תרבות השקר האירנית

אם יש נושא, שלדעתי, הכי בלט בכל מסכת האירועים שהחלה בחיסול סולימאני, הרי הוא השקר, תרבות השקר האירנית. זה לא חדש, זה דבר ידוע. יש הקושרים זאת למושג הדתי הנקרא "תקיה" (זהירות, עמידה על המשמר) זהו מושג דתי, המבוסס על הקוראן, והמתיר חוקית למאמין לשקר ולהסתיר את זהותו האמיתית אם נשקפת לו סכנת חיים. מושג זה התקבל מאוד בשיעה (ולא בסונה) מסיבה מעשית ביותר: המאמינים בשיעה היו מיעוט נרדף בקרב הרוב הסוני הגדול, ולכן הם אימצו את "התקיה" ככלי הישרדות.

בו בזמן מיד בעקבות המהפכה האיסלאמית באירן יצא, אם איני טועה, פסק הלכה המבטל את חובת ה"תקיה" המוטלת על השיעי המאמין. יהיה אשר יהיה, המשטר הדתי-משיחי באירן הפך את השקר לכלי מדיני-דיפלומטי. עד הרגע האחרון האירנים טענו בלהט כי כל מערך האנרגיה שהם בונים מיועד אך ורק לצרכי שלום. היכן כאן הבעיה? שהעולם המערבי הסכין לחיות עם השקר האירני כדבר נורמטיבי; או מזווית אחרת: הוא ידע שהאירנים משקרים אבל רצה להאמין שזה לא שקר, אלא אמת. התוצאה: האירנים הבינו שהם יכולים לשקר. השקר מתקבל.

מה שקרה באירועים האחרונים, עד הפלת המטוס האוקראיני, הלך במסלול השקר האירני שפחות או יותר משלימים עמו במערב, ולא יוצאים נגדו וקוראים: תפסיקו כבר, לעזאזל, עם השקרים שלכם: 80 הרוגים אמריקנים; הגופות הועברו לתל אביב, זיוף צילומי האש העולה מהרקטות הפוגעות בבסיס האווירי האמריקני. במו אוזני שמעתי פרשן אחד אומר: "כנראה המספר מוגזם, אבל צריך לחכות". עם המטוס האוקראיני כבר קשה היה להמשיך במסלול השקר. בו בזמן גם ההודעה האירנית על לקיחת האחריות להפלה, הייתה רוויה בשקרים גסים. שקרן כרוני נשאר תמיד שקרן.

שיפור ההסכם הקיים

היכן כאן הבעיה? לדעתי כל מי שרוצה במערב, בראש ובראשונה באירופה, להאמין לאירנים, וללכת שולל אחר השקר שלהם, כי המשטר האירני ימשיך לשקר - לא ישנה את תפיסתו. השקר ימשיך להיות נצחי וזה מביא אותי לנושא אחר שבלט בדרמה הסולימאנית והוא השנאה לטראמפ אצל חלק ניכר מהתקשורת הממוסדת שלנו. לא אכנס לסיבותיה, אך מה שחשוב הוא שהשנאה משבשת אצלה, לדעתי, את החשיבה ההגיונית ויוצרת עבורה מציאות מדומיינת, הצופה רעות לישראל כל הזמן, מגמדת את הישגי טראמפ, או מעלימה אותם בכלל, והופכת אותו ל"כלומניק".

אני מעוניין לדון רק בנושא אחד החשוב לגבי העתיד. הגישה האנטי טראמפית גורסת שהוא מתחנף ומתרפס לאירנים. הכיצד? הוא כל הזמן מדבר על מו"מ עם אירן ומתחנן להיפגש עם נשיא אירן, וכשזה יקרה, יבולע לישראל, הוא יבגוד בה. וזאת למה? כי טראמפ רוצה בסך-הכל הסכם עם אירן שיהיה שונה רק במעט מההסכם המקורי, אך יאפשר לו להכריז שהוא השיג הסכם טוב יותר מאשר השיג אובמה. זאת הגישה. לדעתי, הבל הבלים, חזיונות שווא. מה שטראמפ רוצה, והוא ויועציו חוזרים ואומרים: קודם כל אם יתחיל מו"מ ימשכו הסנקציות, ולא תהיה שום הקלה. המו"מ לא יהיה על שיפור ההסכם הקיים.

המו"מ יהיה על שלושה דברים: הסכם חדש לגמרי שירחיק את אירן מהגרעין 100 שנה; ייעשה הסכם מחמיר לגבי הטילים הבליסטיים של אירן, וישים קץ למערכת הטרור שלה ושאיפות ההגמוניה שלה באזור. במילים אחרות - הסכם כניעה! ברור שהמשטר האירני לא יכול להסכים לכך. טראמפ בונה על החנק הכלכלי המתהדק, ועל המצב הפנימי באירן מרובת המיעוטים. השלטון האירני בונה על כך שטראמפ לא ייבחר בעוד 10 חודשים. איני מתנבא מה יילד יום. אני יודע עובדה מהותית עכשווית: ב-15 ינואר צפוי להיחתם רשמית בבית הלבן השלב הראשון של הסכם הסחר בין ארה"ב לסין. הישג גדול לארה"ב ולטראמפ. כמעט הכל ניבאו שדבר כזה לא יקרה, והסינים יחכו לבחירות. הם לא חיכו, ובעוד חודש טראמפ יחנוך בסין את תחילת המו"מ על השלב השני של ההסכם.