מערכת מודיעין אמריקנית שהופעלה בשנים 2019-2015 במחיר של 100 מיליון דולר הניבה חקירה אחת בלבד. מדובר במערכת שהפעילה הסוכנות לביטחון לאומי (המקבילה האמריקנית ליחידה 8200) ואשר ניתחה שיחות סלולריות ומסרונים, ואשר פעמיים בלבד באותה תקופה הניבה מידע שטרם היה בידיעת הבולשת הפדרלית.
ניו-יורק טיימס מצטט (26.2.20) דוח של המועצה להגנת הפרטיות וזכויות האזרח, אשר הוגש לקונגרס בשבוע שעבר. הדוח אינו חושף את המקרים הבודדים בהם הופקה תועלת מן המערכת, אך למעשה מסביר מדוע החליטה אשתקד הסוכנות להפסיק את השימוש בה – לצד תקלות חוזרות ונשנות שאירעו בה. הדוח הוגש לקראת החלטת הקונגרס האם להאריך את החוק משנת 2015 שאפשר להפעיל את המערכת, ואשר אמור לפוג ב-15.3.20.
המועצה שחיברה אותו היא גוף עצמאי שהקים הקונגרס כחלק מלקחי 9/11. אדם קליין, העומד בראשה, שיבח את החלטת הסוכנות להפסיק את השימוש במערכת, הן בשל עלותה הגבוהה והן בשל הבעייתיות שבעצם משלוח המידע בידי חברות התקשורת לסוכנות. הוא הוסיף, כי רישומי שיחות טלפוניות הולכים ומאבדים מחשיבותם, ככל שגדל השימוש באפליקציות מסרים מוצפנות. קליין ציין, כי הממשל יכול להשיג גישה למידע דומה בדרכים אחרות, כגון צווי ציתות או האזנות בחו"ל.
הדוח מגלה, כי הסוכנות קיבלה גישה לא רק לשיחות שבוצעו בטלפונים קוויים אלא גם לשיחות בטלפון סלולריים. בארבע שנות הפעלתה של המערכת הוציאה הסוכנות 15 דיווחי מודיעין שהתבססו על תוצריה – אך כאמור, 13 מן המקרים כבר היו ידועים ל-
FBI
ממקורות אחרים, בעיקר צווים שנמסרו לחברות התקשורת לשם קבלת המידע. שתי חקירות שנבעו מהמערכת נגעו לירי המוני במועדון לילה בפלורידה ביוני 2016 ולפיגוע דריסה באוניברסיטת אוהיו בנובמבר 2016.
הטיימס מזכיר, כי מקורה של המערכת הוא בהחלטה סודית של הנשיא
ג'ורג' בוש הבן, לאחר 9/11, לשחרר את הסוכנות לביטחון לאומי מכמה מגבלות חוקיות. בין היתר, התאפשר לה לקבל מכמה מחברות התקשורת הגדולות מאגרי מידע על שיחות יוצאות. מומחים ללוחמה בטרור השתמשו במידע זה כדי למפות קשרים חברתיים של חשודים בטרור, כדי לעלות על עקבותיהם של החשודים עצמם. אדוארד סנודן חשף ב-2013 את קיומה של המערכת, שקיבלה שבע שנים לפני כן אישור בהחלטה בדלתיים סגורות של בית המשפט המוסמך לדון במעקבים מודיעיניים.
תומכי המערכת טענו, כי אם הייתה פועלת בשנת 2001, היא הייתה יכולה להוביל למניעת פיגועי 9/11. עם זאת, אומר הטיימס, דוח משנת 2014 העלה, כי ההישג היחיד שלה היה חשיפתו של תושב סן-דייגו שתרם כמה אלפי דולרים לארגון הטרור שבאב הפועל בסומליה; לא הייתה כל הוכחה שהוא מעורב במישרין בטרור.
בשנת 2015 אישר הקונגרס חוק שהפסיק את מסירת מאגרי המידע לסוכנות, והסמיך אותה להפעיל מערכת חילופית שהותירה את המידע בידי חברות התקשורת ואפשרה לה לקבל חלקים נקודתיים ממנו על-פי צו שיפוטי. בשנת 2018 קיבלה הסוכנות 14 צווים כאלו, שאפשרו לה לאסוף פרטים על 434 מיליון שיחות מ-19 מיליון מספרי טלפון. באותה שנה התברר, כי בידי הסוכנות מצויים מיליוני רישומים שהיא אינה רשאית להחזיק.
