בקול תרועה רמה ומבלי לדעת דבר או חצי דבר על העובדות הצריכות לעניין, הודיעו כל אמצעי התקשורת, קרי, המחבלים התקשורתיים, כי התגלו תמונות של דמיאניוק במחנה ההשמדה סוביבור. ייאמר מייד בתחילה, המדובר בעוד כזב נטול יסוד, בשרשרת הכזבים הבלתי נגמרת המאפיינת את פרשת דמיאניוק מתחילתה, לפני 44 שנים.

ייחוס התמונות, שאין ספק שצולמו בסוביבור, לדמיאניוק, יסודו בכך שהן תמונות הדומות לתמונה המופיעה על גבי "מסמך טרווניקי" המיוחס ברמייה גדולה עוד יותר לדמיאניוק. אולם! הניסיון להוכיח כי תמונת טרווניקי היא תמונתו של דמיאניוק קרס לחלוטין עוד באולם התיאטרון בבנייני האומה, בו התנהל משפח דמיאניוק. ומעשה שהיה כך היה.

על פני הדברים קשה, בלשון המעטה, לעיני המתבונן לקבוע כי תמונת טרווניקי היא אכן תמונת אותו אדם שבתמונות בלתי שנויות במחלוקת של דמיאניוק. בכדי להוכיח שמדובר באותה תמונה זימנה הפרקליטות רופאת שיניים ששמה פטרישיה סמית, שהייתה גם פרופסור במחלקה המורפולוגית בפקולטה לרפואה בירושלים. רופאת השיניים הנ"ל, הציגה בפני בית המשפט תיאוריה שלא הוצגה מעולם בשום ערכאה שיפוטית במדינה כלשהי.

על-פי תיאוריה זו כאשר מודדים אתרים שונים בפניהם של תאומים זהים מחד-גיסא, ומאידך-גיסא, מודדים את אותם אתרים בין תמונה ידועה של פלוני לבין תמונה המיוחסת לו, כי אז, כאשר כתוצאה ממדידות אלה מתברר כי הדמיון בין תוצאות המדידות גדול יותר בין תמונת פלוני לתמונה המיוחסת לו מאשר הדמיון בין תמונות של זוגות תאומים זהים, הרי לטענת רופאת השיניים, התמונה המיוחסת לפלוני, היא אכן תמונתו.

פרופ' סמית טענה בעדותה כי המדידות שעשתה לגבי סדרת תאומים זהים מחד-גיסא, ובין תמונה שאינה שנוייה במחלוקת של דמיאניוק לבין תמונת טרווניקי מאידך-גיסא, הוכיחו כי הדמיון במדידות בין תמונות דמיאניוק לתמונת טרווניקי גדול יותר מאשר זה שבין סדרת זוגות התאומים הזהים, ולכן מסקנתה הייתה כי תמונת טרווניקי היא תמונתו של דמיאניוק.

מוניטין עולמי

בטרם עלתה על דוכן העדים וביודעה כי היא הולכת להציג תיאוריה ומסקנה שטרם הועלו בשום בית משפט, שלחה היא את "מחקרה" לפרופ' היהודי, אורטנר, מראשי מכון סמית'וניאון האמריקני רב היוקרה. מאחר שפרופ' אורטנר הוא גם מורפולוג בעל מוניטין עולמי, היא ביקשה שיחווה דעתו על ה"מחקר" שלה.

תשובתו הייתה חד-משמעית תחת הכותרת: "The evidence, is not conclusive...". ובתרגום לעברית: הראייה, כלומר המחקר של הגב' סמית', אינה חד-משמעית. ומתחתה כתב פרופ' אורטנר כך: "The major scientific problem that remains is to establish reasonable probabilities for the existence of anatomical similarities between different people". ובתרגום לעברית: הבעיה המדעית העיקרית שנותרה היא קביעת הסתברויות סבירות לקיומם של קווי דמיון אנטומיים בין אנשים שונים.

פרופ' אורטנר, שהיה ככל הנראה מוטרד מאוד מהתעלול "המדעי" של רופאת השיניים, לא הסתפק בכך אלא שלח את "המחקר" של רופאת השיניים גם ל-FBI על-מנת שיחווה את דעתו עליו. לאחר שמומחי ה-FBI בחנו את "מחקרה" של רופאת השיניים קבעו חד-משמעית תחת הכותרת: "No conclusion can be reached...". ובתרגום לעברית: לא ניתן להגיע לשום מסקנה.

