הפייק ניוז הגדול ביותר בבחירות הקודמות ובבחירות הנוכחיות הוא קיומו של גוש שמאל השווה פחות או יותר בכוחו לגוש הימין. גוש הימין הוא מוכח, ברור, מנהיגי המפלגות בגוש מודיעים בראש חוצות על נאמנותם לנתניהו, כל מי שיצביע למפלגות שבגוש בוחר בנתניהו לראשות ה
ממשלה, ובקיצור גוש גוש.
ובשמאל, אחת מהרשימות המרכזיות ב-SO CALLED גוש הזה, היא הרשימה המשותפת, אשר מרבית מנהיגיה לא מכירים בהיותה של מדינת ישראל מדינה יהודית, בכירים בה מצוטטים עם אמירות תומכות טרור, וראשיה ומרבית מצביעיה ודאי לא תומכים בגנץ, רמטכ"ל לשעבר, כראש ממשלה. גנץ מודיע מעל כל במה שלא ישתף אותם בממשלתו, ועל-אף כל אלה אמצעי התקשורת יוצרים גוש שמאל יש מאיין. הגרפים מעניינים ומרתקים, 56 מול 57, 57 מול 56, אבל הכל פייק אחד גדול.
והסיבה ברורה. אם היינו אומרים לפני שנתיים שמפלגת האופוזיציה הראשית בישראל תשתף פעולה עם אנשים אשר קיומה של המדינה כמדינה יהודית לא מוכר על ידם, ואשר בגרון של חלק מהם נישאות אמירות תומכות טרור, היינו אומרים שהוא הוזה, חולם בהקיץ.
ואז, נותני הטון בתקשורת, המנסים ללא ליאות לשנות את שליטת הימין בישראל, יוצרים גוש יש מאיין, במטרה לחדור עם הגוש (לא גוש) הזה לתודעת הצופים ומאזינים. שטיפת מוח, פשוט שטיפת מוח. וכך הופכת האפשרות המופרכת של השתתפות הרשימה המשותפת במארג השלטוני בישראל לנבואה המגשימה את עצמה.
השמאל והתקשורת מאשימים ללא הרף את הימין בשקרים, וכך הם עושים כאשר מרכז בסיס הכוח של השמאל הוא שקר אחד גדול, שקר הטוען לשוויון בין הכוח הפרלמנטרי של גוש מפלגות השלטון והכוח הפרלמנטרי של גוש המפלגות המשוועות ללא הצלחה להגיע לשלטון.
והשקר של אמצעי התקשורת יהפוך ודאי לשקר גדול יותר, כאשר נבואת אמצעי התקשורת תגשים את עצמה, ויהיו ניסיונות להקים ממשלת שמאל בתמיכת הרשימה המשותפת.
בכל נושא ונושא, ובייחוד בבחירות ראוי שכל אחד ואחת מאתנו ישקלו את כל השיקולים, וייתנו לכל שיקול משקל ראוי, ונכון שמצביעי השמאל ישקלו מנעד שיקולים רחב, ולא רק שיקול צר של תיקיו הפלילים של ראש הממשלה, המתודלקים בנתוני פייק של אמצעי התקשורת המובילים.
