|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אי שוויון טוב ואי שוויון רע
|
אי שוויון בהכנסה שאינו קשור לפריון או לתרומה לחברה למשל שכר שעולה עם הוותק ללא קשר לביצועים
|
|
מי מקבל יותר [צילום: חסן ג'די/פלאש 90]
|
|
|
|
|
בעקבות פורום קוהלת שהתקיים ב-12.2.20 בנושא אתגרי העשור הבא, אשתף אתכם באחת הטענות המרכזיות שלי בנאום בכנס קהלת על ארגוני עובדים:
הבחנתי בין אי-שוויון בהכנסה שהוא "טוב" (כלומר רצוי) לבין אי-שוויון רע (מיותר ולא רצוי). למי שממש סולדים מפערים, אז במקום "טוב" תחשבו "רע הכרחי". ובכן, בכלכלה המבוססת על קניין פרטי, יזמה פרטית, ותחרות, מה שנקרא קפיטליזם, בני אדם מתאמצים בלימודים, בעבודה, לוקחים יוזמה, מקימים עסקים, משקיעים, הכל מתוך תקווה (לפחות כגורם מרכזי) לראות ברכה כלכלית בעמלם. ואם רצוי שבני אדם יראו ברכה בעמלם, אז טוב שיש אי-שוויון. הרי אם כולם יקבלו הכנסה שווה, אז רבים יעדיפו ללמוד בשביל הכיף ולא ללמוד מקצוע מבוקש ויעדיפו לעבוד פחות, ולא להסתכן ולהקים עסקים. זה אי-השוויון הרצוי: אי-השוויון שמשקף פערים בפריון עבודה שונה בין בני אדם, כלומר תרומה כלכלית שונה לחברה.
ויש אי-שוויון רע: אי-שוויון בהכנסה שאינו קשור לפריון או לתרומה לחברה. למשל שכר שעולה עם הוותק ללא קשר לביצועים. מדוע זה צודק שעובד צעיר, שעדיין לא צבר רכוש, ומשלם משכנתה, וצריך לגדל שניים שלושה ילדים קטנים, יקבל שכר נמוך יותר מעובד מבוגר וותיק (שכבר שילם את המשכנתה והילדים כבר פרחו מהבית) שפריון העבודה שלו זהה? זה אי-שוויון מיותר ולא הוגן.
ויש עוד מקורות לאי שוויון מיותר - למשל גישה נוחה לשאלטר, כלומר היכולת להזיק. היכולת להזיק מסבירה את עיקר פערי השכר בין עובדים שונים במגזר הציבורי.
ומה עושים ארגוני עובדים בישראל? נלחמים למען אי-השוויון המזיק ונגד אי-השוויון הרצוי. זה לדעתי לב הסיפור. זאת בדיוק הסיבה שארגוני העובדים בישראל כל כך מזיקים.
כמובן שכלכלה שמבוססת על הכנסה בהתאם לתרומה (מריתוקרטיה) יוצרת פערי הכנסה לא רק בגלל הבדלים במאמץ בין בני אדם אלא גם בגלל הבדלים במזל (כולל כישורים מולדים, או תנאי התחלה שונים בגלל אי-שוויון הזדמנויות). אני לא נגד מעורבות ממשלה בתיקון/צמצום פערים שנובעים מהבדלים במזל, אבל זה לא פשוט ובכל מקרה לא קשור כל כך לנושא.
|
| תאריך:
|
17/02/2020
|
|
|
עודכן:
|
17/02/2020
|
|
עומר מואב
|
|
אי שוויון טוב ואי שוויון רע
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
בן נאמן
|
17/02/20 16:10
|
|
חכמי התלמוד והמדרש ופרשני המקרא, שבהם עד למחדשים בני נימינו חולקים בהבנת תיבה אחת, פשוטה ובהירה לכאורה הפותחת את סיפור ביקורו הקצר של יתרו כהן מדין חותן משה במדבר, איננו יודעים מן הכתוב הרבה על האיש. מן המשתמע, נראה כי אף על-פי שהיה כהן במדין שכנתה הקטנה של מצרים, יצא שמעו למרחוק. בנוסו מפני שוטרי החרש של פרעה ומפני גואלי הדם של המצרי שהכה את אחיו העברים חסרי המגן, בא משה אל מחוז אליו לא העזו רודפיו להיכנס כדי ללכוד אותו, אם מיראת אלוהיו של הכוהן הנודע, אם מפני שהיה גם גברא רבא, שליט על שדות מרעה גדולים, עליהם פרש חסות והעסיק שכירי חרב להגן על גבולותיו. הנחה כי משה תעה בדרכי המילוט והגיע במקרה אל מחוז יתרו היא רחוקה. הייתה לו "כתובת", כמו לכל הנסים במחתרת אל מקום הצלה. כשבא לאותו מחוז ישב על הַבְּאֵר, הישועה, לא על באר מקרית, באר שפליטים ידעו כי שם נאספים מבקשי ההצלה.
|
|
|
|
|
הפלשתינים, על-מנת לנכס את ארץ ישראל-פלשתינה לעצמם ולהצדיק את טענתם כי הארץ הזו היא שלהם ועל כן זכותם לבנות פה מדינה וליישם את זכות השיבה, טוענים כי הם היו בה לפני היהודים, מכחישים את ההיסטוריה העברית-יהודית בארץ המקראית, מסלפים אותה ובודים לעצמם היסטוריה משלהם הקושרת אותם לאדמה זו. יש להם כמה סימוכין שקריים עבור טענה זו. אחת התיאוריות שלהם, אשר אבו מאזן, יו"ר הרשות הפלשתינית, הינו אחד מטועניה, גורסת כי הם צאצאי הכנענים הקדומים, אלו ששכנו בישראל לפני אלפי שנים, לפני תחילת ההיסטוריה של העם היהודי, לדבריהם. לשם השוואה, הם טוענים כי ישו לא היה יהודי אלא פלשתיני.
|
|
|
|
|
בתוכנית הרדיו האחרונה של יורם שפטל מה-13.2.20 עלה לשידור אדם יקר שהציג את עצמו בשם: יהודה מת"א. הוא הציע הצעה שמאוד קסמה לי: לקרוא לתומכי "עצמה יהודית" להצביע עבור מפלגת "יהדות התורה" ושכל מנדט נוסף שהם יקבלו בזכות הסכם זה, יזכה את עצמה יהודית בתפקיד ביצועי משמעותי שייקבע מראש.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אל דאגה, אני מאמין בעיתונות ובהשפעה שלה על עיצוב סדר היום הציבורי. אבל לעומת זאת אני כן מודאג מכניסתם של רבים למקצוע, מבלי ללמוד ולו קצת את רזי המקצוע. אכן החוגים לתקשורת הולכים ומצטמצמים, רבים מהצעירים והצעירות, פונים לענפי התקשורת השרותיים, פרסום, שיווק ויחסי ציבור, ענפים שיש בהם פרנסה מובטחת.
|
|
|
|
|
