ראה והיראה

מי שאינך רואה - הוא שיפילך, קובעת ססמה מפורסמת בחילות אוויר. אותו הכלל חל על נהגים: הם חייבים לראות ולהיראות, כדי למנוע בעיות ותאונות.

כעשירית מהנהגים אינם מדליקים אורות בנסיעה ביום, גם בימים אפלוליים ובימי גשם, לפי סקר בלתי-מחייב שערכתי. ביניהם בולטים במיוחד גוררי נגררים (לא נהגי משאיות), שאינם טורחים לחברם למערכת החשמל של מכוניותיהם.

לכאורה, אלה אותם הנהגים, שאינם שומרים על משמעת כביש, ומבצעים סלאלוּמים במהירות מופרזת ובפראות ושאר עבירות תנועה; וזו אשמת המשטרה, שאינה נראית ואינה מורגשת בכבישים, למרות שבממוצע נהרג פה בתאונות דרכים אדם ליום.

אשם נוסף הוא משרד התחבורה, שאישר לייבא ארצה קורקינטים ואופניים חשמליים חסרי ציוד בטיחות וחסרי תאורה, שמסכנים את התנועה בערים וביישובים, גם כן ללא כל אכיפה אפקטיבית.

ואם דיברנו על משרד התחבורה - הוא אישר לייבא ארצה מכוניות, שכשנדלקים אורותיהן הקטנים (אורות חנייה), אין נדלקים אורותיהן אחוריים. כרך, הרבה מאוד נהגים נוסעים ביום ובליילה בכבישים בין-עירוניים ובכבישים עירוניים רק עם אורות חניה.

ואם היינו בפרשת אורות, הרבה מאוד מכוניות נוסעות עם פנס קדמי מקולקל (שתומי-עין) ועם פנס אחורי מקולקל, שוב בגלל העדר אכיפה. בלילות ובגשמים התאורה חיונית ביותר, והיא מצילת חיים. כנראה, במשטרה ובמשרד התחבורה טרם שמעו על כך.

בזדון

מניה וביה התברר, כי המשטרה פרצה לעוד טלפון נייד במסע הציד שלה נגד בנימין נתניהו. בעל הטלפון הנפרץ לא ידע, שזו פעולה בלתי-חוקית של מי שמתיימרים להיות שומרי החוק. העניין התברר בחקירה נמרצת של פרקליטי יונתן אוריך, דובר הליכוד, ושל עופר גולן, מנהל הקמפיין של המפלגה, שעתרו לבג"ץ נגד המשטרה, כיוון ששופט הגדיר את הפריצה לטלפונים הניידים שלהם כבלתי-חוקית.

כידוע, בניגוד לארצות מתוקנות, שבהן נהוגה תיאוריית "העץ המורעל", שפוסלת על הסף ראיות, שהושגו בעבירה, או בהתעלמות מזכויות הנחקר/נאשם - בארצנו אין השגת ראיות בדרך בלתי-חוקית פוסלת על הסף את הראיות.

השופט יוסף אלרון מבית המשפט העליון הורה להחזיר את התיק לבית משפט השלום בתל אביב-יפו, שיבחן האם התבססו צווי החיפוש על מידע, שהושג מחיפוש, שבוצע שלא כדין במכשירי הטלפון הניידים; וכי אם יימצא שהמידע, שעל בסיסו התבקשו הצווים, הושג מחיפוש קודם, שבוצע שלא כדין במכשיריהם, יבוטלו צווי החיפוש.

פרקליטי אוריך וגולן ביקשו לדעת האם הפריצות לטלפונים תוכננו מראש, ובזדון, למרות שהמשטרה ידעה היטב, שהן בלתי-חוקיות. המשטרה, כמובן, סירבה לענות על שאלותיהם. עכשיו תצטרך להשיב להם בית המשפט; ואיני בטוח, שתאמר לו את האמת. כששומרי החוק הם עבריינים סדרתיים שיטתיים (כנראה, בתמיכה חזקה של הפרקליטות), קשה לאזרחים לשמור על זכויותיהם. אבל מה זה לעומת המשך ניהול מסע הציד?!

