ח"כ דוד ביטן יצטרף בקרוב לרשימת המאושרים שהוכיחו שלחנפנות מקצועית יש תמורה משתלמת. אם היועץ המשפטי לממשלה לא יקדים את ראש הממשלה ויגיש כתב אישום נגד ביטן, יוכל ח"כ ביטן להתקשט גם לתקופה קצרה בתואר שר, וגם להוסיף את התואר לקורות החיים שלו.

עבור ביטן, שהתחיל כעסקן מוניציפלי בעיריית ראשון לציון, מדובר בקידום מטאורי. ביטן, שהצליח למצוא נתיבות לראש הממשלה, הוכיח להפתעת רבים, שהוא מוכן לעשות למען נתניהו את מה שלא רבים מחברי הכנסת של הליכוד היו מוכנים לעשות, והפך מבחינתו של נתניהו ראוי לתמורה הזאת מזמן.

ראש הממשלה יודע שאם יוגש נגד חבר הכנסת ביטן כתב אישום, הוא ייאלץ להתפטר מיד מתפקידו, וכדי לחסוך מעצמו את המבוכה הוא נמנע עד כה מלמנות אותו לשר. עכשיו כשנתניהו נדרש למנות שלושה שרים לשלושה משרדים שהחזיק בידיו כפיקדון, ביטן יוצא נשכר מכך, אלא שלא ברור לכמה זמן.

ביטן, שעד שהחלה חקירת משטרה בעניינו הרבה לתקוף בחופשיות את המשטרה והפרקליטות, הבין מהר מאוד שהוא משחק באש שתאחז בו, והחליט להוריד פרופיל. הוא עשה זאת לאחר שהתברר לו, כנראה באיחור, שגורלו האישי והפוליטי תלוי באנשים שאותם הוא תוקף.

לא ברור איזה תיק מתכנן נתניהו עבור ביטן. לדעתי זה חייב להיות תיק לא מרכזי, שעזיבה פתאומית ומהירה לא תגרום נזק למשרד שאליו הוא ימונה. זה גם חייב להיות גם תיק שביטן לא יקבע בו מדיניות לטווח ארוך.

אני משוכנע שגם ראש הממשלה מודע לכך שהחקלאות "על הפנים", ומינויי של ביטן לשר חקלאות למשל, לא רק שלא יועיל לחקלאות אלא יחמיר את מצבה. לדעתי, עד שיתברר מצבו המשפטי של ביטן, הוא יכול אם אין ברירה לאחוז בתיק לא כלכלי, נטול השפעה, שעיסוק בו יעניק לביטן את ליטרת הכבוד שהוא מצפה לקבל, אבל יצמצם במידה ניכרת את הנזק שעשוי להיגרם.

מה ההבדל בין הר לשר? שואלים הבדחנים ומשיבים: ככל שאתה מתקרב להר אתה רואה עד כמה הוא גדול. בעוד שככל שאתה מתקרב לשר אתה מגלה עד כמה הוא קטן.

שרה אנג'ל פרסמה את הפוסט הזה ב-9.12.2014 והוא נכתב כאילו היום: "אנשים שואלים אותי 'למה את לא מצטרפת למפלגה ומתמודדת בבחירות לכנסת הבאה?' ואני נאלצת להסביר בסבלנות: 'לא כל אדם עם עבר פלילי מתאים אוטומטית למשרת פוליטיקאי'".

הדס שטייף עדיין מועסקת בגלי צה"ל, וגם שמעון אלקבץ. העובדה שאת גלי צה"ל ממשיך לנהל טפלון חובב דוגמת אלקבץ, ובמערכת הביטחון אין שר ביטחון במשרה מלאה, הופכת מה שנשמע פרי הדמיון למציאות.

עו"ד בועז בן צור, פרקליטו של עו"ד אפי נוה, שהיה יו"ר לשכת עורכי הדין, הוא זה שיצליח כנראה להביא לזעזועים הנדרשים בצמרת גלי צה"ל. החלטת פרקליטות מחוז מרכז פלילי, לגנוז את התלונה נגד הדס שטייף היא החלטה חריגה כמו גם החסינות שניתנה לה.

