לבי מלא כעס ודעתי רעה מאוד על
בנימין נתניהו, שגרם נזק כה רב למדינת ישראל ולעם היהודי בהסתה ובשיסוע ובקרע לאומי ובשיבוש הליכי המשפט ובהוצאת דיבה על אנשים מצויינים כמו
רוני אלשיך ו
שי ניצן, ובכל זאת אני רוצה להודות לו ברגע זה, בנקודת זמן אחת, על החלטתו לחזור בו מן הבקשה הנואלת להעניק לו חסינות מפני העבירות הפליליות החמורות המיוחסות לו.
בעבר כבר הבאתי כאן מפי תנא או אמורא את המעשה במלאכי השרת שכעסו על ה' מדוע הוא מעניק מים לישמעאל הנמצא במדבר, שהרי הוא עתיד לרצוח את בני ישראל צאצאי אביו אברהם. שאל אותם בורא העולם: כעת הוא רשע או צדיק? השיבו לו: כרגע, צדיק. סיכם ה': אני דן את האדם לפי שעתו, והוסיף לנפק לישמעאל מים.
אז כרגע, למרות שהנימוק אשר נתן להחלטתו לוותר על בקשת החסינות לוקה בכל הנגעים המאפיינים את התנהלותו בנושא עבירותיו, אני בעד לתת לו מים. להודות לו שחסך מ-55 ח"כי הימין העלובים את הכלימה להצביע בעדה (למען האמת, סליחה, זה לא בסדר, יש בי שמחה לאיד כלפי
אמיר אוחנה ו
מיקי זוהר ו
יריב לוין שהובילו את מהלך החסינות).
ובמגמת רחמן בן רחמים, בפעם המי יודע כמה, אני חוזר להצעתי שיש בה פגמים רבים: הניחו לו ללכת. למה אני מתכוון? אני קורא לד"ר
אביחי מנדלבליט ליטול את מקלו וללכת אל ביבי בצנעה (ואולי רק באמצעות שליח) ולהציע לו עסקת טיעון המבוססת על שלושה צירים:
הוא יודה בהאשמות הפליליות המיוחסות לו בכתב האישום, ואולי ייעשו בו בהסכמה תיקונים מסוימים; העיקר היא ההודאה. והוא ייקנס. והוא יקבל עונש מאסר לאורך תקופה שניתן יהיה להמיר אותה בעבודות שירות. והוא יישא קלון, ויתחייב לא לחזור לזירה הפוליטית כל ימי חייו (אסור שחרפת
אריה דרעי ועתה גם
אהוד אולמרט תחזור, שעם ישראל מעניק מחדש כתר מלכות לעברייניו המוחלטים).
מנדלבליט, יטיחו בך (ובי כמי שמציע זאת) ש"הלכת לקנוסה" (כניעת השליט בפני האפיפיור) נכון, זה יעניק לביבי יתרון שאין לאחרים. אבל יש מחיר לפדיון שביוים אותם יש לשחרר "כפי דמיהן". בעשותך כן תפדה את עם ישראל. תפדה אפילו את הליכוד, שיספיק בכמה ימי מבוכה להעמיד בראשו מנהיג אחר ולהתמודד בבחירות כמפלגה הגונה וראויה ונחוצה, כפי שהאמנתי ואני מאמין גם עתה.
[
פורסם בדף הפייסבוק של דן מרגלית]
