מצדיעים ל"זמרת המחתרות" שולמית לבנת בת ה-90

שולמית לבְנַת נולדה ב-26 בדצמבר 1929 בווינה, אוסטריה, בתם של יהודה וקלרה אדלר. המשפחה הייתה ציונית. אביה יהודה אדלר, כך מספרים, היה ציר בקונגרס הציוני. בשנת 1936 בגיל 7 לערך עלתה לארץ ישראל עם אמה קלרה. אביה יהודה עלה לארץ שנה לפני כן ב-1935 כדי להכין את קליטת משפחתו.

המשפחה השתקעה בחיפה בדירת שני חדרים אותה חלקה בשנים הראשונות עם משפחה נוספת כשהמטבח והשירותים משותפים לשתי המשפחות. שולמית התגוררה עם הוריה בחדר אחד והמשפחה השנייה בחדר השני.

ביסודי למדה שולמית בבית ספר עממי א' ששכן ברחוב ביאליק 3 בחיפה מול בניין עירית חיפה והיה מבתי הספר הראשונים בעיר הכרמל. בהמשך למדה בבית הספר התיכון "הריאלי". בסוף הכיתה השישית עזבה את הריאלי ועברה ללמוד בבית ספר "חוגים" בחיפה.

בנעוריה הייתה חברה בתנועת הנוער "מכבי הצעיר". עם פרוץ מלחמת העצמאות והיא בת 17 לערך התגייסה לפלמ"ח, יחד עם חבריה לגרעין "ההכשרה המגויסת" ושירתה בגדוד החמישי - "גדוד שער הגיא" שפעל בליווי השיירות לירושלים. בגיל 18 התחילה לשיר.

דבר קולה היפה דווח למפקד להקת הצ'יזבטרון חיים חפר ובינואר 1948 צורפה ללהקה והופיעה בתוכניתה הראשונה של הצ'יזבטרון בה היו חברים שייקה אופיר נעמי פולני ונוספים. השיר אולי הידוע ביותר בתוכנית זו היה "דחילק מוטקה" שכתב חפר.

בהמשך עזבה את הצ'יזבטרון והופיעה בלהקת הכרמל של חטיבת כרמלי יחד עם אריק לביא, בומבה צור, יהודה אפרוני לוסי ארנון ועוד. תקופה קצרה הופיעה בלהקת חיל-הים הראשונה.

עד שנת 1947 הייתה שולמית בת יחידה להוריה. בשנה זו בתקופת ערב הקמת המדינה כשהייתה שולמית בת 18 נולדה לה אחות ושמה נקרא בישראל בת דרור.

באחת מחופשותיה בפלמ"ח בעת שטיילה עם חברתה בחיפה פגשה שולמית בעזריאל וייס-לבנת, לוחם לח"י ששב זמן קצר קודם לכן מגלות בת 4 שנים באפריקה לשם הוגלה על-ידי הבריטים יחד עם עשרות חברי האצ"ל והלח"י.

כינויו המחתרתי בלח"י היה "גיורא". לא חלף זמן רב ועזריאל נשא את שולמית לאשה. שולמית הייתה בגיל 20 לערך בעת נישואיה.

הזוג הצעיר התגורר בחיפה. כאן נולדה ב-1950 בתם לימור לבנת, לימים חברת כנסת ושרה בממשלות ישראל.

בהמשך נולד בנם נועם, לימים חוזר בתשובה ופעיל ימין. כעבור מספר שנים עברה משפחת עזריאל ושולמית לבנת מ"חיפה האדומה" להתגורר ברמת גן, שכידוע התרכזו בה לא מעט אנשי חרות ואנשי התנועה הרוויזיוניסטית.

