מבקר המדינה לשעבר
יוסף שפירא ואנשיו שיתפו פעולה להכנת דוח שיחמיר עם חברת בזק. הדוח שהוכן התבסס על מידע שגוי שהועבר לחברה מצד חברת פרטנר שנשלטה על-ידי המליאראדר
חיים סבן. דברים אלה עולים ממידע חדש שהובא לידיעתנו. ממנו עולה, כי פרטנר לא הסתפקה בלחץ על משרד התקשורת במטרה לסכל מהלך ביטול ההפרדה המבנית בבזק - תוך שהיא משגרת מסרים מאיימים שנתניהו לא יוכל להיפגש עם
הילרי קלינטון, כפי שחשפנו מתוך תמלילי עדותו של
שלמה פילבר; אלא, במקביל מסרו אנשי פרטנר מידע מגמתי למבקר המדינה, כדי לסבך את בזק עם הרשויות בישראל, ולמנוע ממנה קבלת אישור ליישום ההפרדה המבנית - מהלך שלו הייתה זכאית מכוח הרפורמה בשוק התקשורת.
כזכור, פילבר אמר בעדותו כי "פרטנר עמדה מאחורינו כל הזמן עם אקדחים שלופים" וכי סמנכ"ל הרגולציה של פרטנר, נח הקר, שיגר איומים במשרד האוצר שאם מהלך ההפרדה המבנית ייצא לפועל נתניהו לא יוכל להיפגש עם קלינטון ("אם תוציאו מהלך רגולטורי שקשור לבזק - תצטרך לבקש מאיתנו אישור להיפגש עם הילרי קלינטון"). ל-News1 נודע, שלאחר בחירתו של דונלד טרמאפ לנשיא ארה"ב, התחושה בפרטנר הייתה קשה, תחושת "אבל" - כיוון שהם היו בטוחים שבחירתה של קלינטון תטיב עם פרטנר בגלל קרבתו של סבן לקלינטון.
אלא שפרטנר לא הסתפקה, כאמור, רק באיומים. ל-News1 נודע כי דוח המבקר על בזק שפורסם בתחילת 2017 על-ידי המבקר הקודם יוסף שפירא - דוח שמתח ביקורת על בזק, על מנכ"ל משרד התקשורת בזמנו שלמה פילבר, והן על שר התקשורת בזמן הביקורת
בנימין נתניהו - התבסס על מידע שגוי ואינטרסנטי. המידע הוזן, בין היתר, במידע ונתונים שגויים שמסרו חברת פרטנר ואנשיה לאנשי המבקר שפירא כדי לנגח את בזק. כזכור, חברת פרטנר נשלטה אז על-ידי המיליארד חיים סבן ומי ששימש בה כאיש החזק היה אדם צ'זנוף, יו"ר פרטנר לשעבר ויד ימינו של סבן.
אימוץ מלא של עמדת פרטנר
המידע השגוי שמסרה פרטנר לאנשי המבקר התבטא לפחות בשתי נקודות קריטיות בשוק התקשורת: הטלפוניה הסיטונאית וה"באנדל ההפוך". המבקר לא נתן שום ביטוי לעובדה שחלק מהמידע שפורסם, היה בפועל אימוץ מלא של עמדת פרטנר, למרות שחברת פרטנר נמצאת בניגוד עניינים מובנה, לא רק כמתחרה של בזק, אלא בעיקר בגלל שסבן ואנשיו רצו לחלץ את עצמם מההשקעה הכושלת בפרטנר, שהסבה להם הפסדים של מאות מיליוני שקלים. זאת הייתה הסיבה העיקרית שסבן ואנשיו לחצו על הרגולטורים שלא לאשר את ההפרדה המבנית המתבקשת בבזק וגם היו מעורבים עד צוואר בדוח המבקר.
