סידן במעגלי החיים

• לא לתת לילד לאכול או להאכיל אותו סביב פעילות כמו צפייה בטלוויזיה, משחק או כל פעילות אחרת

• לא להבטיח לילד פיצוי לאחר ארוחה כפרס מנחם

• לא להכריח את הילד לסיים את כל האוכל בצלחת

• לא להכריח לאכול מזון שאינו רוצה

• לא להעמיס על הצלחת כמות גדולה

• לא להגיד לילד "אתה אוכל הרבה" או "אתה צריך לרדת במשקל"

• לא להחביא ממתקים ולאסור על ילד לאכול

• לא להכניס את האויב הביתה

• להשתדל כמה שאפשר לא לחשוף ילדים לאוכל מוכן, כיוון שלאחר-מכן הם יתקשו לאכול אוכל ביתי

• הימנעות משתייה ממותקת ושתיית דיאט (חומרים משמרים וצבעי מאכל)

• לא למנוע לחלוטין מילד "נשנושים" בין הארוחות. רק דאגו שהם יהיו בריאים נטולי שומן טראס ושומן רווי ומופחתים במלח

• רצוי כמה שפחות לחשוף ילדים לקפאין המצוי בקקאו, שוקולד, תה שחור, קולה (התמכרות לקפאין ועוררות מערכת העצבים)

• לא לקורנפלקס או פרוסת שוקולד לארוחת בוקר, מכילים הרבה סוכרים ויביאו את הילד להיפוגליקמיה (חוסר שקט, חוסר ריכוז ועצבנות)

• לא להפעיל לחץ על הילד או ניסיון לשדל אותו לאכול מאכלים חדשים ולא מוכרים. לרוב הילד יסרב לטעום או יפתח רגשות שליליים מראש

• גם אם ילד לא רוצה/אוהב מזון מסוים זה לא אומר שאי-אפשר לתת לו בשלב מאוחר יותר

• ככל שילד יגלה את הטעם המתוק בשלב מאוחר יותר, כך יסכים להיחשף למגוון טעמים

• לא לאכול ארוחות ליליות

• לא להפוך ג'אנק פוד למזון עיקרי

• להימנע ממזון מטוגן (צ'יפס, פלאפל, חציל מטוגן, בשר מטוגן וכד')

• להימנע מרטבים, שמנים וממיונז (להעדיף רסק עגבניות, קטשופ, שמן זית כתית, חומץ טבעי, מיונז טבעי ורוטב סויה)

• להימנע מהמלחה ומחטיפים מלוחים, הם מעלים לחץ דם דבר הפוגע בתפקוד כלי דם, בלב ובמוח. להמעיט בקינוחים ובאכילת ממתקים: שוקולד חלב, סוכריות, גלידות וכד'.

אחד המינרלים המשמעותיים ביותר בגופנו ובעיקר בקרב ילדים ובני-נוער הוא סידן. סקר משרד הבריאות והתזונה הלאומי מצא, שרק 22.5% מכלל התלמידים בחטיבת ביניים ובתיכון צורכים סידן בהתאם להמלצות. הספיגה מהמזון בגיל הינקות מגיע ל-60%, אולם במהלך ועד גיל ההתבגרות, הספיגה מגיעה ל-35%-25% וככל שאנו מתבגרים היא מתמעטת.

כיוון שכך המצב, ילדים ובני-נוער יזדקקו לתוספי סידן אם אינם מספקים זאת מהמזון או אם הספיגה אינה טובה. בתקופת ההתבגרות תקופת זו מתחילה אצל בנות בגיל 12-10 ואצל בנים בגיל 14-13, מתרחשים תהליכים מואצים של גדילה, שינויים תכופים במשקל ובעיצוב הגוף. לכן, צריכת סידן בתקופה זו חיונית להמשך התפתחות בניית העצם, לסיוע להשגת צפיפות עצם מרבית ולהפחתת אחוזי השומן בגוף.

