ארבע נקודות ראויות להדגשה בנאומו של הנשיא
דונלד טראמפ על מצב האומה – כותב (יום ד', 5.2.20) אהרון בלייק, פרשן פוליטי בכיר של וושינגטון פוסט.
1. ההדחה לא הוזכרה – אבל הדם הרע זורם מנאומו של טראמפ לא ניתן היה לדעת שהוא עומד לקבל זיכוי בהליך ההדחה – הוא לא הזכיר אותו אפילו פעם אחת – אבל רוחו שרתה מעל הנאום. הנאום החל כאשר טראמפ סירב ללחוץ את ידה המושטת של
ננסי פלוסי. לא ברור האם זה היה עלבון מכוון, אבל לכל הפחות זו הייתה פתיחה ברגל שמאל.
הדברים הלכו והידרדרו. הדמוקרטים הביעו בגלוי את מורת רוחם מטענותיו של טראמפ, ובנקודה אחת אפילו קמו, הניפו שלוש אצבעות וצעקו HR3 - הצעת החוק של פלוסי להפחתת מחירי תרופות המרשם, ממנה התעלם טראמפ לחלוטין כאשר העלה את הסוגיה. מנהיג הרוב בסנאט, מיץ' מקונל, סירב להעלות את ההצעה לדיון לאחר שאושרה בבית הנבחרים. וכמובן – הרגע בו קרעה פלוסי את הנאום מיד לאחר סיומו.
2. הדגשת יתר של המצב הכלכלי אין ספק שכלכלת ארה"ב חזקה ושזהו כלי מרכזי בקמפיין של טראמפ. אבל בנאומו העלה טראמפ שורה של טענות כוזבות. ניתן היה לחשוב, כי טראמפ שינה את המסלול אותו ירש מידי
ברק אובמה, בעוד שבפועל הוא בעיקר המשיך את התקדמותו של קודמו. הצמיחה השנתית הייתה 3% רק בכמה מן הרבעונים בקדנציה של טראמפ, אך 2% בלבד ברוב התקופה – בדיוק כמו בשנים האחרונות של אובמה. טראמפ הבטיח צמיחה של 4%, 5% ואפילו 6%, והוא רחוק מאוד משם.
טראמפ המשיך: "בשמונה שנותיו של הממשל הקודם, יצאו 300,000 איש ממעגל העבודה, בעוד בשלוש השנים שלי נוספו 3.5 מיליון". אלא שטראמפ מתעלם מן העובדה, שאובמה החל את כהונתו בשלהי המשבר הפיננסי של 2008. הצמיחה בתעסוקה בשנותיו האחרונות הייתה בערך באותו קצב כמו בשנותיו הראשונות של טראמפ. לדברי בלייק, לטראמפ יש טיעונים כלכליים טובים – במיוחד ביצירת מקומות עבודה בשוק בו התעסוקה כמעט מלאה – אך הוא מתעקש להשוות תפוזים לתפוחים ולהעמיד פנים כאילו קיבל כלכלה בקריסה.
3. האם הוא מתמודד נגד אובמה? טראמפ נכנס לאולם בית הנבחרים לקול קריאות "עוד ארבע שנים", ושלא במפתיע – עד מהרה האירוע נראה כמו עצרת בחירות שלו. אך לעיתים נדמה היה שהוא מתמודד נגד ברק אובמה, ולא נגד
ברני סנדרס,
ג'ו ביידן או אליזבת וורן. הוא טען שביצע פניית פרסה מ"המדיניות הכלכלית הכושלת של הממשל הקודם" ומ"המדיניות הכושלת של הממשל הקודם מול קובה". זו הדרך בה טראמפ רוצה להציג את הישגיו, אך דומה היה שאובמה הוא היעד למתקפותיו – במקום המועמדים הדמוקרטיים האמיתיים של 2020.
4. הרגע של ראש לימבו טראמפ בחר לכלול בנאומו רגע יוצא דופן, שנועד במכוון ליצור תגובה. הוא הצביע על מגיש הרדיו השמרן ראש לימבו, שישב ליד
מלאניה טראמפ, ואז הודיע שהוא מעניק לו את מדליית החרות הנשיאותית – בו במקום. מלאניה טראמפ ענדה את המדליה על צווארו של לימבו הנדהם.
לימבו הודיע השבוע שהוא אובחן כסובל מסרטן ריאות מתקדם. מתנגדיו איזנו השבוע את סלידתם מדעותיו הפוליטיות עם חמלה אנושית. דומה שטראמפ החליט להעמיק את הדיון, באמצעות ההענקה המאוד בלתי רגילה של אות הכבוד האזרחי הגבוה ביותר בארה"ב.