ומתחת לכותרת מגיע ההסבר: "A number of similarities were noted when intercomparing those photographs however, the individual identifying characteristics necessary of a positive identification were not observed in the submitted specimens".

ובתרגום לעברית: מספר קווי דמיון צוינו בעת השוואה בין תמונות אלה - הכוונה לתמונת טרווניקי ביחס לתמונה בלתי שנויה במחלוקת של דמיאניוק, אולם המאפיינים המזהים הנחוצים לזיהוי חיובי לא נצפו בדגימות שהוגשו. פרופ' אורטנר שלח מיידית את חוות דעתו ואת חוו"ד ה-FBI לרופאת השיניים וזאת במטרה ברורה להניא אותה מלהעיד.

זדון וכחש

אולם, מאחר שעדותה זו לא הייתה אלא מיזם מרמה משותף של הפרקליטות ושל הגב' סמית', כי אז, לא זו בלבד שחרף שתי חוות הדעת הנ"ל, ששללו לחלוטין את "מחקרה" ואת תוצאותיו, פלטה אותו בכל זאת מפיה, רופאת השיניים, באולם התיאטרון, תרתי משמע, שבבנייני האומה. עדותה גם שודרה בשידור חי בטלוויזיה וברדיו. יתרה מכך, היא הסתירה מבית המשפט ומטבע הדברים גם מסנגורו של דמיאניוק, כותב שורות אלה, את שתי חוות הדעת השוללות לחלוטין כל אפשרות להסיק את המסקנה כי תמונת טרווניקי היא תמונתו של דמיאניוק.

מספר חודשים לאחר סיום עדותה, לקראת סיומה של פרשת עדויות ההגנה, הגיעו לידי הסנגור חוות הדעת של פרופ' אורטנר וה-FBI. הסנגור דרש להשיב את העדה חזרה אל דוכן העדים כדי לעמת אותה עם מסמכים אלה, אותם הסתירה בזדון ובכחש מבית משפט והסנגור במהלך עדותה. בית המשפט נאלץ להסכים לדרישת הסנגור ורופאת השיניים חזרה לדוכן העדים.

בתשובה לשאלת הסנגור אשרה כי שתי חוות הדעת הנ"ל נשלחו אליה על-ידי פרופ' אורטנר עוד בטרם עלתה על דוכן העדים. לשאלה מדוע אפוא לא התייחסה אליהן ולו ברמז לכל אורך עדותה בחקירה ראשית או נגדית, השיבה תוך שימוש במינון רב עוצמה של כזב ורמייה כי: "חוות דעת אלה אינן רלוונטיות לחוות דעתי" וכן: "אני עומדת על מסקנתי". בשלב זה, משהוצגה רופאת השיניים במלוא קלונה, כמו גם בחוסר יושרתה המקצועית הקיצונית, הסתיימה חקירת הסנגור.

הנה כי כן, הטיעון הנואל והכוזב, לפיו התגלו צילומים של דמיאניוק במחנה ההשמדה סוביבור כשהוא לבוש במדי וואכמן, אמירה המבוססת כאמור על דמיון בין שני צילומים לתמונת טרווניקי הינו מופרך בעליל. כאמור, הן מכון סמית'וניאון היוקרתי בוושינגטון והן ה-FBI קבעו חד-משמעית שלא ניתן לקבוע זאת. לפנינו אפוא, הנדבך האחרון במסכת הכזבים סביב מסמך טרווניקי, שאינו אלא זיוף חובבני של הק.ג.ב.

את זאת קבע חד-משמעית ד"ר לואי פרדיננד וורנר, ראש המעבדה הפלילית-מדעית, הגרמנית, וזאת כחודש לפני תחילת משפח הראווה בבנייני האומה. גם חוות דעתו של ד"ר ורנר - שלא הייתה ידועה לכל אורך משפח דמיאניוק, הוסתרה בזדון על-ידי הפרקליטות, הן מבית המשפט והן מן הסנגור. חוות דעת זו התגלתה לעולם במאמר של השבועון "שטרן" אולם רק לאחר סיום כל ההליכים בבתי המשפט בישראל. ביתר הרחבה נכתב על כך במאמרי הקודם שכותרתו "המיצג הכוזב של נטפליקס", וכל המוסיף גורע.