ההתקרבות של דחלאן לחמאס

בכיר פתח מוחמד דחלאן, אחד הבכירים באש"ף שהיה האויב המושבע של תנועת חמאס בשנים 2007-1994, הפך בשנתיים האחרונות לבעל ברית של התנועה ברצועת עזה. לפני כשנתיים, חתם מוחמד דחלאן בקהיר, בחסות מצרית, על שורה של הבנות לשיתוף פעולה פוליטי וכלכלי בינו לבין יחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה. ההבנות לא יצאו בסופו של דבר אל הפועל בגלל התנגדותה של הרש"פ וחידוש שיחות הפיוס בינה לבין תנועת חמאס.

דחלאן הוא יריבו הפוליטי המושבע של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס ורואה את עצמו כיורשו. עבאס הוא שיזם את גירושו מתנועת פתח ומשטחי הגדה באשמות שחיתות, אך דחלאן ממשיך לטעון כי הרקע לכך הוא רדיפה על-רקע יריבות אישית וכי הוא עומד בראש זרם חדש בתנועת פתח הנאמן לדרכו של יאסר ערפאת והנקרא "הזרם הרפורמיסטי".

באחרונה הודיע דחלאן כי בכוונתו להשתתף בבחירות הפלשתיניות לפרלמנט ולנשיאות. הוא זוכה לפופולריות גדולה ברצועת עזה והקים ברית פוליטית עם בכיר פתח מרוואן ברגותי המרצה עונש של 5 מאסרי עולם בכלא הישראלי.

דחלאן מקורב מאוד לנשיא מצרים עבד אלפתאח א-סיסי, והוא משמש כיועצו הביטחוני של שליט אבו דאבי.

ד"ר אחמד יוסף, אחד מבכירי תנועת חמאס ברצועה, פרסם ב-22 בינואר מאמר בכמה אמצעי תקשורת ברצועה בכותרת "מעויינות לפרגמטיות פוליטית", שבו הוא מתאר את ההתפתחות במערכת היחסים בין מוחמד דחלאן לתנועת חמאס משנות ה-80 ועד היום. יוסף כותב כי דחלאן, שהיה היריב מספר אחת של תנועת חמאס ברצועת עזה בעת שהיה ראש מנגנון הביטחון המסכל ונלחם בה, זוכה היום להסכמת חמאס, שהזרם הפוליטי שהוא עומד בראשו יפעל ברצועה מכיוון שהוא הבין שתנועת חמאס היא עובדה פוליטית קיימת שאי-אפשר לעקור אותה והוא מתנהל מולה בהתאם. "האישיות של מוחמד דחלאן הצעיר רע המזג והקצין הפלשתיני המתהולל איננה קיימת עוד. מי שקיים היום הוא חבר הפרלמנט מוחמד דחלאן, ראש הזרם הרפורמיסטי, שפועל להביא סיוע הומניטרי לרצועת עזה ומתנהל בפרגמטיות גבוהה לשותפות פוליטית עם האחרים במסגרת הבנות לאומיות שמאחדות ולא מפרידות", כתב אחמד יוסף.

השבחים שד"ר יוסף מרעיף על דחלאן משקפים את היחס שקיים היום בתנועת חמאס כלפי דחלאן, ואשר עבר שינוי של 180 מעלות מאז השתלטה התנועה על רצועת עזה בשנת 2007 לאחר שגירשה ממנה את אנשי הביטחון של דחלאן. חמאס הבינה שברית פוליטית עם מוחמד דחלאן, יריבו המר של מחמוד עבאס, תשרת את האינטרסים שלה כדי לנגח את יו"ר הרש"פ ולהראות לציבור הפלשתיני כי ניתן להתפייס עם תנועת פתח, וכי הבעיה המונעת פיוס לאומי היא אישיותו של עבאס. בנוסף לכך, לדחלאן יש יחסים הדוקים מתקופת ילדותו ובחרותו עם סינוואר ועם מוחמד דף, המפקד הצבאי העליון של חמאס אשר סייעו לו להתקרב מחדש לתנועה ולקבור את משקעי העבר.

דחלאן, שהפך לאיש עסקים בינלאומי ואמיד מאוד, השכיל להזרים בשנים האחרונות כסף רב לפרויקטים של צדקה ברצועת עזה בתיאום עם תנועת חמאס, דבר שחיזק את קשריו עם התנועה ושיפר את מעמדו החברתי והפוליטי בקרב תושבי הרצועה.

בחמאס מעריכים כי ירידתו של עבאס מהזירה הפוליטית תפרוץ את הדרך בפני דחלאן לשוב רשמית לתנועת פתח ולהשתלב בצמרת התנועה. דחלאן הצליח להקים בשנים האחרונות, בזכות הונו הרב, מאחזי כוח במחנות הפליטים בגדה שמצוידים בנשק, כדי שיוכל לשוב ולפעול גם בתחומי הגדה ללא חשש מבכירי תנועת פתח הנאמנים לעבאס.

כשישראל בוחנת את התרחישים הצפויים בקרב הירושה בצמרת הרש"פ, היא חייבת לקחת בחשבון גם את הקשרים ההדוקים בין דחלאן לתנועת חמאס. מדובר בקשרים שאין כדוגמתם לאיש מבכירי פתח הרואה את עצמו כיורשו של עבאס בתפקיד יו"ר הרש"פ. הממשל האמריקני איננו מתלהב, בלשון המעטה, מדחלאן והוא מנוע כניסה לארה"ב מזה 11 שנים מסיבות הקשורות ליחסים שהיו בינו לבין ה-CIA בעת שהיה ראש מנגנון המודיעין המסכל ברצועת עזה.

היחסים ההדוקים בין חמאס לדחלאן חייבים לעמוד להילקח בחשבון ע"י הדרג המדיני בישראל בכל הקשור לקרב הירושה הצפוי להתעצם ברגע שעבאס ירד מהבמה הפוליטית. בהעדר אפשרות לקיים בחירות לנשיאות בשטחים, ישראל תצטרך להחליט באיזה בכיר בתנועת פתח היא תומכת כיורשו הזמני של עבאס עד לקיום הבחירות, לכן אסור לשכוח את הברית הפוליטית הקיימת בין חמאס לדחלאן במיוחד לאור מדיניות הבידול של ממשלת ישראל בין הגדה לרצועת עזה.