יום ראשון בארה"ב. כל משחקי הספורט מול אצטדיונים מלאים בצופים. המרתון השנתי של לוס אנג׳לס התקיים כרגיל. "מצב החרום" עליו הכריזו בנפרד ראש העיר לוס אנג׳לס כמו גם מושל קליפורניה היו למטרה אחת ויחידה: קבלת תקציבים מהממשלה הפדרלית. [כך גם בניו-יורק.]
בשבוע שעבר הצבענו, והקלפיות היו מלאות. איש לא הדיר רגליו. החיים במסלולם המשיכו. בבורסה עליות וירידות - יום אחד ירידה של אלף נקודות וביום למחרת עלייה של אלף ושלוש מאות נקודות. כך יום יום, בדיוק כמו רכבת הרים בלונה פארק. כיוון שמסחר מאוד משמעותי נערך בצורה ממוחשבת, נאמר כבר שחברות הרוויחו עשרות מילארדי דולרים כשהן מהמרות על נפילות נוספות. כסף, כסף, כמה חומדים אנשים כסף! כבר התחילו שמועות שג׳ורג׳ סורס ("היהודי" - זה שזוכר את התקופה הנאצית כדבר היפה ביותר בחייו) הוא זה שבוחש בנעשה ושהתפרצות הנגיף היא מעשה ידי אדם מכוון בכדי להביא לנפילת כלכלות (כפי שהוא ידוע כנהנה לעשות). בין אם הדבר יוכח כנכון או כשטויות, אנשים יזכרו דבר אחד: הוא יהודי! היהודים אשמים!
פורים בפתח, והקרנבלים גם הם כסדרם: זוכרים אנו את שעשה לנו המן הרשע! איזה עסק מכניס - אוזני המן, משלוחי מנות, תרומות כספיות, תחפושות וחגיגות המוניות. בתי הכנסת שולחים הודעות לחבריהם שעיקרן "אנחנו עוקבים בדריכות אחרי כל הוראות, הנחיות וההודעות לעיתונות של הגורמים המוסמכים". אך לבטל, איש לא יבטל. סנונית אחת הופיעה, מסיבת פורים בבית פרטי בוטלה, אך לא בשל הווירוס או הבהלה ממנו, כי אם בשל צפי גשם ליום שלישי.
ברשתות אנשים קונים וקונים, ומחזורי המכירות מרקיעים שחקים. בקוסטקו אנשים עמדו בתור לפני עשר בבוקר (שעת הפתיחה) כי בקרוב יהיה מחסור במים (שכחו שזו לא רעידת אדמה) ובניר טואלט (מרוב חרדה, ודאי נלך יותר לשרותים). מה נעשה עם כל הדברים שקנינו, בהם לא נשתמש - נחזיר בעוד כמה שבועות? מלאי מועבר מקוסטקו הביתה, ומשם יוחזר חזרה לקוסטקו. אם יחזור הרוגע לכנו בקרוב, אולי נזכה בפעם השנייה בהיסטוריה בשינוי של פוליסת ההחזרות לקוסטקו (השינוי היחיד הקודם היה לגבי מוצרים חשמליים - ישראלים נהגו לקנות טלוויזיות ומכשירים אחרים, להשתמש בהם משך שנה ולהחזירם אחר כבוד).
בינתיים אנחנו "מסודרים". אין ספק שברשתות הגדולות עדיין מתנהגים בצורה אחראית, ולו רק בגלל שכל כך טוב. ברשתות שיש מסכות, הן על המדף, וברשתות שלא מספיקים לתת מענה לביקוש למחטאי ידים, מגבילים את הכמות שניתן לקנות בבת אחת. אך המחירים לא השתנו (עדיין).
