ימים שאינם פשוטים עוברים על כולנו. המאמץ הלאומי להדביר את הקורונה תובעני ודורש הקרבה ותשומת הלב הציבורית מתמקדת בנושא הזה. יוצא שאחת החרפות הגדולות שהיו כאן מאז ומעולם נדחקה אל השוליים. הביזיון הוא עצום וגדול, בלתי נסלח ממש ולכן ברשותכם אסיט את אור הזרקורים אל אותם השוליים. שם נגלה מצונפים ומטונפים ממעשיהם הרעים ומכוסים במעטה בושה וכלימה בשל נטישת ערכים, ארבעה אנשים קטנים שהשנאה, כך נראה, העבירה אותם על דעתם.
למען הסר ספק מדובר בשלושה הרמטכ"לים גנץ, אשכנזי ויעלון שחברו לריקא
יאיר לפיד. אפתח בהתבוננות בו, בריקא. מדובר באדם עני ממעש היודע ללהג דברים סרי טעם באופן המשכנע נבערים מדעת, חסרי אמונה, תועים תוהים וטועים, בדברי האיוולת אותם הוא מצליח להעביר במלל אינסופי. עיתונאים חרוצים ובעלי תוכניות סאטירה עשו מטעמים מההבלים הרבים אותם הוציא מפיו, הראו סתירות רבות מספור בתוך דבריו המבולבלים לעייפה ושמו אותו ללעג ולקלס עד כי עצם הופעתו גורמת לרבים למבוכה רבתי עד כי רבים התוהים כיצד מגיע ריקא לעמדת השפעה פוליטית. שלא יהיה ספק - את התבשיל הזה המכונה "כחול לבן" (על עניין זה אעמוד בהמשך) רקח ומוביל למעשה ריקא.
על שלושת הדגנרלים אין יותר מדי מה לומר. את
בני גנץ ראה הציבור כולו בהופעות מרובות בתקשורת ותמונה אחת שווה יותר מאלף מילים. דומני שמעולם לא נצפה במקומותינו איש כה עילג, כה חסר ביטחון וכה משמים כמו גנץ המציב עצמו ללא כל בושה כמועמד לראשות ממשלת ישראל. אלמלא ראיתי את תוצאות הבחירות פעם אחר פעם לא הייתי מאמין שכל כך הרבה אזרחים מוכנים לסמוך עליו (אלא אם נאמר שאלה מונעים משנאה פתולוגית ל
נתניהו ומטרתם לסלקו מקדשת את כל האמצעים כולם, כולל בבחירה באדם שהתפקיד גדול עליו בכמה וכמה מידות).
גבי טיפח בעבר את תדמית ה"גולנצ'יק" החביב אלא שמעקב אחר התנהלותו בפרשת הרפז בצירוף עדויות לא פשוטות על פעילויותיו בצבא ואחר כך בעולם העסקים מלמדות שהתדמית הזו די רחוקה מהמציאות וכי אשכנזי אינו כה תמים וחביב כפי שהיה רוצה שיראוהו.
משה יעלון מתגלה יותר ויותר כאדם קטן, אופורטוניסט שטוף שנאה, רדוד מאוד וכזה שהאמת והאמינות אינם ממאפייניו, אם לנקוט לשון המעטה גורפת. חטאיו מרובים, החל בהכנות אותן עשה הצבא בראשו עמד לפשע הגירוש מגוש-קטיף וצפון השומרון, דרך שתיקתו גם לאחר שנודע לו מפי
דב ויסגלס ששרון מבצע הגירוש כדי למלט עצמו מאימת הדין (ראו ספרו של "בוגי"...) ודרך הפקרת החייל
אלאור אזריה תוך שהוא משקר ביודעין בעניינו. אלא שכל אלה מתגמדים כעת אל מול הפשע הנורא אותו זוממים לעשות ארבעת ראשי השעטנז.
רשימה ארוכה
הכוונה כמובן לפועלם להקמת ממשלה הנשענת על מפלגות ערביות המתנגדות לעצם קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. חשוב להדגיש שלא רק בעניין ערכי עסקינן שהרי דמויות מפתח במפלגות אלה, בעבר ובהווה, הביעו תמיכה ברוצחים הערבים, סייעו למחבלים ולטרור בפועל ומזדהים הזדהות מוחלטת, הזדהות לאומית, עם מבקשי רעתנו המבקשים להשמיד את מדינת ישראל.
