הרבה אבנים בונות את הדמוקרטיה אך החסינות היא "אבן מאסו הבונים" וכמעט ואינה בשימוש. אדם הגון יוכיח ניקיון כפיו בערכאות הראויות ולא יסתתר אחרי חסינות. הרי כל השנים נתניהו טען: "אין כלום כי לא היה כלום", והנה הַיְּבַקֵש חסינות מפני כלום? נראה יותר שהוא מחפש חסינות מפני הכלימה. בשביל "כלום" לא מגייסים את היקרנים שבין עוה"ד ולא מבקשים מימון שכרם מקופת המדינה.
אצל נתניהו, אותה "אבן מאסו הבונים" הייתה לראש פינה, לאותה אבן מרכזית שכל יתר אבני הקשת נשענות עליה, או אולי לאבן בפינת הבניין המזדקרת מיד לעין. הבעיה עם אבן החסינות היא שבדרך כלל כאשר תרים אותה, במזג האוויר הישראלי, תמצא תחתיה נחש או עקרב. טענת חסינות היא בזויה ומטרתה לדחות את הדין, והיא טעות בחוק שלנו, שלא כבמדינות מתוקנות אין בו הגבלת כהונה [מקובל: עד שנתיים, כמו בארה"ב], וכך חשוד עשוי לכהן קדנציה אחר קדנציה על-כנפי החסינות ועין השמש לא תשזוף מעלליו.
מה התוצאה? התוצאה היא שאדם החשוד בפלילים ממשיך לכהן בתפקיד בו לכאורה מעל. וניתנת לו אצלנו שוב ההזדמנות להמשיך באותם מעשים.
אריה דרעי כבר הזכרנו? ובהקשר זה: בימים האחרונים עלה שוב הרעיון הגרוע של בחירה ישירה. אכן יש בבחירה כזו מספר יתרונות, כמו משילות יעילה, אך באותה מעלה טמון גם החיסרון: אם נבחר אדם מושחת, או חסר יכולת, הוא יוסיף להשחית את הממשל ואת המדינה או שהשליטה תעבור לבן-משפחה [ראה ננסי רייגן בשלהי הכהונה או... שרה, ומאידך-גיסא -
מנחם בגין ז"ל שכרע תוך כהונתו], כלומר ישלטו בפועל אנשים שלא נבחרו ושליט כזה כמעט שלא ניתן יהא להסירו מכהונתו.
היה היה ראש
ממשלה מכהן שהצהיר כי לא יבקש חסינות. אז הצהיר. כמה דברי אמת כבר שמענו מפיו. או הבטחות שמעולם לא חשב לממשן. ומה עם אבן היסוד שחצב נתניהו מעומק לבו? על כך כבר שרה
נעמי שמר: יש אבנים עם לב של אבן...
