עברייני פשעי השנאה הם ההיסטוריונים. גם העבריינים העלובים המכלים זעם צבור וקלוט מאי ומאז במצבות או בגרפיטי זועק של צלבי קרס על שערי בתי כנסיות, גם עבריינים חמושים בסכינים ובכלי ירייה היוצאים לפשוע ולהרוג. הם באים היום כדי להכות באתמול, הם הופכים מצבה כדי לחלל גוויה של יהודי אלמוני שמת מכבר, הם יורים במתפללים שהזדמנו לקיים יחד שיחם עם אלוהיהם שבשמים כדי לחסל את אלה שהם כבר בעולם האמת זה עידן ועידנים. פשעי שנאה של עכשיו מספרים סיפור של פעם שמפעפע בוורידי העבריינים ואינו נרגע עד שהוא פורץ ורדוף השנאה מתייצב קבל עם ועולם של השעה כדי להזכיר לו שהאמיתות הסטראוטיפיות אינן מתכוננות להימוג והעבר שהתקינות הפוליטית מנסה להסתיר הייתה והווה ותהיה אמת לאמיתה מוכחת תמיד.
עברייני השנאה האלה לא היו בעולם בשעה שהיהודי הפרפידי, הבוגדני, הערמומי, אמן הנכלים, החתרני, המשול כתולעת האוכלת את תפוחי החמדה מבפנים, התעלה עליהם, הקניט, ביזה, רימה, הוליך שולל, הפשיט את עורו וחילל את בן אלוהיו, אבל הם כאן עכשיו והנוקמים נוקמים דרך צאצאי רודפיהם באבותיהם. כל זה נשמע פרנואידי מאין כמוהו, מטורף, הזוי, שיגעון, אבל שאלו את עברייני השנאה והם יוכיחו בלהט אצור או שוצף כי ההזוי והטירוף הוא להניח לאליטות של אתה בחרתנו להתביית לתוך המון תמימי הדרך ולנבור בו כאילו כבר אין להם שיניים. יש להם. מוסתרות היטב. היהודי נשך אמש. הוא נושך, לא רק נשך, היום.
אין, כפי שלאמת מעולם לא היה, שום קשר של סיבה ומסובב בין מה שמטריף את רוחם של עברייני השנאה לבין המציאות. אבל עברייני השנאה הם מציאות. הם לא שולטים. הם לא רוב. הם לא הכלל. הם כאן כדי לעורר את הרוב, כדי למחות על שאננותו, כדי להזהיר אותו, כדי לבשר לו כי העבר של המונים המתנפלים על עלובי החיים היהודים היה הגיוני, מתקבל על הדעת, כי מי שלא נפרע מרודפו בשעה שהיה בידו לעשות כן ונרתע מפני ההטפות החסודות של מוגי לב - עתיד להצטער לא על מה שעשה אלא על מה שלא כילה לעשות. הם לא אדוני ממלכות. הם לא מפולות בוץ. הם לא מכסים ארץ. אך אי-אפשר שלא להיות מוטרד, לא רק כיהודים, כאזרחי
העולם הזה.
כי ממדובר על אמריקה. מדובר על העולם החדש. מדובר על הנאורה בארצות תבל. מדובר במדינה בה ההיסטוריה של היהודים לא יובאה כולה מן העולם הישן עם המהגרים שעשו את אמריקה, אלא נתחדשה בתוך כדי המאה האחרונה והעניקה ממד של ביטחון ועודדה רווחה גם כלכלית גם יצירתית, ויצרה הזדמנויות לא נודעות של שילוב עד לנקודות השקה של טמיעה והתבוללות. מדובר באמריקה שאייזנהואר היה מצביא שלה שהוציא את שארית העם היהודי ממכלאות ברגן בלזן.
מה שמטריד כל כך הוא שבאמריקה של היום מצטבר אקלים המנשים עברייני שנאה בשיעור עולה, בשיעור שמוכרחים להסביר אותו, בשיעור שאינו מתיישב עם הצהרותיה, עם נמלצות אהבותיה לישראל. מה שמטריד הוא שאם זה קורה כל כך באמריקה של היום, אם שם יש מי שמבקש להשיב את דברי הימים לאחור ולהיפרע מיהודים שלא היו כאילו שעודם כאן, מה עלול עוד להיות בארצות שאינן אמריקה? מה עלול להיות עוד בעולם בו יהיו תמיד מיעוטים, או קבוצות אנשים הנחשבים כמיעוטים, בו נפרעים מן החי כדי להרוג שוב את המת? לא, אמריקה היא לא אנטישמית. אבל פשעי השנאה במאריקה הם בעלייה. והם לא פשעי שנאה בלבד. הם גם פשעי שנאה שאם אין אומרים עליהם שהם אנטישמיים, לא קוראים לדברים בשמם. ולא לקרא לדברים בשמם, הוא גרוע מעוון. הוא משגה. ביודעין.
