בשנת 2008 נבחר לראשונה
משה אבוטבול (היום ח"כ ב
ש"ס) לראשות עיריית בית שמש. במערכת הבחירות שקדמה לבחירתו של אבוטבול יצא דני ועקנין - אז ראש עיריית בית שמש מטעם הליכוד, נגד אבוטבול בכרוז ססגוני וצבעוני תחת הכותרת "אבוטבול משטה בכולם". הכרוז חיבר בין שני כרוזים שהוציא אבוטבול כתעמולת בחירות בשני חלקיה של העיר - בצד החילוני שלה ובצד החרדי שלה. בכרוז לבוחריו העתידיים בעיר החילונית נראה אבוטבול במרכז התמונה עם כובע שחור וחליפה שחורה תואמת, ומארבעת צדדיו מצולמים מועמדיו לעתיד, לאייש את ראשי האגפים בעירייה.
בתמונה הזו נראים כל המצולמים כאנשים חילוניים, לצד נשים חילוניות, ללא זקן וכיפה, ובטח ללא כיסוי ראש נשי. בכרוז הצמוד, שיועד ליהדות החרדית בעיר, נראה שוב אבוטבול בחזות חרדית אבל הפעם מצולמים, מארבעת צדדיו, רק גברים חרדים בתלבושת שחור-לבן תואמת, בין שהם בעלי חזות חרדית ליטאית ובין שהם בחזות חרדית-חסידית. וכול אלה הם כמובן מועמדיו להיות אח"כ ראשי האגפים בעיריית בית שמש. למרות כרוז האזהרה של ועקנין - לכול חלקי העיר, נבחר לבסוף אותו משה אבוטבול, שכנראה מחק מזמן ממשנתו הסדורה את הציווי התורתי של "מדבר שקר תרחק". בתעמולת הבחירות הנוכחית לפרלמנט הישראלי, הצליח ה"בוס" של אבוטבול,
אריה דרעי שמו, לחקות את אבוטבול מבחינה "ערכית", והפעם במרוץ הממלכתי של ש"ס לפרלמנט הישראלי.
ש"ס החרדית והזועמת
ברחובות הערים החרדיות, ובשכונות החרדיות של הערים הכלליות, מתנוססות מודעות התעמולה של ש"ס כשבמרכזן נראה הרב
שלום כהן, ראש "מועצת חכמי התורה" של ש"ס, כשהוא נושא מיקרופון ופניו זעומות, ואילו המלל שמודבק לו יוצא חוצץ נגד החברה החילונית, נגד הציונות ומסתיים במשפט ש"אי-אפשר עוד לסבול"! כרוזי ש"ס בבתי הכנסת החרדיים, יוצאים כנגד הגיוס לצבא ומביאים בין השאר גם ציטוטים מהגר"ע יוסף המנוח נגד גיוסם של חרדים, שאף אם אינם עוד תלמידי הישיבות. רבנים ותועמלנים של ש"ס יוצאים חוצץ בכנסי ש"ס לחרדים, נגד החברה החילונית שהפכה ל"חברת תועבות" בשל תרבותה החילונית. אבל כשש"ס מופיעה בטלוויזיה שבה צופים גם מיליוני חילוניים, הרי שתעמולתה היא הפוכה ממש!
ש"ס הציונית, הצבאית והחילונית
ש"ס פונה לציבור המזרחי-מסורתי-חילוני עם סרטון פרו-ציוני מחבק. הסרטון נפתח בהצהרתו של דוד בן-גוריון על "הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל", ואח"כ בא ריקוד "פוטו - מונטז'י" שבו רוקדים במשותף אותם חילוניים כופרים של השמאל עם חרדים מש"ס ועם מזרחיים מסורתיים. בהמשך הסרטון מובא כיבוש העיר העתיקה בירושלים וההשתלטות הישראלית על הכותל המערבי עם קציני וחיילי אותו צבא שהגר"ע יוסף אסר להצטרף אליו. ומיד אח"כ באים ריקודים של חרדים ומזרחיים של ש"ס.
גם מקומו של
מנחם בגין איננו נפקד מהסירטון, והלה מובא בהקשר של נאומיו לטובת הליכוד והחילוניים המזרחיים. את הרב שלום כהן מעלימים אנשי ש"ס מהתעמולה הטלויזיונית שלהם ורק הגר"ע יוסף מופיע שם, כמחבק ומברך לחילוניים. הציונות במיטבה - כולל זו השמאלית, מגויסת בטלוויזיה הישראלית - מטעם ש"ס, לקרוא לחילוניים תמימים להצביע לש"ס החרדית והאנטי ציונית, זו שממודעות וכרוזי מטה ש"ס ביהדות החרדית. זוהי המהדורה המחודשת של משה אבוטבול מבית שמש, שהפכה ממוניציפלית לממלכתית. זהו קרקס נייד שבו הציונות היא גם האויב וגם השותף של ש"ס, והעיקר שהכול יענה את הקול.