בשנות ה-50 וה-60 הייתה שולמית לבנת זמרת מצליחה. בין שיריה באותה תקופה, "שיר התופסת", "דבקה הלל", "נערת תפוחי הזהב" "סתיו בחלונות ובלבבי" "תל אל קאדי", "הורה ניעורים" ועוד. שיריה הושמעו לא מעט ברדיו והיא הופיעה ברחבי הארץ ובעולם. בין השאר הופיעה עם דני קיי. כמה משיריה הפכו לשירי ריקודי עם.

ב-1960 חתמה שולמית, כך אני למד מעיון בארכיוני העיתונות ההיסטורית, על הופעות במועדון "סברה" בניו-יורק. ב-1962 השתתפה כחברה בלהקת זמר בשם "צימוקים ושקדים" שביצעה שיריי עיירות יהודיות בתרגום עברי. בין חברי הלהקה בנוסף לשולמית לבנת, יעקב טימן ונוספים. ההצגה בוימה על-ידי מנחם גולן.

ב-1969 הופיעה במועדון עומר כייאם ביפו העתיקה. באותה שנה השתתפה לבנת בסרט על עידוד התיירות. הסרט, שאורכו כ-18 דקות, מציג אתרי נוף בישראל ונפתח בשיר "מה יפים הלילות בכנען" בביצועה של שולמית לבנת.

שולמית השתתפה בכמה תוכניות טלוויזיה ובניהן ב-1970 במשחק הטלוויזיה "רגע חושבים" בהשתתפות עדנה שביט, אלי זוהר, אביעזר גולן, שמעון בר, יהודה אפרוני ועוד. ב-1975 ערכה מסע הופעות בגרמניה ובאמסטרדם.

בשלב מסוים בקריירה שלה למדה שולמית לבנת את שירי המחתרות והשמיעה בהופעותיה את שירי מחתרות האצל" והלח"י. היא הופיעה בשירי מחתרות באירועים וכינוסים שונים של חברי האצ"ל והלח"י ובסוף שנות ה-80 הוציאה לאור קלטת מיוחדת עם שירי מחתרות, אוסף משירי הלח"י והאצ"ל שכלל בין השאר את השירים 'עלי בריקדות' 'חיילים אלמונים', 'הם לא ישברו אותנו" ועוד.

עם השנים דבק בה התואר "זמרת המחתרות". לדבריה של שולמית בעקבות תיוגה כ"זמרת המחתרות" והופעותיה בכינוסי האצ"ל והלח"י הוחרמה על-ידי ההסתדרות וגופי תרבות המזוהים עם הממסד המפא"יניקי והיא לא הוזמנה להופיע באירועים שגופים אלה ארגנו.

היו שראו בשולמית לבנת, שהייתה בעברה לוחמת פלמ"ח וחברת להקת הצ'יזבטרון, מעין בוגדת שערקה לצד האחר ומספרים שאפילו באירועי הפלמ"ח לא הוזמנה להופיע. בשלב מסוים פרשה לבנת מקריירה מוזיקלית אולם המשיכה להופיע פה ושם מול ותיקי המחתרות ועוד.

מאז מחצית שנות ה-80 היא מנהלת את המדרשה הלאומית ע"ש רינה מור הפועלת ל"העמקת השורשים הלאומים והציוניים".

באפריל 2011 פקד את משפחת לבנת אסון כבד. בן-יוסף לבנת, בנו של נועם לבנת, נכדה של שולמית לבנת ואחיינה של לימור לבנת שהייתה אז שרה בממשלת ישראל נהרג מאש ירי שוטרים פלשתינים שעה שחזר בשעת לילה עם חבריו מביקור בקבר יוסף בשכם כדי להתפלל שם.

ב-2015 הלך לעולמו בעלה של שולמית עזריאל לבנת והוא בן 92. באירוע לכבודה שנערך ב"בית ציוני אמריקה" סיפרה שולמית כי היא מתכוונת להמשיך בפעילות ולא להפסיק כל עוד תוכל והודתה לכל אלה שסייעו בארגון האירוע לכבודה.