המורדת

גאולה כהן עליה השלום הייתה עוף מוזר בכנסת בכך שלא נטתה ימינה ושמאלה מעקרונותיה, ונותרה מורדת כאשר כולם התמסדו - חלקם בגלל תפקידיהם, שחייבו אותם להתפשר.

בלח"י נקראה, 'אילנה', ונאסרה בשעה ששידרה בתחנת השידור של המחתרת. הכובש הבריטי שפט אותה למאסר, אך היא ברחה מכלאה אחרי תקופה קצרה, ושבה לפעילות מחתרתית. רוב חבריה ללח"י התפשרו עם הקמת המדינה, והסכימו לגבולות החלוקה. מעטים בלח"י המשיכו לשאת את הלפיד, שהבעיר אברהם שטרן, 'יאיר' - מעטים מדי מכדי לשנות את מהלך העניינים.

בכהן המשיכו לבעור להבת המרד, הנאמנות לארץ-ישראל והנאמנות לעם ישראל. הנושאים הללו בעבעו במאמריה ובראיונותיה ב׳מעריב׳,ושהקנו לה מוניטין רב. לימים תעמוד לצד העולים מברית-המועצות כשהממסד הישראלי ניסה לחבל במאבק היהודים לעלות ארצה, ולצד העולים מאתיופיה. בנוסף, פעלה להפיץ את החזון הלאומי בקרב נוער ובקרב אוכלוסיות אחרות.

גאולה כהן הייתה מנהיגה מזן אחר, שנדיר במקומותינו. כשהייתה חברת-כנסת (בליכוד ובתחייה), המשיכה לפעול בלהט למען עקרונותיה, ויצאה נגד מנהיגים, שסטו, לדעתה, מהדרך הנכונה. חבל על דאבדין דלא משתכחין.

מלשינים

הודעת פאטו בנסודה, התובעת בבית-הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, כי תחקור את התנהגות ישראל ביהודה ובשומרון, הנה גילוי נוסף של אנטישמיות בוטה ושל האפליה הרגילה של ישראל בבית-הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. לא הופתעתי לדעת, כי מלשינים מקרבנו, שקיבלו אתנן שמן מאוד ממדינות אירופיות, סייעו לבסס את התיק לכאורה נגד המדינה ונגד צבאה - כמו בעניין דוח גולדסטין.

אין לי טענות לעמותות ערביות, שפועלות נגד המדינה. הרי ממילא הן חשודות בעיניי באי-נאמנות. אלא טענותיי כלפי הפרקליטות, שאינה פועלת נגדן, ואינה ומבררת האם יש במעשיהן עניינים פליליים. הגיע הזמן, שייחקר סוף-סוף תפקודה הבוגדני של תנועת ׳בצלם׳, שזוכה משום-מה לאִתרוּג של הפרקליטות (צדק בררני, אמרנו כבר?!) - אולי כיוון שבכירים בפרקליטות מקורבים ל׳בצלם׳.

"וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה" - תיקן שמואל הקטן, לבקשת רבן גמליאל (ברכות כ"ח, עמוד ב׳) ב'ברכת המינים' שבתפִלת שמונה-עשרה - "וְכָל הַמִּינִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וְכָל אוֹיְבֵי עַמְּךָ מְהֵרָה יִכַּרֵתוּ, וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וּתְכַלֵּם וְתַשְׁפִּילֵם וְתַכְנִיעֵם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ ...".

דוגמה אישית

בהמשך למנהגו להתרחק ככל האפשר מהאמת, הראה שי ניצן, פרקליט המדינה היוצא, דוגמה אישית לעובדי מדינה, ובניגוד לחוק מחק מיומנו פרטים רבים על פגישותיו בשנים 2019-2018. כנראה, פוחד הברנש, שהיומן יחשוף את הרשת, שפרס על המדינה, כדי לאפשר את השתלטות החונטה המשפטית על מדינת ישראל, ואת מעורבותו הרבה במשפטים של אנשי ימין ובעניינים פוליטיים, שנגעו בימין.

פרקליטות המדינה העבירה לארגון 'לביא' את יומני ניצן לשנים 2019-2018. כיוון שניצן היה פקיד בכיר, עליו לחשוף את פגישותיו - כפי שעשו שרים ובכירים. אך מה שמותר ליופיטר-ניצן אסור לשור.

מחווה מרשימה

המחווה האבירית של אלוף מוטי אלמוז, ראש אגף כוח-אדם (אכ"א) בצה"ל, שנטל על עצמו, בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, את האחריות למידע השקרי - יש אומרים, מזויף - שפרסם אכ"א אודות גיוס חרדים מרשימה. אך נראה, כי איש לא שם אליה לב, אלא אם הצבא מחכה לדוח ועדת הבדיקה של אלוף (מיל') רוני נומה בעניין הזה.

אם אלמוז אחראי לדיווח השקר - עליו לשלם את המחיר; ואם מישהו אחר אחראי - אלמוז היה צריך להדיחו מיד כשהתגלתה התרמית. השתהות בענישה על דיווח השקר תנחיל לצבא כולו נורמות מעוותות, שיש אומרים, כי מזמן נוהגות בו.

מיליוני דולרים

תחת אפה של מדינת ישראל השתכרו מחבלים כלואים תושבי ישראל, או ירושלים, אלפי שקלים בחודש משך שנים רבות מבלי שנגבה מהם מס כחוק. כך קובע מכון 'מבט לתקשורת פלשתינית'.

לפי חוות-דעת של היועץ המשפטי לממשלה, יש לראות בתשלומי הרש"פ למחבלים כהכנסה לכל דבר ולכל עניין. כלומר, מקבלי המשכורות חייבים בתשלומי מס הכנסה בגין המשכורות ששולמו להם. ומדובר בסכומי עתק של מיליוני דולר. יתר על כן, המחבלים הללו צריכים לעמוד לדין על העלמת הכנסות ועל אי-תשלום מס כחוק. וכמובן, יש לגבות מהם את המס בתוספת הצמדה, רבית ורבית פיגורים - כפי שנוהגת רשות המיסים לגבי מעלימי הכנסות.

לכאורה, משכורות המחבלים הנן כספי טרור ועשיית פעולות ברכוש טרור, ולפי החוק יש לתופסן.

משיק לאותו העניין, חתם נפתלי בנט, שר הביטחון, על צו, שנועד להילחם במימון הטרור, ומטיל הגבלה כלכלית על חברי ארגוני טרור בארץ ובעולם. כך, תוגבל יכולתם לעשות שימוש בנכסיהם, ולקדם את ענייניהם הפיננסיים ואת ענייני ארגון הטרור בארץ ובחו"ל.