כוונת מנכ"ל אל-על, גונן אוסישקין, לפטר כ-1,000 מעובדי החברה בעקבות התפשטות נגיף הקורונה שהביאה לביטולי טיסות משמעותיים ולפרסום אזהרת רווח של החברה, נראית במבט ראשון צעד מובן לנוכח המשבר. מבט שני על המהלך עשוי להעמיד אותו באור אחר לחלוטין - ככזה שמבקש לנצל את המשבר לצמצום הוצאות בשל המשבר המתמשך שבו נמצאת אל-על.

מניית אל-על נמצאת מאז חודש נובמבר בצניחה משמעותית. משער של 1.441 שקל למניה באמצע נובמבר צנח ערכה של המניה עד לשער של 70.6 אגורות - צניחה של כ-50%. דוחות החברה לרבעון השלישי של שנת 2019 הצביעו על ירידה חדה ברווחיות, של כ-35%, מ-41.6 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2018 ל-26.8 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2019. נתוני תשעת החודשים הראשונים של השנה היו עגומים אף יותר וכללו גידול של כ-37% בהפסדים שעמדו על כ-28.1 מיליון דולר לעומת הפסדים של 20.5 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2018.

אל-על לא נמצאת לבדה במשבר בעולם התעופה והתיירות שנגרם כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה. שוויין של כל חברות התעופה הגדולות בעולם נחתך בשבועיים האחרונים במאות מיליוני דולרים. אולם אף אחת מהן לא החלה להתניע הליכי פיטורים של עובדיהן. מקורה של ההימנעות מצעדים כאלה נמצא בעיקר בתקווה של חברות התעופה שבדומה למחלות עונתיות רבות - זה רק עניין של זמן עד שנגיף הקורונה ייבלם. אומנם בשלב זה לא ידוע מתי ייבלם הנגיף ובשל כך, חברות כאל-על המדווחות על השעיית טיסותיהן ליעדים נגועי קורונה מודיעות על דחייה מוגבלת בזמן ומאריכות את הדחיה מעת לעת. אולם עצם ההשעיה לפרקי זמן מוגבלים מעידה על התקווה של חברות התעופה לסיום המשבר.

דווקא בשל כך, ההודעה על הכוונה לפטר כ-1,000 מתוך 6,356 עובדי אל-על - כ-15% מכלל עובדי החברה, קבועים וזמניים - נראית ככזו שמבקשת לתפוס טרמפ על המשבר. הדוח האחרון שפרסמה אל-על ציין שחל גידול של 22 מיליון דולר בהוצאות השכר של החברה, בעיקר כתוצאה מהסכמי שכר חדשים והסבות טייסים בין הציים ובשל גידול במחויבויות האקטואריות. כעת, נראה שהחברה מצאה את האפשרות לנסות ולקצץ מעט בהוצאות הללו.

אמנם ההפסדים הצפויים - כפי שפורסמו באזהרת הרווח שהועברה לבורסה - מהווים כ-16% מהכנסות אל-על ברבעון הראשון אשתקד (70 מיליון דולר מתוך 429 מיליון דולר שהכניסה החברה ברבעון הראשון של 2019), אולם בהתחשב בכך שההכנסות של החברה ברבעונים אחרים - ובייחוד ברבעון השלישי של השנה גבוהות בהרבה, נראה שמדובר בצעד מוגזם.

אפשרות נוספת שעשויה להסביר את מכתבו של אוסישקין שהודלף אמש לתקשורת היא שמדובר בניסיון ללחוץ על המדינה לכסות את הפסדיה של אל-על המגיעים בעקבות התפשטות נגיף הקורונה לעשרות מיליוני דולרים. רק נזכיר - מדובר בחברה פרטית בשליטת משפחת בורוביץ'. אומנם היא נהנית ממורשת ומסנטימנט פטריוטי בשל העובדה שבעבר הייתה חברה ממשלתית ובגלל דגל ישראל המתנוסס על מטוסיה, אך לפני הכל ואחרי הכל - היא עסק פרטי מפסיד. בכך, היא אינה שונה מהותית מעסקים פרטיים רבים שנמצאים במשבר קיומי באופן כללי ובייחוד בשל התפשטות קורונה.

באל-על לא המציאו את השיטה שבה מאיימת החברה בפיטורי עובדים כמנוף לחץ. רק לאחרונה, עם סגירת שדה דב, עשתה חברת ארקיע בדיוק את אותו דבר ואיימה לפטר 250 מתוך 500 עובדיה. גם שם - ברור היה שמדובר בתפיסת טרמפ על סגירת שדה דב. בסופו של דבר פיטרה לא יותר מ-120 עובדים - אומנם 25% ממצבת העובדים, אך הרבה פחות מן האיום הראשוני.

נראה שמכתב ה'תתפסו אותנו' של הנהלת אל-על נועד לשוות למשבר דמות של צרת רבים שתביא את הממשלה לאשר תוכנית הצלה לחברה. טקטיקה כזאת נופלת, כך נראה, על אוזניים קשובות אחרי שהשבוע ציין שר התחבורה, בצלאל סמוטריץ', ש"המדינה תצטרך להכניס את היד לכיס כדי לשמור על התעופה שלה".