היחסים בין ישראל לירדן סובלים כיום משפל חסר תקדים מאז חתימת הסכם השלום בין 2 המדינות ב-1994, המשבר האחרון ביניהן נפתר לאחר שישראל הסכימה בנובמבר האחרון לשחרר ממעצר מינהלי 2 אזרחים ירדנים, היבא א-לבדי ועבד אלרחמן מרעי, שנעצרו בעקבות פעילות טרור, אך המגעים החשאיים לפתרון המחלוקת על פתיחת מתחם שער הרחמים בהר-הבית הגיעו למבוי סתום.
עכשיו מעיב משבר חדש על שתי המדינות לאחר שהפרלמנט הירדני אישר ברוב מוחץ ב-19 בינואר הצעת חוק לבטל את הסכם הגז הטבעי בין שתי המדינות, בעוד שלעומת ירדן, ממשלת מצרים בירכה על תחילת אספקת הגז הטבעי למצרים ממאגר "לוויתן" לפני שבוע.
בחודשים האחרונים גברה ההסתה בירדן של גורמים מתנועת "האחים המוסלמים" נגד הסכם הגז בין ישראל לירדן והיו כמה הפגנות רבות משתתפים בבירה עמאן בקריאה לבטל את ההסכם. הפרלמנט הירדני אישר את הצעת החוק שאוסרת על יבוא גז מישראל על-פי המלצת ועדת החוקה שלו ובהסתמך על דרישה של כמה מחברי הפרלמנט.
הפרלמנט העביר את החלטתו לאישורה של ממשלת ירדן והשאלה עכשיו היא כיצד תנהג הממשלה או ליתר דיוק מה תהייה החלטתו של ה
מלך עבדאללה. סעיף 95 בחוקה הירדנית מעניק לפרלמנט את הסמכות לאשר הצעות חוק אולם הצעת החוק הספיציפית הזו עשויה להיתקל בבעיות חוקתיות מכיוון שהסכם הגז נחתם בין חברת החשמל הירדנית לבין חברת "נובל אנרג'י", מדובר בשתי חברות פרטיות, ההסכם ביניהן לא עבר אישור בהצבעה בפרלמנט הירדני ולכן גם אי-אפשר לבטלו בחקיקה.
כל חוק חדש בנושא סותר את הסכם השלום בין ישראל לירדן, סעיף 7 בהסכם קובע כי יש לעודד את הכלכלה והמסחר בין 2 המדינות ולסיים את ההחרמה ההדדית.
פרטי ההסכם שנחתם ב-2016 לא פורסמו אך יש להניח שיש בו התניות מצד החברה שמספקת את הגז הטבעי ואולי גם תשלום קנסות, האם עבדאללה מלך ירדן יחליט להיאחז בהחלטה פנימית של הפרלמנט לבטל הסכם שיש לו משמעות לגבי היחסים בין שתי המדינות ונחשב להפרה של הסכם השלום ביניהן שירדן מחויבת אליו מבחינה בינלאומית?
הממשלה הירדנית איננה מחויבת לקבל את החלטת הפרלמנט, היא חייבת לבדוק את חוקיותה והאם איננה סותרת את החוק ואת ההסכמים הבינלאומיים. חבר הפרלמנט הירדני צאלח אלערמוטי טוען כי בהסכם אספקת הגז הטבעי לירדן ישנם 12 סעיפים המאפשרים לירדן לבטל אותו מבלי שיגרמו לה נזקים כספיים וכי בסמכות הממשלה לבטל אותו.
אלערמוטי מוביל קו קיצוני מאוד שטוען כי יש לבטל גם את הסכם השלום בין 2 המדינות, הוא מסביר את החלטת הפרלמנט כ "מסר עממי ופרלמנטר"י בעקבות העובדה שישראל כבשה, לדבריו, את צפון ים המלח ואת בקעת הירדן. ברור כי לביטול הסכם אספקת הגז הטבעי מישראל לירדן יש משמעות מדיניות וכלכליות מרחיקות לכת, ביטולו עלול ליצור לחץ פנימי במצרים על השלטון ללכת בעקבות ירדן ולבטל את ההסכם לאספקת הגז מישראל למצרים.
עבדאללה מלך ירדן צריך לשקול היטב לאן מועדות פניו ביחס ליחסי הממלכה ההאשמית עם מדינת ישראל שיש ביניהן את הגבול הארוך ביותר שיש למדינת ישראל עם מדינה ערבית. בהסכם השלום בין 2 המדינות הסכימה ישראל להעניק לירדן מעמד מיוחד כאפוטרופוס של המקומות הקדושים (לאיסלאם ולנצרות) בירושלים,כמו-כן ישראל מספקת לירדן כמויות גדולות של מים, הפרת הסכם השלום מצד ירדן עלולה לגרור גם את ביטול הסעיפים האלה מצדה של ישראל, המעמד של ירדן בהר-הבית הוא נושא חשוב מאוד למלך עבדאללה אשר מחשיב את משפחתו כצאצאים של משפחת הנביא מוחמד.
בין מערכות הביטחון של ישראל וירדן יש יחסים טובים ושיתוף פעולה נגד הסכנות האזוריות המשותפות,למרות המתיחות המדינית,אם תפורסם בקרוב "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ יהיו לכך השלכות חשובות על יחסי ישראל עם ירדן בכל הקשור למעמדם של הר-הבית ובקעת הירדן.
סביר להניח כי עבדאללה מלך ירדן לא ימהר לקבל החלטה בכל הקשור לאפשרות ביטול הסכם אספקת הגז הטבעי מישראל לירדן, הוא ימתין לתוצאות הבחירות בישראל כדי לראות מיהי הממשלה הבאה וגם יחכה לפרסום "עסקת המאה" של טראמפ, ייתכן גם שתוכנית "עסקת המאה", שירדן מתנגדת לה בתוקף, תעבור מן העולם אם הנשיא טראמפ לא יבחר בנובמבר הקרוב לתקופת כהונה שניה כנשיא ארה"ב. לכן, אין צורך להיבהל כרגע מהחלטת הפרלמנט הירדני, הוא איננו הגוף שיקבע את גורל הסכם הגז הטבעי בין ישראל לירדן, מדובר בנושא מדיני וכלכלי חשוב שבו אמור להחליט המלך עבדאללה, בינתיים מה שנדרש הוא לעשות כל מאמץ כדי להפחית את המתיחות בין 2 המדינות במיוחד בכל הקשור לנעשה בהר-הבית.
