סוגיית הגרעין האירני על-רקע הריגת קאסם סולימאני

יוזכר כי אירן החלה ביולי 2019 להפר את עסקת הגרעין במספר שלבים על-מנת ללחוץ על האיחוד האירופי לנטרל את העיצומים שהוטלו עליה על-ידי ארה"ב. הפרות אלה כללו העשרת אורניום מעל הכמות המקסימלית של 300 ק"ג UF6 (תרכובת אורניום הקסא-פלואוריד) לשיעור 3.67% המותר על-פי ההסכם; העלאת דרגת העשרת האורניום ל-4.5% - מעבר לשיעור המותר של 3.67%; ייצור והחזקת מלאי מים כבדים מעבר לכמות המותרת של 130 טון; הפעלת צנטריפוגות מתקדמות בעלות כושר העשרה רב ביותר; וחידוש העשרת האורניום במתקן ההעשרה התת-קרקעי פורדו בראשית נובמבר 2019.

מטבע הדברים תמכו הדמוקרטים בדבקות ביוזמת הנשיא אובמה להגיע להסכם עם טהרן והתנגדו בחריפות להחלטת הנשיא טראמפ לסגת מהעסקה, כמו גם על החלטתו להרוג את סולימאני. אין תמה אפוא כי כעת מבקרים חוגים אלה את הנשיא על שגרם לכאורה לאירן לפרוש מעסקת הגרעין. ה ניו-יורק טיימס פרסם בהרחבה טענה זאת, לפיה "הנשיא טראמפ סבר שהסכם הגרעין פגום מכיוון שההגבלות על אירן יסתיימו לאחר 15 שנה. כעת, בתגובה למהלומה האמריקנית הצהירה אירן על תום המגבלות כבר לאחר פחות חמש שנים". ובהמשך: "יש בכך כדי ליצור מחדש את התנאים שהובילו לפני עשור את ישראל וארה"ב לשקול להרוס את מתקניה של אירן ומקרב אותם שנית לאפשרות של סכסוך גלוי עם טהרן, אשר עד כה נמנע על-ידי ההסכם".

טענה זו חסרת שחר בעליל.

לו לא נסוגה ארה"ב מהסכם הגרעין וחידשה את העיצומים על אירן, אזי בתום תחולת עסקת הגרעין לאחר 15 שנה - 10 שנים מהיום - היה המשטר האיסלאמיסטי בטהרן פורץ במלוא העוצמה לייצור נשק גרעיני ללא יכולת בינלאומית כלשהי לעצרו, דבר שהיה מוביל קרוב לוודאי למלחמה נרחבת נוכח הסכנות הנובעות מנשק גרעיני אירני לאזור ומעבר לו.

השאלה הנשאלת עתה היא עד כמה מוכן המשטר בטהרן להרחיק לכת בתחום הגרעין. לפי שעה נראה כי למרות הפרות עסקת הגרעין בשנה האחרונה וההתנערות ממנו בימים האחרונים אירן עדיין מתנהלת בסוגיה זו בזהירות ובצעדים מדודים. זאת בשל מספר סיבות:

• חששה של טהרן כי פעילויות המשקפות חד-משמעית מאמץ להתקדם לנשק גרעיני עלולות לגרום לתקיפתה על-ידי ארה"ב וישראל ולהשמדת תשתיתה הגרעינית ובפרט מתקני העשרת האורניום בנתאנז ופורדו. ואכן, הנשיא טראמפ המודע היטב לאיום הגרעיני האירני צייץ בעקבות הודעת אירן על ביטול מחויבויותיה לעסקת הגרעין כי "לעולם לא יהיה לאירן נשק גרעיני".

• אי-רצון לגרום למתיחות יתר ולקריסת יחסים מול האיחוד האירופי אשר עד כה גילה אמפתיה בלתי מבוטלת כלפי טהרן.

• חשש כי כלכלתה הרעועה של אירן תמנע ממנה להמשיך ולהשקיע בפרויקט הנשק הגרעיני.

זהירותה של אירן באה לידי ביטוי גם במהלכיה הצבאיים כלפי ארה"ב וישראל ובעלות בריתן בעולם הערבי. היא נמנעה עד כה מלתקוף אותן מתוך שטחה, והעדיפה לבצע זאת באמצעות מיופי כוחה - מיליציות וארגונים צבאיים במדינות ערב הנמצאים תחת חסותה - חיזבאללה בלבנון, המיליציות הפרו-אירניות בעירק והח'ותים בתימן. אף תגובת הנגד הישירה להריגת סולימאני - שבוצעה משטח אירן - הייתה מידתית ומוגבלת במטרה ברורה למנוע הסלמה. כתוצאה מכך, נמנעו ארה"ב וישראל עד כה מהסלמת המאבק הצבאי מול אירן ותקיפתה בתוך שטחה ופעלו אך ורק נגד הכוחות הסרים למרותה בסוריה ובעירק.