הדרה

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר תביעה ייצוגית נגד גבי אשכנזי, היו"ר לשעבר של חברת שמן משאבי גז ונפט, ונגד יוסי לוי, שהיה מנכ"ל החברה - בסך 65 מיליוני שקל. עו"ד יוגב חלפון, המבקש, טוען, שהחברה פרסמה הודעות כוזבות אודות קידוח "ים 3"; ובכך הטעתה את המשקיעים.

לפי הבקשה, פרסמה שמן משאבי גז ונפט כמה הודעות בדבר הימצאות סימני נפט ברמה גבוהה בקידוח "ים 3" - הודעות, שהתבררו ככוזבות, ו"נטעו במשקיעים תקוות שווא, כי נמצא נפט באיכות גבוהה, אך לבסוף הקידוח נמצא יבש". עו"ד חלפון טוען, כי אשכנזי ולוי ידעו, שמדובר בקידוח יבש, ובכל זאת נתנו למשקיעים להשקיע ולממש את האופציות, שבהן החזיקו. "לו היה המידע בידי המשקיעים, לא היו מממשים את האופציות שהיו ברשותם", נכתב בבקשתו.

השופטת דניה קרת מאיר כתבה בהחלטתה, כי "הונח בסיס ראייתי מספיק למספר עילות תביעה", והחליטה למנות את משרד עוה"ד א' נאור ור' גרשיט לייצג בתביעה. במקביל, חייבה את חברת שמן, את אשכנזי ואת לוי לשלם לחלפון 150 אלף שקל שכר טירחה (קישור). בינתיים נכשל הגישור בין הצדדים, והעניין חזר לבית המשפט.

מעניין, שגם בעניין הזה, כמו בעניין הממד החמישי, כמעט שאין דיווח בתקשורת, המאתרגת את הגנרלים, ראשי 'כחול לבן'.

יצא המרצע מן השק

כל אימת שמתרחשת הפגנה גדולה ומאורגנת מאוד, לרוב נגד המדינה, או נגד הממשלה, אני תמה מי מאחוריה ומימן את ההכנות ואת הארגון; וכרגיל, מצביעה האצבע על הקרן להריסת ישראל, המתכנה 'הקרן לישראל חדשה'. כך קרה לי בהפגנת התלמידים נגד רפי פרץ, שר החינוך.

איני חסיד של השר פרץ, אך איני מבין על מה הצעקה. מותר גם לו להביע את דעתו; ולא רק ללהט"בים ולמצדדיהם. אני הוזה, שזה אחד מבסיסי הדמוקרטיה. מעניין האם אמרו זאת המורים לתלמידיהם כשהסיתו אותם לצאת להפגנה.

את התשובה לתמיהתי אודות ארגון ההפגנה קיבלתי, כשעלה לבימה נער, בן למסתננים מאפריקה (או מסתנן בעצמו), וקבע בחוצפה תהומית, שהמסתננים הם מיעוט, הלהט"בים הם מיעוט, והערבים הם מיעוט; ויחד הם הרוב במדינה.

בשנות העשרים קבעה 'אסכולת פרנקפורט' - קבוצת אינטלקטואלים, שרובם היו יהודים גרמניים, שהשתייכו לפוסט-קומוניסטים, והתרכזו במכון למחקר חברתי באוניברסיטת פרנקפורט, שמומן על-ידי יהודי עשיר, כי יש להרוס את החברה הקפיטליסטית גם באמצעות מין חופשי, פמיניזם ועידוד הומוסקסואליזם.

חברי האסכולה ברחו לארצות-הברית בשנת 1933, כשעלו הנאצים לשלטון, למרות היותה קפיטליסטית, ורובם שבו לגרמניה אחרי המלחמה. מהבולטים בחברי האסכולה - מקס הורקהיימר, הרברט מרקוּזה, ולטר בנימין ואריק פרוֹם. כיום, למרבה הצער, דעותיהם ההזויות מובילות את מדעי הרוח ואת מדעי החברה ברוב האוניברסיטאות במערב ובישראל.