אגע רק בדוגמאות ספורות מני רבות. חבר הכנסת
עזמי בשארה ברח מהארץ לאחר שבגד במדינה בה שימש כחבר כנסת (העביר מידע רגיש לחיזבאללה לעת מלחמה). חבר הכנסת
באסל גטאס ישב בכלא לאחר שהבריח למחבלים כלואים מכשירי
סלולר.
חנין זועבי, אף היא חברת כנסת באותם ימים, השתתפה במשט הטרור במרמרה.
אחמד טיבי ישב עם
יאסר ערפאת ימח שמו וזכרו במוקטעה עת זה המנוול שלח רוצחים להרוג ולאבד יהודים. לימים נשא אותו לאומן ערבי קיצוני, טיבי, נאום ובו דברי שבח והלל לשאהידים הערבים.
איימן עודה ראש "הכנופיה הערבית המשותפת" תיאר את הארכי מחבל
חסן נסראללה כ"דוגמה ומופת של הקרבה ונאמנות". היבא יזבק כתבה דברי שבח והערצה על סמיר קונטאר, אותו רוצח שרוצץ גולגולת תינוקת יהודייה על סלע - כאמור הרשימה עוד ארוכה.
ועם אנשים כאלה מוכנים ראשי כחול לבן לכרות ברית פוליטית על-מנת שיוכלו להקים ממשלה?!
מה גם שלפני הבחירות, פעם אחר פעם, הכחישו ראשי השעטנז כוונה כזו וכינו את המידע המתברר היום כנכון ומדויק "שקר גס" ו"דברי הסתה" נגדם. ריקא טען באולפנים שכבר אלף פעמים הסביר שאין כל כוונה כזו וגנץ מלמל כהרגלו דברים דומים ובהמשך אף הכחיש נמרצות כוונה כזו. מכולם הגדיל לעשות יעלון שבחמה שפוכה תקף את הימין שהביע חשש מהתפתחות כזו לאחר הבחירות תוך שהוא מטיח לעברם מעל כל במה - "די עם השקרים". וכיום, מתברר שהוא אחוז אמוק לקדם את המהלך הנפסד והנורא. עת נודע לו על כוונתם של חברי מפלגתו
יועז הנדל ו
צבי האוזר להתנגד למהלך נפשע כזה הוכיח אותם קשות ואף דרש שיתפטרו מהכנסת על-מנת שאחרים יחליפו אותם כדי לאפשר את המהלך.
"כחול לבן" הם קוראים לעצמם בעוד שהאמת הקשה היא שלראשונה מאז קום המדינה מרהיבה מפלגה המתיימרת להיות ציונית לבצע חבירה פוליטית עם הכנופיה הנ"ל שמקצת מעללי חבריה בעבר ובהווה תוארו לעיל. התירוצים רבים וכך גם ההתפתלויות - "זו שעת חירום" הם אומרים, ה(כנופיה) "המשותפת" תצביע פעם אחת ובזה ייגמר העניין הם משקרים, ועוד ועוד. עד כמה גדולה להיטותם תעיד העובדה שגם בימים אלה עת עולה האפשרות לממשלת חירום מתעקשים בכחול לבן לשתף את הכנופיה הערבית המשותפת - אם לא בממשלה ממש כי אז בראשות ועדות בכנסת. סתם גועל נפש מוסרי וערכי או בגידה? החליטו בעצמכם.
אלא שהאמת מרה וקשה. כל בר ברב מבין את המובן מאליו - מעבר לעניין הערכי עקרוני והסמלי, ממשלה שקיומה תלוי בכל רגע נתון בכנופיה הזו אינה יכולה למלא תפקידה נאמנה. לא מהבחינה הביטחונית, לא מהבחינה הלאומית ולא מהבחינה היהודית. מי שמפקפק בדברי אלה יתבונן ברשימת הדרישות אותן החלו להציב חברי הכנופיה לראשי כחול לבן. בכלל אלה ביטול חוק השבות, מניעת עליית יהודים להר-הבית, ביטול חוק הלאום, ביטול חוק קמיניץ, העברת תקציבי עתק לערבים ועוד היד נטויה.
לא נשכח את החרפה ולא נסלח על הביזיון.
