קוריאה הצפונית

הסכנה הגדולה ביותר הניצבת לפתחו של העולם בתחילת העשור החדש היא התחמשותה הגרעינית של קוריאה הצפונית, החוזרת לאיומים ועלבונות כאשר דונלד טראמפ ממוקד יותר ויותר במסע הבחירות שלו. זה אולי דווקא טוב, טוען גארדיאן, כי ייתכן שטראמפ לא יעורר כעת משבר. אבל זה אולי דווקא רע: קים ג'ונג-און עלול לנצל את הרגע כדי להשיג את התוצאה המיטבית מבחינתו.

טראמפ הצליח לבלבל אפילו את עוזריו בסוגיית קוריאה הצפונית. הוא הציע להרחיק את כל 25 מיליוני תושבי סיאול מטווח הארטילריה של הצפון. הוא הורה לפנות את משפחות הכוחות האמריקניים מן הדרום, למרות שנאמר לו שהצפון עלול לראות בכך איום במתקפה; שר ההגנה דאז, ג'ים מאטיס, ביטל אותה. אבל מאטיס התפטר מאוחר יותר; ספק אם מחליפו, מייק אספר, ינהג כמותו.

בלא המבוגר האחראי בחדר, טראמפ פחות מאופק בהתנהגותו כלפי העולם, ויכול להתעלם מהייעוץ המקצועי ולפעול על פי תחושותיו. התהליך המסודר של קבלת ההחלטות בנוגע לביטחון הלאומי של ארה"ב, התרוקן מתוכן. בשנה היוצאת מדיניות החוץ של טראמפ הפכה להיות אישית יותר, מאולתרת ומבולגנת, ונתונה למצבי רוחו המשתנים, השפעות חיצוניות ושינויי דעה. הדבר בא לידי ביטוי בולט מול קוריאה הצפונית, כאשר השיחות קרסו ופיונגינאנג חזרה לאיים על ארה"ב.

סוריה

שינויי הדעה של טראמפ בנוגע לסוריה גרמו בעיות בשטח. בתחילת אוקטובר, בעקבות שיחה עם הנשיא רג'פ טריפ ארדואן, הוא הסכים לפנות את הכוחות האמריקניים מהמדינה ולהפקיר את הכורדים לחסדיהם של הטורקים – וזאת מבלי להתייעץ בפנטגון ובבעלי בריתה של ארה"ב. ואולם, שבועיים מאוחר יותר ניסה טראמפ לרסן את טורקיה, עם אחד הציוצים המוזרים ביותר שלו, אשר כוון במישרין לארדואן: "אל תהיה חכמולוג. אל תהיה טיפש".

עידוד הטורקים לפעול נגד הכורדים עלול היה להיחשב לפשע מלחמה, ופקידי הפנטגון ניסו למתן את הוראותיו של טראמפ, ולהציג אותן כחלק ממאבק בטרור והגנה על מתקני הנפט הסוריים מפני דאעש. אבל לא בטוח כמה זמן האיזון הזה יחזיק מעמד, מזהיר גארדיאן. ארדואן רואה את הכורדים כאיום וישתמש בכל מה שטראמפ יאפשר לו כדי לפגוע בהם.

מלחמה ושלום

באפגניסטן היו לטראמפ שתי פניות פרסה. בתחילת ספטמבר, כאשר דומה היה ששיחות השלום עומדות להוביל לפריצת דרך, טראמפ הודיע לפתע שהן "מתות" וביטל פגישת פסגה בקמפ דייוויד עם ראשי הטליבאן. ההחלטה הפתיעה את כל המעורבים. אבל לאחר פחות משלושה חודשים, בביקורו הראשון במדינה, הוא הודיע בצורה לא פחות מפתיעה שהשיחות מתחדשות; לא ברור מה, אם בכלל, שינה את דעתו.

שינוי הדעה הדרמטי ביותר של טראמפ היה לאחר שאישר מתקפה נגד אירן בתגובה על הפלת מזל"ו אמריקני בחודש יוני השנה – אך ביטל אותה עשר דקות לפני שעמדה להתבצע, בנימוק שרצה למנוע אבידות בנפש, למרות שנאמר לו מראש מה עלול להיות מספר הנפגעים. השורה התחתונה היא, שבהחלטות הרות גורל כאלה – הליך החשיבה של טראמפ הוא מבולבל, אם בכלל קיים.

שיקולים אישיים

כאשר המדיניות מתנגשת עם האינטרסים של טראמפ, משפחתו או עסקיו – היא לרוב מפסידה. הדוגמא הבולטת היא פרשת אוקראינה, כאשר טראמפ העדיף את רצונו לקבל מאוקראינה את החקירות שיסייעו לו פוליטית, על חשבון המדיניות שקבעה שיש לסייע לה להתמודד מול האיום הרוסי.

הבית הלבן התערב גם כדי למנוע צעדי ענישה נגד רוסיה, סעודיה וטורקיה מסיבות שנותרו עלומות. לאימפריה העסקית של טראמפ יש אינטרסים במדינות אלו, כמו גם בישראל ובסין. ג'ארד קושניר, המופקד על המו"מ בין ישראל לפלסטינים, קיבל הלוואות מבנקים בישראל. סין העניקה פטנטים לאיוונקה טראמפ, במקביל למו"מ עם וושינגטון על הסכם סחר.

הפיקוח על הנשק

בפברואר השנה הוציא טראמפ את ארה"ב מההסכם עם רוסיה להגבלת הנשק הגרעיני לטווח בינוני, אשר מנע הצבת טילים באירופה מאז המלחמה הקרה. בנאט"ו הייתה הסכמה כללית על כך שרוסיה רימתה, אך כלל לא היה ברור מה ארה"ב השיגה מביטולו כליל של ההסכם. היא ניסתה כמה סוגים של טילים חדשים, אך לא הציבה אותם בשל העדר מדינות באירופה ובאסיה שיסכימו לכך.

כיום נותר בתוקף הסכם יחיד להגבלת הנשק הגרעיני, המגביל את ראשי הנפץ הגרעיניים האסטרטגיים ל-1,550 לכל צד. הוא אמור לפקוע בפברואר 2021, אך ניתן להאריכו בחמש שנים. נכון לעכשיו טראמפ נמנע מלעשות זאת. רשמית, הממשל רוצה הסכם חדש שיכלול את סין, אך בייג'ינג מסרבת להצטרף משום שהארסנל שלה הוא 5% בלבד מזה של רוסיה. התעקשות על צירופה של סין משולה לחיסולו של ההסכם. ואז ייעלם גם המנגנון של פיקוח הדדי והחלפת מידע, וכך ארה"ב ורוסיה יאבדו חלון חיוני זו אל זו.

רודנים

עוד מאפיין של טראמפ הוא העדפתו לרודנים זרים על פני בני ברית שנבחרו בצורה דמוקרטית. הרודנים הללו מציעים לו לכל הפחות את האפשרות ליצור מורשת, ולכן הוא מחניף לוולדימיר פוטין, קים ג'ונג-און ושי ג'ינפינג. את בעלי הברית הוא רואה כמי שאינם מיישרים קו איתו, וכמי שמסתתרים בחינם תחת המטרייה הצבאית האמריקנית היקרה.

מכאן נובעת הספקנות העמוקה של טראמפ כלפי נאט"ו. הוא סירב להתחייב לכך שארה"ב תצא לעזרת בעלות בריתה האירופיות במקרה של התקפה רוסית, תוך התעלמות מכך שהיא מחויבת על פי אמנת נאט"ו. אם טראמפ ייבחר שוב, עתידה של הברית יהיה בסימן שאלה.