ניצול הזדמנויות (לחיוב ולשלילה)
בארה"ב, לרוב, אנחנו עדיין בשלב ההזדמנויות, שכן לתופעה יש השלכות חיוביות אדירות על מגזרים שלמים של הכלכלה (לדוגמה, על כל מה שקשור למשלוחים עד הבית). נכון שהחוק קובע שאסור להעלות מחירים בצורה בלתי סבירה בכדי לנצל קטסטרופה שנפלה עלינו כרעם ביום בהיר; נכון גם שהמגיפה לא הוכרה והוכרזה ככזאת עדיין; והחשוב ביותר שאנחנו עדיין לא מתייחסים למצב כקריטי ולו במקצת. שלוש סיבות שהחיים ממשיכים במסלולם, אך ראו מה קורה בישראל: חגיגת התלונות, הבכי-המעושה, הציפיות והושטת היד לעזרה ממשלתית והדרישות שמישהו (אחר, לא אנחנו) יתנהג כמבוגר האחראי בעיצומה, ואין רואים עזרה הדדית או מחשבה על אחריות הדדית שאכן גם מתרגמת למעשים. מי יגיד, "החלטנו שלא נטוס לחופשה" או "שלא נעלה על ספינת שעשועים"? כל אחד בשלו.
בארץ שלב ההזדמנויות נסב הרבה סביב "אני, עצמי ובשבילי", קרי, איזו הזדמנות נפלאה לנצל את המצב (ולא מלשון לעשות טוב לכלל או לאחר). עוד טרם פרצה המגיפה וסין הייתה סגורה כמו כל שנה לחגיגות השנה הסינית החדשה, כבר הודיעו חברות שבשל מחסור בחלפים, ביקור הטכנאי עולה יותר. עוד בטרם הופסקו טיסות ל-ומ-יעדים בעולם, אל על כבר הודיעה על פיטורי 1,000 עובדים. היא הייתה הנחשון בעולם, כי היה נוח, וברור היה לכולם שהנה דוגמה לניצול המצב. אך כשחברות אחרות הפסיקו את טיסותיהן (יונטייד וחברות-האחות, איר-פרנס ואחיותיה), הרי שמחדל הברירה נשאר אל על וודאי גרם לעליה במספר הטסים. אולי לא כפי שהיה בעבר הלא רחוק, אך מסתבר שבכל נפילה יש גם נקודות אור והצלה.
חברת הביטוח הרפואי הגדולה ביותר בקליפורניה, אנתם (בלו קרוס), שלחה שלוש הודעות לציבור לקוחותיה. בהודעה הראשונה ביום חמישי, החמישה במרץ, נאמר שאם אתה חושש שנדבקת, התקשר לרופא, רק בדוק קודם לכן אם התוכנית בה אתה מבוטח מכסה יעוץ מרחוק, כי בכל מקרה אחריות "השתתפות עצמית" חלה עליך. האחריות הייתה על המבוטח. לא עברו יומיים, והחברה, הדואגת יותר ליחסי ציבור מאשר לשלום הציבור, הוציאה הודעה שניה במספר, בה היא מודיעה שהיא "מחפשת דרכים לבטל חלק מהנטל של הוצאות נוספות לחברים על-ידי כיסוי הבחינה לנגיף הקורונה ללא הוצאות נוספות מכיס החברים".
אנתם משתדלת כל כך למען כל מיליוני חבריה (לקוחותיה), שהיא טרחה והדגישה שהכיסוי ינתן ... כשהוא נדרש באופן רפואי. אפילו כשהם מנסים, הם לא יכולים לרסן את עצמם מלהשאיר דלת אחורית, כך שהחברה תוכל לשלול את הכיסוי המובטח. אופיני לחלוטין, לאנתם ולשאר חברות הביטוח הרפואי. אך אל דאגה. החברה לא עושה דבר אלא אם כן כדאי לה, וכאן לא מדובר ביחסי ציבור כי אם בהחזר מהממשלה הפדרלית. לכן גם הוצב התנאי שפרטים נוספים ינתנו ביום המחרת (צריך היה פסק זמן עד להכרזה רשמית של הממשלה, שודאי התחייבה לכסות את העלות).
