לאחרונה קבלתי הזמנה לסטודיו למשחק מיסודו של יורם לוינשטיין, לצפות בבכורה עולמית במסגרת אירועי 20 שנה למותו של חנוך לוין, במחזהו "הקיסר", שלא נס ליחו עד ימינו אנו, בבימויו של יאיר שרמן.

כל שנה ביום הולדתו של הקיסר, זורם נהר של נסיכים ומלכים לברך אותו: נסיכה מתבגרת, מלכה מוכת יגון, מלך על ערש דווי, ביניהם מתרוצצים סריסים, שומרים ונער אחד הכובס את סדיניו המלוכלכים של הקיסר. אחרי שרשרת של אי-הבנות, האמת נחשפת במלוא עוצמתה ומותירה אחריה דמויות קטנות ועגומות. מחזה שהוא כמו אגדה רחוקה על החיים שלנו.

ההצגה עוסקת בשני מישורים. האחד פוליטי חברתי, בו הקיסר הוא כל יכול, ושאר האנשים הם עבדיו ומשרתיו, עושי דבריו ותענוגותיו, כאילו הכל יצאו מאזור חלציו. וגם אלה שבאים מחוץ לממלכה, ביום חגו, סרים לגחמותיו.

המישור השני הוא אישי, אינטימי. הוא עוסק ביחסי הורים ילדים. בעיקר ביחסי אם ובן. כידוע חנוך לוין התייתם מאביו בגיל 13. אמו גידלה אותו וציפתה ממנו שיהיה לרב בישראל. אך חנוך לא מילא ציפייה זו. הוא הפך למחזאי, שחקן, משורר ובמאי. הוא מעלה כאן סצינה קשה לצפייה, בה הבן מסורס במצוות אימו, המלכה, השולטת בו. כך שלעולם לא יוכל להקים משפחה וללדת ילדים. חנוך מעלה משפטים בהצגה המלמדים כנראה, על יחסים קשים וטעונים בין אם לבן. לא פחות טעונים מהיחסים בין השולט הראשי במדינה לנתיניו. ההצגה מרתקת וחכמה, נעה בין הקצה של דרמה לקומדיה, בטקסטים ריאליים ואגדיים, שיריים ופרוזאיים.

אין לי ספק בכלל שחנוך לוין הוא קיסר התיאטרון שלנו במדינת ישראל, החל ממחזהו הראשון: "מלכת האמבטיה" ועד היום, ועומד בשורה אחת עם גדולי המחזאים בכל הדורות: ברכט, בקט ויונסקו.

משתתפים בהצגה שחקני שנה ג': רם גואטה, מתן בן עמי, דניאל אביטל, אריאל יגן, שני שטיינגרט, אודיה ירון, אורי מחרז, שי כהן נאמן, טל מאיר, ואלון ליאור.

עיצוב תפאורה: שובל שלוי. עיצוב תלבושות: יובל לוי. מוזיקה: אלדד לידור. עיצוב תאורה: נדב ברנע. ניהול הפקה: אייל תבורי. ע. ניהול הפקה: אליהו עזר. צילום סטילס ועריכת טריילר: רדי רובינשבקיץ.

מי כמוני - תיאטרון גשר

בקיץ 2019 ליוו מחזאי הבית של תיאטרון גשר רועי חן והבימאית אילאיל סמל הצגה שנתית בבית הספר "שחף", במסגרתו לומדים מתמודדי נפש במעון יום בצוותא עם מאושפזים מהמחלקה הסגורה בבית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל. ההתנסות הזאת הביאה אותם להעלות את "מי כמוני", מחזה בדיוני עם דמויות בדיוניות, הנשען על החוויה שספגו בביקור. כבר עם הכניסה לאולם אתה מתחבר לאווירה, שומע ברקע נגינת פסנתר נעימה ויפה, ורואה חמש מיטות ברזל הניצבות על הרצפה בין הבמה למושבים.

