נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, שיגר (יום א', 23.2.20) מכתב בהול לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בנוגע להיערכות של השוק הישראלי למשבר הקורונה ונזקיו. תומר מבקש מראש הממשלה לפעול להקמת רשת ביטחון כלכלית לעסקים בתחומים השונים. "ככל שמתארך הטיפול במיגור הנגיף, הפגיעה בשרשרת האספקה ובכלכלתה תהיה גדולה, ויש חשש לפגיעה ביכולת השרידות העסקית של עסקים שונים", כתב. כמו-כן, הוא קרא לנתניהו לכנס דיון דחוף בראשותו ובשיתוף נציגי ההתאחדות, כדי להיערך ולמצוא פתרונות להשפעות שצפויות.

מה תהיה ההשפעה של הקורונה על הכלכלה הישראלית, ובתוכה על ענף ההיי-טק המקומי? הדעות בקרב אנשי כלכלה ומומחים שונים חלוקות. רבים מהם אומרים שדאגתם של חלק מהתעשיינים נשענת על ההיסטריה המוגזמת, לדעתם, שנוצרה סביב המחלה, במיוחד בישראל.

אחד מאלה שתומכים בגישה זו הוא אמיר גלאור, שמכיר טוב יותר מרבים אחרים את השוק הסיני, מהזווית של השקעות והיי-טק. גלאור עומד בראש מרכז חדשנות סיני-ישראלי שהוקם בשנה שעברה, שנקרא אינוניישן, והוא גם שותף בקרן אינפיניטי. "הנושא של הקורונה יצא מכלל פרופורציה", אמר. "נוצר פה מערך תמריצים של גורמים שונים, שכל אחד בנפרד מעוניין להעלות את סף ההיסטריה, מסיבותיו הוא". הוא הסביר שכוונתו היא לפוליטיקאים, שנמצאים ערב בחירות והנושא מאפשר להם להראות שהם דואגים לבריאות הציבור, ולתקשורת, שעטה על הסיפורים ומגדילה את הפחד, "כי זה מביא רייטינג לא רע".

לדברי גלאור, מי שיעשה בדיקה מעמיקה ורציונלית יראה שיותר אנשים מתו מנגיפים אחרים בעולם בתקופות מקבילות בשנים עברו, ואיש לא עשה מזה רעש. "ברור שמאחר שזו סין, מקבלי ההחלטות יכולים לסגור גבולות ולהכניס תיירים לבידוד. אם זה היה מתחיל בארצות הברית, משרד הבריאות לא היה מעז ליישם חלק גדול מההנחיות שהוא הוציא הפעם, ו-ודאי שלא בחוסר תיאום ובניגוד לעמדת משרד החוץ", אמר.

הדיון השנתי של הסינים, שיהיה הפעם מכריע מתמיד

אחרי שאמרנו את כל זה, עדיין יש להיות ערניים, ולראות האם וכיצד חברות ההיי-טק הישראליות בכלל, ובפרט אלה שעובדות בסין או אתה, תשפיע. בטווח הקצר, ההשפעה על חלק לא מבוטל מהן כבר מורגשת, בעיקר בגלל השבתת הפעילות בסין, שאי-אפשר להמעיט בחומרתה. באשר לטווחים הבינוני והארוך, כאן נשואות עיני העולם למפגש השנתי של צמרת השלטון בבייג'ינג, שם נקבעים היעדים הכלכליים והמדיניות של המדינה במה שקשור להשקעות ולפיתוחים עתידיים - מה לפתח ולייצר בתוך המדינה והיכן להתבסס על שיתופי פעולה חיצוניים. "הדיון הזה מתנהל בכל שנה בסוף מרץ, והשנה הוא בוודאי יעורר עוד יותר עניין בעולם", אמר.

בהחלט מתקבל על הדעת שהסינים יחליטו הפעם לשנות סדרי עדיפות, להשקיע יותר בתחום הבריאות ולהיפתח יותר לעולם, בין היתר על-רקע המשבר הנוכחי. אם אכן כך יהיה, יש כאן חלון הזדמנויות נדיר לחברות ישראליות בתחום המדיקל ותחומים שנושקים לו.

כבר כיום יש חברות ישראליות שמבצעות פרויקטי טלה-רפואה מול סין. ישראל נחשבת לאחת המדינות המובילות בעולם בתחום זה, שמיושם גם בהקשר של הקורונה, בפרט בטיפול בישראלים ששבו מאניית הקורונה ונמצאים בבידוד בבית החולים שיבא בתל השומר. היום נכתב כאן על אחד הסטארט-אפים שמשתף פעולה עם שיבא בהקשר זה, ומאפשר למבודדים לתקשר עם בני משפחותיהם ולקבל טיפול נפשי מרחוק.

כמו-כן, הסינים אוהבים מאוד להשקיע בישראל, ואם המדיניות של השלטונות אכן תהיה להיפתח יותר לעולם, הם יבואו לחפש אצלנו פתרונות שיעזרו להם להתגבר על הנגיף. אגב, לדברי גלאור, כבר כיום, כמה וכמה חברות ישראליות "נהנות" מהמשבר ותוצאותיו, בעיקר כאלה שפועלות באונליין, כמו תעשיית הגיימינג ושירותים שונים ברשת. אלה עובדות עכשיו שעות נוספות בשוק הסיני, שרבים מאזרחיה נמצאים בבידוד או מוטלות עליהם מגבלות שונות.

השורה התחתונה: הטיפול בקורונה בישראל מופקד על-ידי הרופאים, בהיבט הבריאותי, וגורמי הממשלה, שמעצבים בזמן אמת מדיניות, שלא הייתה קיימת עד לפני כמה שבועות. העדר מדיניות זו מעלה את סף ההיסטריה, מה שעלול להשפיע על הבורסה ועל מדדים כלכליים נוספים, שם פחד וחוסר ודאות הם מתכון בטוח לאסונות, חס וחלילה. בסיכומו של דבר, צריך להיות בשליטה ולעקוב, כפי שנשיא התאחדות התעשיינים דורש, אבל גם לזהות את חלון ההזדמנויות, שלא בטוח שיחזור שוב.