קשה להעלות על הדעת פעילות שקשה יותר לקיים בעת מגיפה מאשר מרוץ לנשיאות ארה"ב. המאבק בקורונה מחייב ריחוק, בעוד קמפיין כל-כולו עוסק במגע ישיר. אבל הן לג'ו ביידן, הן לברני סנדרס והן למפלגה הדמוקרטית אין ברירה: עצרות בחירות בוטלו והעימות אמש (יום א', 15.3.20) הועבר מהעיר פניקס לאריזונה והתקיים בלא קהל. גם הנשיא דונלד טראמפ ביטל עצרות בחירות שתוכננו לשבוע שעבר.

אם המגיפה תימשך בהיקף הנוכחי, המועמדים משתי המפלגות ימצאו עצמם מקיימים לראשונה בתולדות ארה"ב קמפיין ללא לחיצות ידיים ונשיקות לתינוקות – צופה ג'ו טריפי, שעבד בכמה קמפיינים נשיאותיים של הדמוקרטים, במאמר בוושינגטון פוסט. כל השלושה מצויים בשנות ה-70 לחייהם, כלומר בקבוצת סיכון גבוה להידבקות בקורונה.

ההגנה על המועמדים היא החלק הקל, מדגיש טריפי. אנשי הצוות בקמפיין מתורגלים היטב בהרחקת המועמדים מן הציבור – למשל מן העיתונות כאשר אינם רוצים לענות על שאלות. אפשר להשתמש באותן שיטות גם בעצרות: המועמד ייכנס מדלת צדדית, יעמוד על במה במרחק בטוח, ינאם ויעזוב כלעומת שבא. מי שמצוי באמת בסיכון הוא הציבור שישתתף באירועים ההמוניים הללו, המגיעים לכדי 15,000 איש, וגם אנשי הצוות.

רק מעטים יודעים כמה עבודה מושקעת בארגון עצרות בחירות לנשיאות. תחילה מגיעים צוותי החלוץ, האוספים את הקהל ומארגנים את האירוע. הללו חייבים לבוא במגע ישיר עם הציבור: איתור וארגון מקום העצרת, כוחות המשטרה המקומיים, מתנדבים שיסייעו בהכנות. אליהם מתווספים העיתונאים הטסים עם המועמד ומתערבבים בקהל, והכל נעשה במקומות סגורים וצפופים.

הביטולים של העצרות בשבוע שעבר מלמדים על-כניסה לעולם חדש של קמפיינים, צופה טריפי. בכמה סבבי בחירות אחרונים נעשה שימוש בשיחות ועידה לשם הצגת שאלות למועמדים, כתחליף למפגשים ישירים איתם. ניתן לקיים גם עצרות בחירות וירטואליות, וביידן כבר הודיע שאירועי ההתרמה שלו יהיו וירטואלים לעת עתה.

אובדן היכולת לעבור מדלת לדלת מסתמן כאחד הנזקים המרכזיים של הקורונה. בעשור האחרון, דווקא עם התרחבות המדיה הדיגיטלית, שמים הקמפיין דגש על גיוס מתנדבים ומצביעים בביקורים פיזיים בבתים. המצביעים נענים יותר להזמנות של שכניהם וידידיהם מאשר לפרסומות המשודרות, הנתפסות כתעמולה. הנעת מצביעים לצאת מבתיהם ביום הבחירות, ולעיתים אף הסעתם לקלפיות, הן מרכיבים מרכזיים בעבודת השטח רבת החשיבות. אם המשבר יימשך, יצטרכו המועמדים להמציא מחדש את פעילות השטח ואת הדרכים לעודד את הציבור להצביע, אם כי קשה לצפות כיצד.

קמפיין ללא מגע ישיר יסתמך במידה רבה על פרסומות יקרות, וראיונות עם תחנות טלוויזיה מקומיות יהיו עוד יותר חשובים מאשר כיום, ואולי אף יעבירו את מרכז הכובד מהרשתות הארצות לתחנות המקומיות במדינות המפתח.

קמפיינים כאלו יפגעו בסנדרס ובטראמפ יותר מאשר בביידן. ימיו של סנדרס כמועמד כנראה ספורים; את תקוותיו האחרונות הוא תלה בעצרות מרובות משתתפים שיוכיחו שהוא ממשיך להילחם. ואילו תו ההיכר של קמפיין טראמפ היה מאז ומעולם עצרות גדולות – ואם ייאלץ לוותר עליהן, הוא יראה זאת כהודאה בכך שטיפולו במשבר אינו מושלם כפי שהוא טוען.

טראמפ עשוי לנסות ולקיים את העצרות בכל זאת, אך טריפי מעריך שאם הקורונה תתפשט ואם רשויות הבריאות יקראו לאמריקנים להימנע מהתקהלויות, אפילו התעמולה של הבית הלבן לא תוכל להתכחש למציאות. טראמפ עלול למצוא את עצמו מדבר אל קהלים הולכים וקטנים, בעוד תומכיו צופים בו בטלוויזיה – אפשרות משפילה מבחינתו.

ייתכן ששתי המפלגות יאלצו לצמצם את הוועידות בהן יבחרו רשמית את מועמדיהן. במשך שנים, הוועידות לא היו יותר מאשר מופעים טלוויזיוניים; הקורונה עשויה לספק הזדמנות להודות בכך. אין שום סיבה שהנציגים יסעו ברחבי ארה"ב בזמן מגיפה רק לצורך ה"שואו". המפלגות יכולות להסתפק בלילה אחד של נאומים ישירים ומוקלטים, ולמחרת – הצגת המועמדים. מאחר שנראה שגם אצל הדמוקרטים ההכרעה תיפול (לטובת ביידן) הרבה לפני הוועידה, אין סיבה של ממש לקיים אותה במלואה.

עם קצת מזל, המגיפה תסתיים לפני הבחירות ב-3 בנובמבר. אם לא, אין דרך קלה להתמודד עם מאות אלפי מצביעים חולים או מבודדים. יהיה צורך בשינוי חוקי הבחירות המדינתיים, כדי להרחיב את אפשרות ההצבעה מרחוק; הנגיף אינו מבדיל בין דמוקרטים לרפובליקנים, ולכן מדובר בשינוי בין-מפלגתי. הקורונה שיבשה את כל מערכות החיים; היא תשבש גם את מסע הבחירות ואולי אפילו את הבחירות עצמן, מסיים טריפי.