יום למחרת יצאה חברת אנתם בהודעה קצרה יותר, כזו ללא פלונטרים והתניות, ללא עורכי דין שדאגו שהחברה מכוסה מכל כיוון אפשרי. בראשון בבוקר ההודעה נכתבה על-ידי דוברים ויחצ"נים, כשברור היה שלחברה אין עלות כלשהי (או שהעלות מתגמדת מול הסכנה של הערמת קשיים מכוונת): "התוכנית הרפואית שלך היא הדבר האחרון שאתה צריך לדאוג לו. אתה יכול להבדק לוירוס הקורונה - קו-ויד-19 ללא כל תשלום מהכיס". ולמי שזה לא היה ברור מספיק, המשפט הבא הודגש במיוחד: "תוכנית הביטוח הרפואי שלך של (חברת) אנתם מכסה אותך". הוסרה דאגה מהלב. מישהו אחר ישלם על הבדיקה, אך מה לגבי כל ההוצאות האחרות? את הבדיקה החד-פעמית הביטוח יכסה, אך תוכל לפשוט את הרגל (אם לא תמות בינתיים). אנתם מצטיינת בהסחת הדעת.
למבוטחים אין ממש ברירה, אך אהבה בין המבוטחים לבין המבטחים אף פעם לא הייתה קיימת. הפרמיות חייבות להיות משולמות בזמן, הן הולכות וגדלות משנה לשנה ללא יוצא מן הכלל, הכיסוי הולך ומצטמק כל הזמן, וכשצריך תרופה או בדיקה קצת יותר יקרה, החברה "לא מכסה" אותה.
דאגה לזולת
כבר נשאלה השאלה פעם אחר פעם מה יקרה לכל אותם עובדים במקומות כמו רשתות מזון מהיר (מקדונלדס), נהגי אובר וליפט, עובדים-לפי-שעות בחברות הענק כמו וולמרט ורשתות אחרות - רובם ככולם לא מקבלים הטבות כמו ימי מחלה או חופשה צבורה, והם מרוויחים קרוב לסכום המינימום המחויב לפי החוק. מי יצא לעזרתם? למי הם יפנו לקבלת עזרה רפואית? האם הם נמנעים מלפנות לרופא כבר עכשיו וכך מגבירים את התפרצות המגיפה?
שאלות דומות הועלו בארץ לגבי השוהים הבלתי חוקיים (בעיקר הסודנים והאריתראים בדרום תל אביב) כמו גם העובדים הזרים (מסין, תאילנד וכו׳). מי דואג ומי ידאג לאלו שאין להם קול משלהם, שכן בשגרה הם בלתי נראים לכולנו? אם ביום יום אנחנו מתעלמים מעובדי הבניין הסינים הישנים בבניינים אותם הם בונים או עשרים בדירה המיועדת למשפחה אחת (זוג הורים עם ילדים, לא עשרים מבוגרים, גם אם הם "קטנים"), האם באמת הם יופיעו על הרדאר שלנו בשעת משבר?
בארה"ב השיטה שונה, ולכן גם השאלה שתשאל היא שונה לחלוטין. בארה"ב יש עשרות מיליוני בלתי חוקיים, והם יודעים היטב איך לדרוש זכויות שלא מגיעות להם. הנוהל הרווח הוא שהם מגיעים לחדרי המיון עם סגירת המרפאות, כי שם ינתן להם שרות בלי לשאול שאלות.
אך בעוד בארץ עדין יש שמץ של "ערבות הדדית" ובשעת משבר אמיתי ימצא הישראלי היפה שידפוק על דלת השכנה ניצולת השואה או על דלת השכן הנכה או הזקנה והזקן ממול, מי יעשה זאת כאן, בארץ האפשרויות הבלתי מגובלות? כאן אין ביטוח לאומי ומתנדבים שיצאו, ואפילו לא מערך עורף (שאפילו כשלונותיו מדווחים בהרחבה כך שידוע ברבים היכן נקודות התורפה, דבר המאפשר ליחידים להחלץ לעזרה במקום הגוף הציבורי-ממלכתי האמון על כך).
האם הממשלה הפדרלית תפעיל את כוחותיה? מה באמת יקרה פה בעוד מספר שבועות אם המצב יחמיר? בינתיים, אנחנו קוראים בחדשות שברשתות המזון המהיר מנקים את המשטחים לעיתים תכופות יותר. חבל רק שבבנק, הדלפקאים הצעירים לא הפנימו את הצורך לכך - הם יושבים מאחורי הפרדה עד התקרה וגם ביום יום הם לא מקפידים על נקיון, אז מה יקרה עכשיו: הם יעברו סדרת חינוך? האי-אכפתיות מושרשת אצלם עמוק כל כך.
