אין בגוש הימין ח"כ רציני אחד שמאמין כי ד"ר
אביחי מנדלבליט "תפר תיקים" ל
בנימין נתניהו. אולי אפילו לא
מיקי זוהר. לכל היותר יש מי שסבור כי מנדלבליט טעה בהעמידו את ביבי לדין. ההבדל הוא דרמטי. כי טעות היא טעות ואילו "תפירת תיק" היא במזיד, בכוונה רעה, ומעוגנת בתרבות השקר.
רבים בימין תומכים בביבי. לא כבעבר. אך עדיין תומכים בו. כי מפחדים מפניו; כי לקו בתסמונת שטוקהולם. הכל כבר נאמר.
המפתיע מכולם הוא שהציבור הדתי מתייצב מאחרי אדם עם שלושה כתבי אישום פליליים כה חמורים בניגוד לתורת ישראל ולמוסר הנביאים. מדוע, בעצם? מפני שאותם לא מעניין המנהל התקין ושלטון החוק והשוויון בפניו אלא רק שני עניינים:
האחד, שנפוץ בקרב חלק מבוחרי הליכוד דתיים כחילוניים הוא התאווה לשלטון. זו השחיתות בהתגלמותה. מי שהשלטון מעוור את עיניו אינו מייחס חשיבות לתופעה החמורה של שוחד ומרמה והפרת אמונים. עם אלה, שהם ציניים לגמרי, אין טעם להתווכח.
והאחר, שהשליטה בכל ארץ-ישראל-המערבית היא ערך הגובר על כל האחרים ומבטלם (המחנכת הדתיה מרים פיוטורקובסקי כתבה על כך מאמר חשוב לפני כמה חודשים במעריב). המחזיקים בדעה זו הם אנשים ערכיים ולא מושחתים במהותם, ורבים מהם דתיים אך יש גם חילונים לאומיים, וכדאי לנסות להבין אותם.
מה הם טוענים בפועל? שאין בכל הימין מנהיג אחד היכול להוביל את ישראל על-פי דרכם ואמונתם ותורתם הלאומית אלא נתניהו עם כל תיקי העבירות הפליליות והנהנתנות המיוחסים לו. זו המשמעות. שהרי אילו האמינו כי מישהו אחר בהנהגתם יכול לשמור על אחיזת ישראל בארץ-ישראל ברמה הנוכחית, היו מעדיפים שהעומד בראשם יהיה גם נקי כפיים ולא חשוד בשום עבירה מהסוג המיוחס לביבי.
דעתי על הימין טובה מדעת בוחרי הימין על עצמם או על הנהגתם. אני מאמין כי יש מישהו כזה אי-שם בשולי גוש הימין.
[
פורסם בדף הפייסבוק של דן מרגלית]