עשור לרב יוסף עזרן המנוח
ביום חמישי לפני כשבוע נוכחתי באזכרת העשור למותו של הרב יוסף עזרן. האיש היה רבה של ראשל"צ, במלוא מובנה של המילה. הוא היה גם ח"כ מטעם ש"ס, בין השנים 1988 ל-1996, וכיהן כסגן שר האוצר בין השנים 1988 ל-1992. המילה "איש אמת" הייתה יותר מנכונה ואמיתית ביחס אליו. בשנת 1990 הוא התנגד ל"תרגיל המסריח", שבו ש"ס עמדה לעזוב את "ממשלת האחדות" לטובת חברותה בממשלת העבודה של
שמעון פרס, תרגיל שלבסוף לא צלח. משנת 1992 עד לשנת 1996 פרש הרב עזרן מש"ס והקים סיעת יחיד משום שהתנגד לשותפות עם מרצ בממשלת השמאל של רבין, ובמיוחד התנגד לסיעה משותפת ב"הסתדרות העובדים הכללית" של ש"ס עם מרצ. הוא לא פחד מאיומים, כולל פיזיים על חייו (מטעם בכירי ש"ס!...). הוא לא פחד מאיומי ההחרמות והקללות של מיסטיקנים מש"ס והוא לא חשש שייזרק מהרשימה של ש"ס, ויחזור לרבנותו בלבד.
לאחר בחירות 1996 הוא אומנם חזר לרבנותו בלבד - בעיר ראשל"צ, אבל האהדה אליו רק גדלה. בימים שיצא נגד ש"ס הרי שהרב עזרן זכה לא לא רק לאהדה מאלה מהימין ששמחו על התנגדותו להשמאלת ש"ס אלא גם מאנשי מפלגת העבודה, ואפילו ממרצ. כולם ידעו שהרב עזרן הוא איש אמת שפיו וליבו שווים, לעומת אנשי ש"ס שלימין הם סיפרו שלא הצביעו בעד הסכמי אוסלו ואילו בשמאל הם התפארו שלא הצביעו נגד הסכמי אוסלו. כולם ידעו שהימנעות ש"ס בהסכמי אוסלו הייתה הצגת הישרדות פוליטית. הרב עזרן ידע למחול ולסלוח ולא שמר טינה לראשי ש"ס עד ליום מותו ממש, בשנת 2010. הוא היה פייטן בחסד וידע לפייט במרוקאית, בירושלמית ובאשכנזית.
בהילולת העשור לזכרו (שלדעתי הייתה צריכה להיות גדולה ורחבה הרבה יותר משהייתה...) בבית הכנסת "מקור חיים" בראשל"צ, לעדת העורפלים, השתתפו גם ראש עיריית ראשל"צ - רז קינסליך (שהבטיח שלאחר הבחירות הממלכתיות יבחר רב ספרדי למלא את החלל הגדול שהותיר הרב עזרן, כשמועמדותו של אריה כהן מראשל"צ סרה מזמן גם מרשימתו של דרעי...), והרב
יצחק לוי, לשעבר שר החינוך. הרב יצחק פרץ מרעננה ו
מאיר ניצן (ראש העיר לשעבר של ראשל"צ) שלחו מכתבי התנצלות על היעדרותם מסיבות בריאותיות. האזכרה לרב עזרן הזכירה נשכחות וגם הותירה טעם מר בנוסח הפוליטי - החרדי של ש"ס.
עסקנים קטנים במקום רבנים מאירים
עד שנת 1996 הצליח אריה דרעי להיפטר מרשימת רבנים מכובדת שפיארה את המפלגה הזו בימי קיומה עד אז - משנת 1984. רובם נזרקו כלאחר כבוד ומיעוטם נבעטו למעלה יותר או שפרשו מהבנתם שיועדו להיות ה"יסמנים" של דרעי. הרב יוסף עזרן היה היה האחרון שבהם. היו שם גם הרב יצחק פרץ - מנהיגה הראשון לשעבר של ש"ס, הרב יעקב יוסף המנוח - בכורו של הגר"ע יוסף, הרב שמעון בן שלמה, הרב
יוסף דיין והרב משה מאיה. האנשים הללו לא קורצו מהחומר שדרעי ואבוטבול קורצו.
הם לא ידעו לומר אמן לדרעי - באופן מוחלט, הם לא ידעו לחנחן לימין והם לא ידעו להתפלש לרגלי השמאל, ממש באותם רגעים. גם ימי הגר"ע יוסף - שממנו חשש לא פעם דרעי, חלפו, והיום הרב שלום כהן (ראש "מועצת החכמים" של ש"ס) מבקש בפומפי רשות מדרעי על כל הוצאת מילה ומשפט מפיו. זו כבר איננה עוד מפלגה פוליטית עם רב גדול בראשה אלא קרקס נייד של עסקן אשכנזי - חילוני ושמאלני שמתחזה לעסקן ספרדי - חרדי וימני.
