פבלו פיקסו כתב בשנת 1932 בהקשר לעבודתו הידועה "הגרניקה": "אמן חייב להיות פוליטי או לא ליצור בכלל"... דבריו התייחסו לזעזוע של העולם ושלו שנוצר בעקבות הפצצת העיר הבאסקית גרניקה על-ידי הכוחות הפשיסטיים בראשותו של הגנרל פרנקו. זעזוע שהוליד ביטוי חזותי ייחודי לתופעת טבח החפים מפשע.
אמנים מנסים להביע בצורה חזותית את מחאתם כנגד האלימות על גווניה השונים הפושה בחברות אנושיות בעולם ובארץ. לצערנו, האמנות בלבד אינה יכולה למגר תופעות אלה, אבל יכולה בהחלט לעורר מחאה, התקוממות ושיתוף נתחי קהל רחבים.
מחאה כנגד מוראות המלחמה הופיעה בציורים של יוצרים רבים כמו פרנסיסקו גויה לדוגמה בסדרת "מוראות המלחמה שלו".
בארץ זכורים, בין היתר, ציורי המלחמה שצוירו על-ידי יגאל תומרקין בעקבות מלחמת יום כיפור והוצגו בשנת 1974 במוזאון הלנה רובינשטיין בתל אביב. לאלימות פנים שונות ולאחרונה נחשפת יותר ויותר האלימות בכלל ותופעת האלימות נגד נשים בפרט. קמות תנועות מחאה דוגמת "מי טו", התקשורת מעורבת יותר בחשיפה והתקווה שבעקבותיה תמוגר התופעה.
בתחום האמנות נערכות בארץ תערוכות רבות המתייחסות לנושא ומנסות דרך הצגת העבודות לעורר את המודעות ולעורר לפעילות נגדה. ביולי 2014 לדוגמה, הוצגה במוזאון נחום גוטמן בנווה צדק, תערוכת ציורים בשם "לומינל", שצוירו על-ידי עדה עובדיה בוגרת בית-ספר לאמנות קלישר. בתערוכה תוארו בצבעים חזקים וזוהרים תופעות שונות של רשע ואלימות.
בהרצליה הוצגה בנובמבר 2019 התערוכה "הכל בראש שלך" שהתייחסה לתופעות האלימות דרך ציור על ראשי קלקר. בדצמבר 2019 נפתחה בגלריה העירונית בהרצליה תערוכה קבוצתית תחת הכותר "אלימות-מסע בעקבות האלימות בחברה הישראלית". התערוכה שתמשך עד ה-21 לינואר ביוזמתו של שלמה שוורץ ובהפקתה ואוצרתה של בלה רוזנבאום, מציגה תחת קורת גג אחת עבודות של 41 אמנים במעלות ביטויים שונים של אלימות בכלל ושל אלימות נגד נשים בפרט.
הכוונה להמשיך ולהציג את העבודות במקומות נוספים בהם יש קהל רב, כדי לעורר את המודעות לקיומה ולמנוע את הישנותה. אמנים מאיגוד האמנים של הרצליה ואמנים אורחים מאמסטרדם, נצרת, רמת השרון, חיפה ועוד, בחרו באמצעי ביטוי מגוונים: צילום, ציור במדומים שונים כולל עיבוד פיגמנטים בתוך שעווה שבאחת מהן מופיעת המילים No No More, פיסול וכו'.
בסגנון האופייני להם, הם מבטאים בצורה חזותית את הזוועה שבאלימות. פסל בצבע אדום של דמויות פעורות פה הנושאות כפיהן כלפי השמיים, דמות בורחת מבית שלהבות עולות מגגו שוכנות לצד תחתונים עשויים מקרמיקה ויד היוצאת מהקיר ומחזיקה בידה זר ורדים אדומים העטופים בנייר עיתון עליו כתוב: "המכה את המכה פטור. מהצרור משתךשל סרט עם המילים "יש גבול לאלימות עם אייקון של סימן "עצור. ציורים אקספרסיביים מופשטים חדי קווים המשדרים אלימות, קולאזים מצמררים, דמויות סובלות, יושבות בפינה כשידיהן מליטות על פניהן. דמויות מכווצות בתנוחה עוברית, קומפוזיציות עשירות צבעים של דמויות חדות אבסטרקטיות כתמי דם על מרצפות לצד בתים מעוטרים שהעיטורים עליהם עשויים משוקולד. תערוכה מגוונת, זועקת ומעוררת. שנקווה שתעזור למגר את האלימות.
