אחת
הקריאות של יו"רית רשות ניירות ערך,
ענת גואטה, כפי שהתבטאה בכנס שערכה הרשות השבוע, הופנתה לגופים המוסדיים וקראה להם להשקיע בענף ההיי-טק בישראל. הקריאה הזאת היא חלק מהמגמה של הרשות לקדם את ההשקעות הישראליות בטכנולוגיה ישראלית, ובאה על-רקע העובדה שמשקיעים מוסדיים ממדינות אחרות כן שמים את כספם כאן.
סוגיית השקעות המוסדיים בהיי-טק, או, יותר נכון, הדרת ההיי-טק מפורטפוליו ההשקעות שלהם, אינה חדשה, ומזה שנים מנסים להתמודד איתה ללא הצלחה. שורה של ועדות, דוחות, המלצות והחלטות ממשלה התקבלו בקול תרועה רמה, אבל מצאו את עצמם מהר מאוד נתחבים אל תוך המגירה, או נזרקים לפח הזבל. לא במקרה נהוג להתייחס לתופעת ההדרה של המוסדיים מההיי-טק כאחד הכישלונות הגדולים של המשק בכלל ושל הענף בפרט.
הגופים המוסדיים, שחלקם הם הבנקים, הגופים הפיננסיים וחברות הביטוח, מנהלים מיליארדי שקלים, שהם כספים של כל אחד ואחד מאיתנו - כספי פנסיה, פיצויים, ביטוחים והשקעות מניבות אחרות. אלה הם כספים שאנחנו חוסכים ושייכים קודם כל לנו. בענף ההיי-טק עובדים כ-300 אלף עובדים. גם הכספים שלהם, הלא מעטים במקרים רבים, מושקעים אצל הגופים המוסדיים, בדיוק כמו הכספים של עובדים במגזרים אחרים במשק.
למוסדיים הישראלים יש חובת נאמנות לחוסכים - ולאלה מחו"ל לא?
נשאלת השאלה מדוע עובד בחברת נדל"ן נהנה, גם אם בעקיפין, מהשקעות של מוסדיים, ואילו עובד בחברת היי-טק לא? התשובות השגרתיות של מנהלי הגופים המוסדיים הן: רמת הסיכון בענף ההיי-טק גדולה יחסית, ויש להם חובת נאמנות לחוסכים. זהו תירוץ, שאף שהוא נכון בחלקו, לא יכול להיות סיבה מוצדקת להתעלמות טוטאלית של המוסדיים מההיי-טק. ההוכחה לסתירה שבטיעון זה היא העובדה שגופים מוסדיים מחו"ל משקיעים לא מעט בהיי-טק הישראלי - ישירות או דרך קרנות הון-סיכון. האם לחברות אלה אין חובת נאמנות לחוסכים?
בנוסף, המוסדיים הישראלים משקיעים גם בפרויקטים שמרכיב ההימור בהם גבוה לא פחות מאשר בהשקעות בהיי-טק. האם השקעה בנדל"ן ברומניה היא פחות מסוכנת מאשר בחברת היי-טק צעירה תוצרת כחול לבן, שעברה סינון דרך גופים כמו רשות החדשנות וקרנות הון-סיכון פרטיות? התשובה ברורה.
B>פרופ'
ירון זליכה, שהיה החשב הכללי במשרד האוצר, נהג לספר שבכל פעם שהוא היה נוסע לגייס אגרות חוב בחו"ל, בדרך כלל מגופים מוסדיים, נהגו "לעקוץ" אותו ולשאול: "מדוע הגמלאים של איגוד הכבאים בארצות הברית משקיעים בחברות היי-טק בישראל ואילו הגופים שלכם לא מאמינים בו"? מאז המציאות קצת השתנתה, הפנסיונרים הכבאים כבר לא משקיעים יותר מדי בישראל, אבל הסוגיה נותרה פתוחה.
התשובה השנייה ששגורה בפי מנהלי המוסדיים היא: רגולציה ומס גבוה מדי, שפוגע בכדאיות הכלכלית של ההשקעה בהיי-טק. אלא שבשנה האחרונה, שרי האוצר והכלכלה גילו הקשבה לנושא והחלו בצעדים שנועדו לתת להם רשת ביטחון. רשות החדשנות, שפועלת תחת משרד הכלכלה, הודיעה
שתקצה 15 מיליון שקלים בעידוד גופים מוסדיים להשקיע בהיי-טק.
אהרון אהרון, מנכ"ל הרשות, אמר בראיון ל
אנשים ומחשבים כי אחת הסיבות להחלטה זו של הרשות היא מפני שהמוסדיים לא מבינים בהיי-טק ולא מכירים היטב את השוק. כדי לעשות זאת, ציין, הם צריכים להעסיק מומחים, אנשי היי-טק, ולהקים מחלקות שלמות שיטפלו בזה, בדומה למבנה הארגוני של פירמות רואי החשבון הגדולות.
היזם הוותיק
דב מורן הגדיר זאת יפה באחד הראיונות שנתן: "חברות ביטוח זרות השקיעו ב
מודו (חברה שהקים - י"ק) בקלות רבה יותר מאשר חברות ביטוח ופיננסים ישראליות שפנינו אליהן". הוא טען אז כי "הרגולציה הישראלית יצרה מצב שבו לחברות ענקיות ישראליות אין אינטרס להשקיע בהיי-טק, אלא באגרות חוב".
ההיי-טק הישראלי הוא לא קזינו בלאס וגאס
הגופים המוסדיים במדינת ישראל יצרו במשך השנים נרטיב שלפיו השקעה בהיי-טק זו השקעה מסוכנת, משל היה הענף קזינו בלאס וגאס, ולא היה גורם ממשלתי כלשהו שטרח להעמיד אותם על טעותם, שלא לומר לגרום להם לזרוק את סל התירוצים שלהם ולהשקיע בחברות הטכנולוגיות שלנו.
צריך לומר את המובן מאליו: החשיבות שמוסדיים ישקיעו בהיי-טק לא מצויה רק בהיבט הפיננסי-כלכלי. השקעות שלהם יגדילו עד מאוד את ההשקעות בחברות ישראליות בצמיחה, מה שיביא להטמעת טכנולוגיות ישראליות בין היתר בשוק הישראלי - הן במגזר הציבורי והן בזה הפרטי. הדבר הזה חסר כיום מאוד.
השורה התחתונה: רשות ניירות ערך מציעה להקל על המוסדיים לקום מזרי הדפנה שעליהם הם נחים ולהשקיע בענף ההיי-טק, שהוא הקטר של המשק, אחראי למחצית מהיצוא ומהווה מנוע תעסוקה גדול ביותר לכל החברה הישראלית. האם ב-2020 המציאות תשתנה? יש לקוות שכן, אבל, כמו בכל מקרה, ימים יגידו.
