בשנת 2019 התמקדה התחרות האסטרטגית בין ארה"ב לבין סין בתחום הסחר; בשנת 2020 תגבר התחרות הביטחונית. אוריאנה סקיילר-מסטרו מאוניברסיטת ג'ורג'טאון מציעה, ב-"The World in 2020" לשים לזירת ים סין הדרומי.
אוניות אמריקניות יעברו השנה במיצרי טייוואן פעם בחודש, וספינת מלחמה מרכזית תבקר בנמל טייוואן. וושינגטון תבקש להרחיב את תפקידה הבינלאומי של טייפה, למשל על-ידי צירופה לארגון הבריאות העולמי וארגון מפגש חסר תקדים בין שרים משתי המדינות. הנשיא שי ג'ינפינג יגיב בתקיפות וירחיב את הפעילות הצבאית הסינית מול טייוואן, תוך שכוחותיו מטרידים את הספינות האמריקניות. סין גם תלחץ על המדינות האחרונות שעודן מקיימות יחסים דיפלומטיים עם טייוואן לנתק אותם. והיא גם תפעיל מלחמת מידע ולחצים כלכליים במטרה לקדם את המועמד המועדף עליה, האן קו-יו, בבחירות לנשיאות טייוואן השנה.
על-רקע זה של הסלמה במתח, מעריכה סקיילר-מסטרו, סין תדחוף לעימות בכמה זירות טריטוריאליות. היא תגביר את הלחץ בצפון ים סין, שם היא ויפן טוענות לבעלות על איי סנקדו/דייאו, תוך ניצול המתיחות הגוברת בין יפן לבין
קוריאה הדרומית. היא גם תקיים יותר סיורים משותפים עם רוסיה, מתוך הנחה שארה"ב לא תרצה להתעמת עם שתיהן ביחד.
בים סין הדרומי עשויה סין ללכת אפילו רחוק עוד יותר. כך למשל, היא עשויה להקים יותר עמדות באיי ספרטלי, לחזק את העמדות באיי פרסלס וספרטלי, או להגביל את יכולתן של מדינות אחרות לנווט באיזור. עם זאת, מנהיגי סין לא ימהרו לזעזע בצורה כה משמעותית את הסטטוס-קוו, בעוד הם מצליחים ליצור שליטה בפועל באיזור.
עם זאת, סין לא תהסס לפעול אם מתחרותיה בדרום-מזרח אסיה ינסו לחזק את מעמדן. וייטנאם תהיה השנה יו"ר איגוד מדינות האיזור, והיא עשויה לנצל את מעמדה כדי לנסות וליישב את המחלוקת הארוכה על "קוד ההתנהגות הימית בים סין הדרומי" - אותו מבקשת בייג'ינג לנצל למטרתה, כמו למשל איסור על-כניסת צבאות זרים לאיזור. נשיא הפיליפינים, רודריגו דוטרטה, עשוי לנקוט בקו תקיף יותר כלפי סין, אם למשל היא תהרוג אזרחים של ארצו במהלך עימות ימי.
ארה"ב תנסה לנצל לטובתה כל שינוי במצב הרוח הפוליטי בהנוי או במנילה. היא יכולה לאיים על בייג'ינג שתשקול מחדש את עמדתה שלא להתערב בחילוקי הדעות הטריטוריאליים, או להעלות מחדש את ים סין הדרומי על סדר היום במפגשים בדרג גבוה עימה, כמו למשל בפסגת G7. עם זאת, סביר יותר שהנשיא
דונלד טראמפ יעדיף את מסלול העיצומים על חברות ויחידים מסין המעורבים בפעילות בלתי חוקית והטרדות באותו איזור.
הפנטגון מוביל את מדיניותה של ארה"ב בנושא ים סין הדרומי, והוא ילחץ על מדינות האזור לספק לכוחות האמריקניים יותר גישה ותמיכה פוליטית - צופה סקיילר-מסטרו. השנה תפקע סבלנותה של ארה"ב כלפי המנטרה של מדינות האיזור: "אל תכריחו אותנו לבחור" (בינה לבין סין). אבל יתרונה הצבאי מול סין הולך ונמוג, ואם לא תצליח להגביר את נוכחותה הצבאית - תוכל סין להשתלט על שרשרת האיים הראשונה בים זה. מצב זה יחייב את ארה"ב לשכנע את איגוד מדינות האזור לעשות יותר ולאפשר לה נוכחות צבאית זמנית וקבועה בחופיהן.
הן ארה"ב והן סין יהיו מוכנות ליטול השנה יותר סיכונים כדי להשיג יתרון זו על זו. זהו רק עניין של זמן עד שהתחרות בים סין הדרומי תתגלגל לעימות, מזהירה סקיילר-מסטרו. השנה הקרובה עלולה להיות מסוכנת לא רק לשתי המעצמות, אלא גם למדינות האזור שייקלעו לקו האש.