בן צור לא מסתיר את דעתו ש"החסינות ניתנה ל'עיתונאית', אשר שיקרה בחקירותיה במשטרה, ומסרה גרסאות הסותרות זו את זו בנקודות מרכזיות, שעה שיש בעניינה יותר מחשד סביר, כי היא הוסיפה לבצע עבירות פליליות לאחר חקירתה - עניין שמטעמים לא ברורים לא נחקר על-ידי גורמי החקירה ראוי שייבדק ביסודיות ועד תום".

ויש עוד עניין חשוב שלא ניתן להתעלם ממנו. החסינות ניתנה לשטייף בניגוד לכל כללי המנהל התקין, ללא תיעוד מסודר בכתב. מהמסמך החמור ששלח עו"ד בן צור לפרקליטות המדינה עולה, ששטייף נפגשה עם שמעון אלקבץ, מפקד גלי צה"ל, מיד לאחר שנפגשה עם יוליוס רוזנברג, האיש שפרץ לכאורה, לטלפונים הניידים של נוה בביתו באשקלון.

בחקירתה במשטרה מעידה שטייף כי "ביום 23.12.2018 בבוקר אני מגיעה לבית באשקלון, בבית של המקור שלי, והוא מתחיל להראות לי את החומרים שלטענתו הוצאו משני פלאפונים מסוג סמסונג גלקסי ושנינו המומים. אנו עוברים יחד שעות על החומרים ולא מאמינים למה שאנחנו רואים". כשברשותה המידע האסור אליו היא נחשפה, נפגשת שטייף כמה שעות לאחר מכן עם אלקבץ ומספרת לו על תוצרי הפריצה. עד לנקודה זאת פעלה שטייף על דעת עצמה, ללא אישור הממונים עליה ומבלי שקיבלה ייעוץ משפטי.

העובדה הזאת לא מונעת משטייף, כפי שהיא מעידה במשטרה, למסור לידיו של אלקבץ גם "דף קרטון, ובו כתובות הכותרות העיתונאיות שניתן להפיק מהחומרים שהיו בידי". בעת קבלת החומר משטייף לא היה בידי אלקבץ ייעוץ משפטי, בניגוד לרושם שניסה ליצור שהפרשה התנהלה מראשיתה תוך ייעוץ משפטי צמוד. מתברר כי טענתו של אלקבץ, כי התנהלותו בפרשה נעשתה כדין, לאחר קבלת יעוץ משפטי, רחוקה מהמציאות, משום שהוא נחשף כפי ששטייף מעידה בחקירתה במשטרה, לחומרים שאסור היה לו לכאורה להיחשף אליהם בשום מקרה.

לו אלקבץ היה מקבל יעוץ משפטי מתחילת הפרשה, היה מבין שהוא היה חייב לדחות את בקשתה של שטייף להיפגש איתו, כדי לעדכן אותו בחומרים שהוצאו שלא כדין מהטלפון הנייד של נוה, ובוודאי שהיה עליו לסרב בתוקף לקבל מידיה של שטייף דף קרטון ובו הכותרות העיתונאיות שאותן ניתן להפיק מהחומר האסור, כפי ששטייף העידה שמסרה לידי אלקבץ בעדותה במשטרה.

אלא שהטפלון המוכר אלקבץ מנסה גם הפעם להחליק מהפרשה מבלי שידבק בו רבב. הטענה המרכזית שהוא בחר להשמיע עד כה הייתה שהוא פעל רק על-פי ייעוץ משפטי, בעוד שעדותה של שטייף במשטרה מלמדת חד-משמעית, שבשלב שבו קיבל אלקבץ לידיו את החומרים האסורים, עדיין לא ניתן לא לשטייף וגם לא לאלקבץ ייעוץ משפטי, משום שגם לא התבקש על ידם יעוץ כזה.