אני חושב על חברות התעופה, בעיקר בטיסות הפנים בארה"ב: המושבים כל כך מטונפים בצורה הנראת לעין, ואיש לא טורח לנקות אותם. לרוב לא מחליפים את ה"סינר" בראש המושב, את האוזניות, הכרית והשמיכה, כי אם מעבירים מטיסה לטיסה. וכל זאת בדברים ברורים. המגשים, כמו גם הלחצנים וידיות המושבים הם מושבות של חיידקים, ואנחנו פשוט צוללים לתוכם, כמו לתוך בריכת מים צואים.
כך בטיסות במחלקה ראשונה, ואם שם לחברות התעופה לא אכפת, על אחת כמה וכמה במחלקת תיירים. מה יקרה עכשיו? העובדים שהתרגלו לעשות את המינימום ההכרחי ישנו את דרכיהם? או שהעומס יפחת בצורה כה משמעותית שהעובדים יעמדו משועממים וירצו (מעצמם) להצדיק את עצם המשך העסקתם? לא כשהתרבות (של ועדי עובדים ו"קודם אני" ו"מגיע לנו") כל כך נוגדת את זאת. אולי תחליט חברת תעופה זו או אחרת לפתוח במסע מאוד מתוקשר: "אצלנו מקפידים לחטא" אך זה יהיה מלשון להכות על חטא, שכן ברור יהיה לכל מה הסיבה האמיתית וחוסר האמת בפרסום, ועורכי הדין של אותה חברה יגנזו את מסע הפרסום שכן הסכנה (אם יקרה משהו) גדולה מדי. כבר ראינו איך עורכי דין ויחצ"נים מכוונים חברת ביטוח רפואי (שוות הערך לקופת חולים בארץ), והדבר יהיה דומה בחברות התעופה הגדולות שכל מעיניהן הוא רווח גבוה ככל האפשר, ולעזאזל הלקוחות!
היהודים שולטים בכל
בינתיים בחדשות דברים שאנשים אוהבים לשמוע: הלובי היהודי אייפאק התכנס בוושינגטון הבירה, ושניים (משמונה עשר אלף האנשים) אובחנו כנגועים. בינתיים כל הבאים התפזרו חזרה, והיהודים אלו שיהיו אשמים תוך ימים אחדים בהתפרצות המגיפה בארה"ב. עד עכשיו, כאמור, לא התייחסנו אליה, אך עכשיו כשמתחילים לבדוק בצורה המונית (ולא רק לשלוח בדיקות ל-CDC), יסתבר שאנחנו מוקפים בווירוס, ואנשים יתחילו לפחד.
כשתתפרץ המגיפה נדע כולנו שהיהודים אשמים! הדמוקרטים הכשירו את השטח בחריש עמוק. אנשים יזכרו שהיהודים הדביקו את סגן הנשיא (שהשתתף בכינוס) כמו גם את חברי הקונגרס שבאו לתמוך ביהודים (נאה קיבלו את המגיע להם). ופתאום יזכרו כולם שבאירן נדבקו חברי הפרלמנט, ויהיה מי שיקשר דבר לדבר, שכן היהודים הם אלו ששלחו את וירוס הסטקסנט לאירן ופגעו בתוכנית הגרעין שלה. כמו אותו וירוס מתוחכם נגד מכונות, הראש היהודי הממציא לנו פטנטים ודאי גם שיחרר לאוויר העולם את קו-ויד-19. אפילו השם רומז על כך שהווירוס פותח במעבדות בארץ.
18,000 באים לכנס, ויצאו כשליחים להדביק את כל ארה"ב. מדוע הם לא היו זהירים? הכסף והכוח סינוורו את עיניהם? הלא היהודים שולטים בכל, והלובי היהודי מחזיק את שק הכסף בידיו ומפעיל את הפוליטיקים בדי-סי הבירה. דמוקרטים נבחרים, הדור הצעיר שכולם רועדים מפניו, כבר הכריז זאת בעבר, ועתה רק צריך לקשר את מה שאנחנו "יודעים" בודאות על פעילות היהודים והלובי שלהם עם הוירוס שיתחיל לתקוף אמריקנים חפים מפשע.
איזו עזות פנים! איזה פשע! ראו מה היהודים מעוללים לעולם כולו!