בשל העובדה שבני-נוער מצויים שעות רבות מחוץ לבית, קיים פיתוי גדול יותר בצריכת מזונות העשירים בשומנים ובסוכרים, חטיפים ארוזים, מיצים ומשקאות קלים, קמח לבן, ופלים, עוגות ועוגיות מלח ותוספי מזון, אשר ערכם התזונתי של מזונות אלה נמוך.

ישנם גורמים רבים המשפיעים על בחירת המזון של מתבגרים, הרגלי אכילה משפחתיים, הרגלי אכילה כבילוי מחוץ לבית עם חברים, חשיפה לפרסומות ותכנים שונים באמצעי תקשורת. גיל ההתבגרות הוא הזמן הקריטי לבניית מערכת שלד תקינה, זהו הזמן בו מצטברת רוב כמות הסידן הדרושה. אצל בנות, 95% מהכמות הסופית של מסת העצם נקבעת עד גיל 17 ו-99% ממנה עד גיל 27. גיל ההתבגרות הוא מעין "חלון הזדמנויות" למקסם את מסת העצם לשיא צפיפותה. בתקופת השירות הצבאי, בשל פעילות גופנית רבה ומאומצת, מחסור בסידן עשוי להוביל לשברי מאמץ בקרב חיילים ביחידות קרביות.

• עצמות: הסידן הינו מינרל החשוב לבניית העצם הגדלה. הבעיה השכיחה ביותר כתוצאה מחוסר בסידן היא רככת. עד גיל 20 מתרחשת בניית מסת העצם לרמת מקסימלית. ככל שבניית העצם תהיה טובה יותר, היא תקטין בעתיד את הסיכון לאוסטאופורוזיס

• מערכת החיסון: אנו עדים לכך שילדים בשנותיהם הראשונות חולים לעיתים קרובות בעיקר במחלות של מערכת הנשימה, אלרגיות, אטופיק דרמטיטיס ועוד. סידן הינו מינרל שיכול לסייע בחיזוק מערכת החיסונית בקרב ילדים

• השמנה: סידן מווסת את קצב שריפת השומנים. על כן הוא נחשב כאחד הגורמים המגנים מפני תופעת ההשמנה בקרב ילדים

• נדודי שינה: חוסר עלול להביא לנדודי שינה במחזור השינה בקרב ילדים

• שיניים: ריבוי עששת ועיכוב בצמיחת שיניים קבועות. בנוסף, חוסר בסידן עשוי להביא לבעיות נירולוגיות, ריבוי בשברי מאמץ, בעיה בכיווץ שרירי השלד והלב.

• חוסר חומציות בקיבה פוגעת בספיגתו (לחץ, חסר באבץ, אי-סבילות למזון, חיידק הליקובקטר פילורי)

• סוכרים ושומנים הנצרכים בכמות מוגברת נקשרים אל הסידן ומונעים את ספיגתו

• עודף זרחן המצוי במזונות מן החי, משבש את ספיגת הסידן. זרחן הינו חומצי ואילו סידן הינו בסיסי. כשהיחס מופר יש בעיה בספיגתו

• אלכוהול, קפאין, עודף נתרן, יפריעו לספיגתו

• חסר בוויטמין D - ויטמין המסייע לספיגת הסידן. חוסר בחשיפה לשמש, מקדמי הגנה ובעיות עיכול וספיגה

• מזונות בעלי אינדקס גליקמי גבוה מצוי לרוב בפחמימות פשוטות

• חוסר פעילות גופנית.

סידן נמצא במזונות מן הצומח והחי, אולם ספיגתו גדולה יותר במזונות מן הצומח וזאת בשל רמתו הנמוכה של הזרחן לעומת מזונות מן החי. מקורות ירקות ירוקים, אגוזים, טחינה, שקדים, ממרח שקדים, פירות יבשים. קצובה יומית לילדים ובני-נוער הם בין 1300-1000. כיוון שאחוז גבוה מהילדים לא אוכל מספיק אם בכלל מוצרים המכילים סידן, יש להוסיף תוספי תזונה המכילים סידן. המומלץ ביותר הוא הסידן האמורפי באבקה לילדים ובני-נוער.