אם נכונה עדותה של שטייף במשטרה לגבי חשיפתו של אלקבץ לחומר שהושג תוך ביצוע עבירה פלילית מדויקת, אלקבץ נמצא לכאורה בצרות גדולות, וספק גדול אם הוא יוכל להמשיך בתפקידו כמפקד גלי צה"ל לאורך זמן. אני מתקשה להאמין שהשפן שמעון אלקבץ לא אומר אמת, רק משום שהוא מנסה לכאורה למלט עצמו מאימת הדין. אלא שהעובדות שנמצאות גם בידי פרקליטיו של אפי נוה, מלמדות שמיד לאחר שהמכשירים הסלולריים של נוה נפרצו, נסעה שטייף לפגוש את אלקבץ. זה היה עדיין בשלב שהיא פעלה על דעת עצמה בלבד, ומבלי שהיא קיבלה את אישור הממונים עליה למעשיים הפלילים שנקשרו בשמה, כשאלקבץ הוא הממונה והאחראי המרכזי על גלי צה"ל, והוא זה שאמור היה לתת את האישור.

מתברר שגם העיתונאי גולן יוכפז, חברה הטוב של שטייף, שיתף עמה פעולה בעת ששימש בתפקיד מנכ"ל חדשות 13. למרות שהסכים לקבל קבצים ובהם תכנים מהסלולר הגנוב של אפי נוה, הוא טרם נחקר באזהרה במשטרה.

העורך הראשי והמוציא לאור של אתר News1, העיתונאי יואב יצחק, הצליח לחשוף שכאשר הדבר נודע בינואר 2019, לאחר תחילת החקירה, בוצעה מטעמו של יוכפז פנייה לפרקליטות, בבחינת "הקדמת תרופה למכה", וכדי להגן על עצמו הוא הודיע רשמית כי הקבצים נמסרו לו. יצחק פרסם כי מיד אחר כך, נדרש יוכפז על-ידי דובר משרד המשפטים משה כהן, להחזיק את התכנים הסלולריים שהובאו לרשותו בכספת, ומאוחר יותר להשמידם - וכך עשה, לדבריו.

האם המשטרה טרחה לבדוק מדוע הסכים לכאורה שמעון אלקבץ לקבל לידיו, כפי שטוענת שטייף, חומר שהושג תוך ביצוע עבירה פלילית, בטרם הוא התייעץ משפטית כיצד לנהוג, ומה הוא עשה בחומר הזה?

גם אם אלקבץ הטפלון שוב במחתרת, אני משוכנע שהמשטרה תצליח למצוא אותו כשהוא יידרש לחקירה.

אחרי שבשנה שעברה חגגנו ליל סדר שלא כהלכתו בטברנה בסלוניקי, החלטנו שאין כמו לחגוג את השנה האזרחית החדשה בטברנה באתונה. הטברנה שעליה קיבלנו המלצות חמות מבית המלון שבו התארחנו, נקראת "נאוס ריגס", והיא נמצאת בעיר העתיקה של אתונה.

מדובר בטברנה בתוך סמטאות קסומות, שהזמן עצר בהן מלכת. אם תוסיפו לכך את האורות הצבעוניים שבהן מקושטות הסמטאות לקראת הכריסמס, לא תטעו אם תגיעו למסקנה שהגעתם בטעות לגן עדן.

בכניסה לטברנה השתרך טור ארוך שהבטיח שהגענו למקום הנכון. מיליון סינים לא טועים, אבל בכל מה שקשור לצד הקולינרי הם טעו בגדול. קבלת הפנים הקולינרית לא הבטיחה טובות. על השולחנות היו מפוזרות קערות עמוסות בחסה, שעליה פוזרו גרעיני רימון. לא צריך היה להיות חד עין, כדי לראות שהחסה ידעה ימים יפים יותר, וגרעיני הרימונים נועדו לא יותר מאשר לשמש תוספת צבעונית לחסה נבולה.

מי שרואה בכך את מנת הפתיחה הייצוגית שלו, אין שום סיכויי שהוא יפתיע בהמשך, וההמשך לא איחר לבוא. הזמנתי עוף שטעימה קטנה ממנו העידה שהוא הגיע לאריכות ימים. הוא היה יבש ובלתי אכיל, ולא היה צורך ביותר מאשר בנגיסה קטנה כדי להבין שאפילו אסירים שנידונו למוות לא היו מוכנים לטעום אותו.