במיטות שוכבות ללא ניע חמש דמויות עם עיניים עצומות/בוהות, שבהמשך ישחקו את המטופלים. ההצגה כולה מתרחשת על הבמה, בחלל שסביבה, ובאותן 5 מיטות. ההצגה בנויה היטב תוך חשיבה על פתרונות בימוי יצירתיים, בין אם במעברים חלקים בין דמות לדמות ובין מקרה למקרה, ובין אם בהעמדה מדויקת של השחקנים על הבמה העגולה כך שכולם יראו הכל. שזורים בה קטעי הומור טובים המרככים את האווירה, ורמת הקשב והעניין נשמרת לכל אורכה. התנועה היפה, הן של הבמה העגולה עצמה, והן של השחקנים, מוסיפה נפח ועניין.

המשחק הטוב של כל הקאסט משלים את התמונה. גלעד קלטר, במשחק חזק, מרשים ומרתק, נכנס כל כולו אל דמות הרופא/פסיכיאטר המטפל. מי ייתן ודמותו שבהצגה תשמש מודל לחיקוי אצל רופאים ומטפלים בתחום. אורי יניב וקארין סרויה מגלמים נהדר מספר רב של דמויות הוריות, כשכל דמות שונה לגמרי מרעותה והם עצמם משתנים לחלוטין - בלבוש, במראה, בשפת הגוף ובדיבור. יופי של רעיון ויופי של ביצוע. בסצינה אחת הם מגלמים את כל ההורים גם יחד.

תום אנטופולסקי, במשחק טבעי ומשכנע, מגלמת היטב את דמות המורה לתיאטרון האמפטית, שבטוחה ביכולת התרפויטית של התיאטרון. חמשת הנערים והנערות, שמשחקים את המטופלים, מהווים את לב לבה של ההצגה המיוחדת הזו שלא הייתה אותו הדבר בלעדיהם. הם נכנסים לדמויות המורכבות באופן מעורר התפעלות, וכל שנותר הוא לברך על ההחלטה לבחור דווקא בהם על-אף שאינם שחקנים מן המניין. בהמשך, מצורפים דבריהם על הדמויות אותן הם מגלמים, כפי שהם רואים אותן.

את ההצגה מלווה מוזיקה חיה מופלאה, שצליליה מתאימים במדויק לנעשה ולנאמר על הבמה. הנגנים גם הם נערים: נער (בפסנתר) ונערה (בצ'לו) הלבושים בבגדי בי"ח. רעיון יפה כשלעצמו. מידי פעם מבליחים קטעי מוזיקה קצרים, יפים וקצביים, שמקפיצים ומרקידים את המטופלים, ומוסיפים צבע לאווירה.

מי ומי ביוצרים - בימוי: אילאיל סמל. תפאורה ותלבושות: פולינה אדמוב. מוזיקה: רוני רשף. תאורה: אליהו סראבייסקי. סאונד: פליקס שפושניק. שחקנים: גלעד קלטר, אורי יניב, קארין סרויה, תום אנטופולסקי, נטע רוט, רות סנדרוביץ׳, סולו גבע, סופיה גולן ונעם פרנק. נגנים פסנתר: אדם חן צ'לו: עלמה בר סיני.

ההצגה "מי כמוני" היא חלק מהרפרטואר החדש של תיאטרון גשר. מלבדה יעלו בשנה הקרובה בתיאטרון גם עיבוד לסרט "קליעים מעל ברודווי" מאת וודי אלן בבימויו של רפי ניב, ההצגה "אלף שמשות זוהרות" על-פי הספר של חאלד חוסייני בבימויו של נועם שמואל, המחזה "בגדי המלך" מאת נסים אלוני בבימויו של יאיר שרמן, ההצגה "הנודדים" מאת אנה זיגלר בבימויו של אמיר וולף, מופע שיעסוק בחייה של תרצה אתר וההצגה "יבגני אוניייגין" על-פי הרומן של פושקין.