ראוי עוד להדגיש, כי מנכ"ל משרד התקשורת לפני עידן שלמה פילבר, היה
אבי ברגר, שהיה בעברו סמנכ"ל הנדסה בפרטנר, ובכהונתו במשרד התקשורת נהג באופן לעומתי מאוד בבזק עם גישה תומכת מאוד בעמדות פרטנר. למרות זאת, ניגוד העניינים המובנה הזה לא צף בדוח המבקר. עוד יודגש כי פרטנר ניהלה קמפיין תקשורתי אגרסיבי בזמנו נגד שלמה פילבר בטענה שהוא מיטיב עם בזק, למרות שהמציאות הייתה שונה לגמרי, ובתקופת פילבר-נתניהו, יצאה רפורמת השוק הסיטונאי לדרך והורידה את מחירי האינטרנט בצורה משמעותית.
קביעת המבקר - משוללת כל יסוד
בנוגע לטלפוניה הסיטונאית אימץ מבקר המדינה את קביעותיה של פרטנר וקבע כי התנהלות משרד התקשורת ובזק בכל הנוגע לאספקתם של שירותי הטלפוניה הביאה לכך שבמשך תקופה ממושכת ספקיות השירות לא יכלו להציע סל שירותים המתחרים באלה של בזק, הכוללים, טלפונייה קווית, והדבר גרם לפגיעה בתחרות, ולפיכך באינטרס הציבורי. הקביעה הזו של המבקר משוללת כל יסוד, משום שיש תחרות עזה בתחום הטלפוניה הקווית, ללא כל צורך ברפורמה סיטונאית בתחום, ולמעשה חברות הסלולר המרכזיות המתחרות בבזק אינן זקוקות לטלפוניה סיטונאית הרוכבת על התשתית של בזק. לכן, בניגוד לקביעת המבקר שהתחרות והצרכנים נפגעו, המציאות בשוק הטלפוניה הקווית היא אחרת לגמרי ומאוד תחרותית. צריך גם לזכור ששוק הטלפוניה הקווית סובל משחיקה עקבית בגלל השימוש ההולך ופחות בטלפוניה קווית וממילא אין צורך בשום רפורמה בגלל בתחום הקווי בגלל ירידת המחירים העקבית והשחיקה בשימוש.
בנוגע לבאנדל ההפוך: ביולי 2010 אישר מנכ"ל המשרד דאז את בקשתה של בזק בנושא. במה מדובר? באותה שנה החלה בזק לשווק סלי שירותים הכוללים שירותי תשתית וכן שירותי גישה לאינטרנט, הניתנים על-ידי
בזק בינלאומי, וכן חבילות "באנדל הפוך" שבהן ספקיות שירות אחרות מספקות את שירותי הגישה לאינטרנט. מה המשמעות? במתכונת השיווק של הבאנדל ההפוך, בעלת התשתית היא שמתקשרת עם המנוי בתעריף הכולל את תעריף התשתית שהיא קובעת ואת תעריף הגישה לאינטרנט שקובעת ספקית השירות. לעומת זאת, במתכונת השיווק של השוק הסיטונאי ספקית השירות היא שמתקשרת עם המנוי, והיא מציעה לו שירות הכולל הן את רכיב התשתית, הנמכר לה במחיר סיטונאי שנקבע על-ידי המאסדר, והן את רכיב הגישה לאינטרנט.
כך כתב המבקר בדוח: "יצוין כי לזהות הגורם המתקשר עם המנוי יש חשיבות רבה, שכן הגורם המתקשר עם המנוי הוא בעל הקשר הישיר אתו, מה שמאפשר לו להציע למנוי הצעות שיווקיות שונות. על-כן, אף שהשימוש בתשתית בזק מתבצע הן במתכונת הבאנדל ההפוך המשווק על-ידי בזק והן במתכונת השוק הסיטונאי (כיום), לבזק צומחת תועלת רבה משיווק במסגרת הבאנדל ההפוך". האמירה האחרונה היא שוב אימוץ עמדת פרטנר הנושא, ונקודה זאת מתחדדת לאור הטבלאות שמציג המבקר בעצמו בדוח שבו הוא מצביע על ירידת מחירים כתוצאה מה"באנדל ההפוך" וגם מהשוק הסיטונאי - לעומת המחירים בסוף 2014. המשמעות היא שכל הצעדים שהונהגו על-ידי משרד התקשורת בתחום האינטרנט הובילו לירידת מחירים - לטובת הצרכנים.