את דג הצ'יפורה שהזמינה בת זוגי, החליט השף לייבש יתר על המידה, אולי משום שכל חייו הוא שחה במים עמוקים. טרחתי להזהיר אותה שספק אם למערכת הרפואית היוונית יש את ההכשרה והיכולת להעניק טיפול רפואי הדרוש למי שמוכן להסתכן באכילת הדג.

כמו בכל בטברנה מכובדת, פינקו אותנו בבקבוק יין אדום ובבקבוק שמפנייה. את השמפניה לא העזנו לפתוח אחרי שטעמנו מהיין. חבר טוב שלי הזכיר לי את האמירה המוכרת על יין מאיכות שנחשפנו אליה, שלא ראוי לעשות בו שימוש, אפילו כדי לטפל באמצעותו בפטרייה באצבעות הרגליים. האוכל בארבע מילים, כפי שנוהגים הווטרינרים לומר כשהם פושטים על מסעדות ותופסים בשר פיגולים: "לא ראוי למאכל אדם".

אשר לתוכנית האומנותית, היא הייתה מצוינת, מרתקת ומושקעת. היוונים יודעים לעשות שמח, ובעלי הטברנה לא חוסכים כדי לשמח את ליבם של האורחים שזקוקים כנראה להרבה עידוד, לאחר שטעמו את מטעמי הגורמה שמקומם הראוי היה בזבל.

התענוג שלא נחזור עליו הסתכם ב-55 אירו לכל סועד. הטברנה הייתה מפוצצת. מה שמעיד שהיוונים נחשפו כנראה בעבר למבחר הגסטרונומי שמוגש בטברנה הזאת, אך למרות זאת הם חוזרים בהמוניהם - או בגלל התוכנית האומנותית המשובחת, או בגלל שהם באים שבעים מהבית.

השבוע לפני עשרים שנה היה אמור לקרות הנורא מכל. זה קרה כשהעולם חשש מתוהו ובוהו בגלל שתי ספרות. מעבר משנת 1999 לשנת 2000, וכל זאת בשל ייצוגה של שנת אלפיים בשני אפסים. המומחים טענו אז שקיים חשש שתוכנות המחשב יסמנו את השנה באמצעות שני אפסים, וכתוצאה מכל תזוהה השנה כ-1900 או כ-19100 כשהפער בין התאריכים עלול להביא לטעויות, שעלולות גם לגבות חיי אדם.

כדי להיערך לרגע הנורא מכל הושקעו מאות מיליארדים, טיסות בוטלו, צוללות הושבתו, אנשים הוזהרו שלא לנסוע במעליות אבל כלום לא קרה.

את "באג אלפיים" קיבלתי כשדר בנמל התעופה בן-גוריון מהטרמינל הישן, הטרמינל החדש עדיין לא הוקם, וצוות השידור של הערוץ הראשון התמקם להיערך לגרוע מכל, אולי גם להתרסקות של מטוס על מסלול נמל התעופה.

אבל לא היו מטוסים. התנועה האווירית הושבתה במלואה, על המסלול הייתה חשיכה מוחלטת, ואני דיווחתי שלא קרה ולא קורה כלום. גם גיא פלג, היום הפרשן המשפטי של הערוץ הראשון, שובץ אז בשידור ככתב הערוץ הראשון, כשדר ממרכז בקרת הרמזורים בתל אביב, וגם אצלו לא קרה כלום. השעון סימן חצות והרמזורים פעלו כרגיל.

לא בטוח שאתם זוכרים, ערב המילניום וביומיים שאחר כך, הבנקים היו סגורים, ולא ניתן היה לבצע גם העברות של רכב. אבל הכספומטים פעלו כרגיל.

אלא שמהר מאוד התברר שהבאג הוליד עכבר. מחיר ההיערכות העולמית לבאג שלא היה, הסתכם ב-311 מיליארד דולר.

העיתונאי נחום ברנע פרסם בעמוד הראשון של ידיעות אחרונות, יום לאחר שהעולם חגג את כניסתו לשנת אלפיים טור שהוכתר בכותרת "העוקץ של המאה". ברנע צדק. עוקץ כזה לא היה עד אז מעולם.