הקבועה והמתמדת של ישראל.
בית דין "צדק" זה, החליט על העמדתה לדין של מדינת היהודים בגין ביצוע
פשעי מלחמה בשטחים הכבושים. מתי נפלה ההחלטה הנלעגת הזו? במועד בו פרסמה התקשורת ידיעות על... הרצח המתבצע באירן. כן. שם יורים, לאור היום, משמרות המהפכה, סוג של ה-S.S הידוע, במפגינים. כאן משתמשים בתחמושת חיה (ולא כדורי גומי), לאור היום. לא במחשך. את המחשך שומר שם השלטון לצרכים מיוחדים - עינוי ורצח (שוב) של מתנגדי משטר אחרים ונוספים, כאלה שיש בפעילותם משום פוטנציאל המרדה כפי שטוען משטר האייטולות.
שם יורים. חופשי. אין דין. אין דיין. גם אין הבאה לביה"ד הבינלאומי בגלל פשעים נגד אזרחים. גם אין תביעה מצד בי"ד זה להעמדה לדין של אלה מבין האייטולות שנתנו את הפקודה לפתיחה באש. אבל באשר לישראל, ראו זה פלא, מיד נזעק ביה"ד הפלילי הבינלאומי. מיד נזדעקה פאטו בנסודה, משפטנית מגמביה, המכהנת כתובעת ראשית בו, להאשים את ישראל ב... השמדת עם.
רקורד מפואר
בעשר השנים הראשונות לפעולתו פתח בית הדין בהליכים נגד 30 נאשמים, כולם ממדינות אפריקה. משפט יחיד הסתיים בהרשעה (שעליה הוגש ערעור): משפטו של תומאס לובנגה. הוא הורשע בחטיפת ילדים וגיוסם לארגון המורדים 'איחוד הפטריוטים הקונגולזים'.
על לובנגה נגזרו 14 שנות מאסר. משפט אחר הסתיים בזיכוי, ארבעה משפטים אחרים נמצאים בשלבי דיון. בכמה מקרים נוספים בוטלו ההאשמות. מרבית הנתבעים לא נשפטו, שכן חלקם נמלטו, חלקם נרצחו/מתו (בהם מועמר קדאפי), חלקם מצויים בידי רשויות החוק במדינות שונות, וטרם הוסגרו לידי בית הדין. וכך מוצאת ישראל את עצמה על ספסל הנאשמים יחד עם מועמר קדאפי, תומאס לובנגה ואחרים.
בין השופטים (רשימה חלקית), עבד-אל-קאווי אחמד יוסף, מסומליה, הידועה בדאגתה לזכויות הפרט (נשיא), שיו הנג'ין (סגנית נשיא) מסין, המהווה אף היא אות ומופת לשמירה על זכויותיהם של מיעוטים, גם ג'וליה סבוטינדה (אוגנדה) ברשימה, ואיך שכחנו? נאווף סלאם, מלבנון... מיותר לציין שאין ממדינות אלו ולוּ אחת, שהובאה לדין בגין קיפוח זכויות מיעוטים, רצח מפגינים חפים מפשע וכו', על-אף הרקורד המפואר שלהם בנושאים אלה.
אבל לקח קטן יש גם לנו הישראלים בגין החלטה אומללה זו של התובעת, אותה פאטו בנסודה. משפטנים בכירים טוענים שנים רבות כי האקטיביזם השיפוטי מהווה תריס ומגן על מדינת ישראל בפני תביעות משפטיות של ביה"ד הבינלאומי בהאג. "השופטים שם בהאג, מודעים ליעילותה הרבה של מערכת המשפט הישראלית. לכן אנו לא נתבעים על ידם בגין פשעי מלחמה". כך אמרו אצלנו, ובין האומרים גם
אהרן ברק ההוגה המהולל של "הכל שפיט".
משברים פוליטיים
ובכן ביה"ד הבינלאומי בהאג הוכיח עכשיו כי הטענה הזו, המושמעת שוב ושוב, כדי לחזק את ידם של הדוגלים באותו אקטיביזם שיפוטי, ובראשם כבודו, ברק, היא, מסתבר, והפעם באותיות קידוש לבנה, 'כאלם פאדי', שטויות, דברי הבל שאין להם כיסוי ואין להם התכנות כלל. אבל לכו ותאמרו זאת לאהרן ברק, הדמוקרט הידוע, שאיננו טועה אף פעם.
ועוד הערה שמין הראוי כי תגיע גם לאזניו של רה"מ נתניהו: היום ידוע ומושכל כבר על הציבור בכללו כי בג"ץ חרג מהגנה על זכויות היסוד של הפרט. כבודם הפכו את בית המשפט לבמת החזיון של תיאטרון האבסורד. לחלק מרכזי בזירה הפוליטית. בג"ץ היום הינו המרכזי שבמחוללי המשברים הפוליטיים.
הדוגמה הראשית לפעילותו השלילית, בבחינת יישום אסור בתכלית של הכלל, 'עוול מתקנים בעוול', היא פסיקתו העקבית בכל הקשור לדרום תל אביב וגם ביחס לגיוס בני הישיבות. בעניין זה, בג"ץ סיכל שוב ושוב פשרות פוליטיות שהשיג הרוב החילוני-מסורתי. גם הפסיקה הנוכחית של בג"ץ בסוגית המסתננים לישראל, באמצעות נישואים עם בני/בנות הרשות הפלשתינית, הינה בבחינת יישום איטי של זכות השיבה, ומהכנסת נשללה היכולת לפסול פסיקות אלו.
נתניהו, וזאת יאמר לחובתו, הכשיל מספר פעמים את החקיקה לריסון הבג"ץ, שיזמה שרת המשפטים דאז,
איילת שקד. הייתה זאת בבחינת בכייה לדורות גם מבחינתו הוא ועתידו הפוליטי. בשים לב לסוגיה העומדת עתה לדיון בבג"ץ, ולהכרעתו הצפויה בשאלה, האם תינתן לנתניהו הזכות להמשיך בשליחות שהטילו עליו בוחריו, ראוי שתישקל בכובד ראש הבדיה, כי בזכות התלות האוטופית, המצוצה מן האצבע בביה"ד הבינלאומי בהאג, תבוא ישועה לישראל.