אלא, שהמבקר ואנשיו הקדישו לטענות פרטנר בנושא, טענות מן היקב ומן הגורן, קרוב לכ-10 עמודים (!) שבסופם הם נוזפים, כצפוי, במשרד התקשורת, על עיכוב בתשובות וכד' - בהתאם לתפיסה הפופוליסטית שנוצרה בתשקורת כאילו המשרד עוזר לבזק. ולא היא. העניין הוא שאנשי המבקר לא ממש הבינו את התמונה הכללית והכלכלית. פרטנר, במיוחד פרטנר, וגם סלקום לא ממש רצו תחרות בשוק האינטרנט. הם רצו, בסופו של דבר, שבזק לא תתחרה בהם ולכן פרטנר יצאה נגד ה"באנדל ההפוך" בכזו עוצמה.
להלן השאלות שהפניתי הן למשרד מבקר המדינה והן לחברת פרטנר:
"דוח המבקר הקודם על בזק במהלך תחילת 2017 התפרסם, בין היתר, על בסיס מידע שהזינו חיים סבן ואדם צ'זנוף ו/או אנשיהם, בעל השליטה בפרטנר לשעבר ויו"ר פרטנר לשעבר. השניים הזינו את אנשי המבקר ובסופו של דבר את הדוח הסופי במידע מטעה, כמו למשל: עד כמה הטלפוניה הסיטונאית נחוצה להם ובפועל, כשהוצעה להם טלפוניה כזאת הם ויתרו עליה כיוון שיש להם שירות טלפוניה; וכמו למשל על נזקי ה'באנדל ההפוך' כביכול - למרות שה'באנדל ההפוך' של בזק תרם להורדת המחירים.
"אנשי פרטנר, יחד עם מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, אבי ברגר, שהיה סמנכ"ל הנדסה בפרטנר לפי שכיהן כמנכ"ל משרד התקשורת, ניהלו קמפיין נגד בזק כדי לעצור את כל המהלכים בשוק באופן שיאפשר להם לחלץ את השקעתם הכושלת בפרטנר, כפי שהתחוור לאחרונה. המידע שהזינו אנשי פרטנר את אנשי מבקר המדינה הפך, עם פרסום דוח המבקר, לדוח "חמור" של מבקר המדינה, מבלי שאנשי מבקר המדינה בדקו מה האינטרס שלהם ומה הייתה רמת התיאום בין אנשי המבקר עם אנשי פרטנר.
"בסופו של דבר הדוח, הלכה למעשה, שירת את חיים סבן, הן תקשורתית והן עסקית, כדי לתקוף את מדיניות משרד התקשורת, יחד עם מנכ"ל משרד התקשורת לפני פילבר - עובד בכיר פרטנר לשעבר בחברה (סמנכ"ל הנדסה) - אבי ברגר".
- פרטנר סירבה להתייחס לשאלות.
- ממשרד מבקר המדינה נמסרה תגובה כללית שלא התייחסה לגוף הטענות:
"משרד מבקר המדינה דוחה את הניסיון להטיל דופי בעבודת צוותי הביקורת ובהליכי העבודה המתקיימים במשרד. המדובר בעבודת ביקורת רחבה ומעמיקה שאף תוקפה מול כלל הרגולטורים הרלוונטיים לענף התקשורת בישראל. מבחן הזמן מוכיח אף הוא את מקצועיות העבודה ויסודיותה".
תגובת המבקר לא התייחסה לשאלתי על פגישות של אנשי הביקורת עם אנשי פרטנר לפני פרסום הדוח, וגם טועה לחשוב שהביקורת הוכיחה את עצמה במבחן התוצאה. דווקא במבחן התוצאה - פעולות משרד התקשורת הוכיחו את עצמן בשוק האינטרנט והוזילו את המחירים לצרכנים.
