מסתבר שגם לאחרית הימים יש תחילה, אמצע וסוף. נראה לי שאחרית הימים המתאפיינת על-פי חזון ישעיהו ב: וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ, התחילה עם הקמת מפלגת יש עתיד, בליל דעות, ימין שמאל, סופר מרקט אידיאולוגי, אשר יש לו חיים רק במקום אחד, באופוזיציה, כי כאשר צריך גם למשול וגם להוביל - פער הדעות הזה הוא בלתי אפשרי. למעט אם אנו בתחילת הדרך לסוף הדרך, ואז הכל אפשרי.
חלפו כמה שנים ולבליל הרעיוני הזה הצטרף גם בוגי יעלון, ובדיוק אז הגענו לאמצע אחרית הימים, ובאמצע אחרית הימים מתקיים עוד קטע מחזון ישעיהו: וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן.
ועתה הגענו לסוף סופה של אחרית הימים, עם הצטרפות איווט ליברמן והרשימה המשותפת למעברה הדולפת. וכאן אנו רואים בבירור את המלך משיח,
בני גנץ, קרב ובא: וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה' רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה'. וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה' וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ. וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע. וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו, או בפרפרזה על שירו של
שמוליק קראוס וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ, ו
איימן עודה עוד יהיה שר הביטחון של גנץ.
חברים זה השלום, זו השלווה. לנער הזה התפללנו כל השנים, חסידי הסיפוח יחד עם שוללי זכות קיומה של המדינה כמדינה יהודית. אלה ש"יהודית דמוקרטית" בגרונם יחד עם חסידי זכותם של מיליוני ערבים לשוב ולהתיישב על פיסת האדמה היחידה של היהודים בעולם.
וכאשר כמה מחבריו של משיח מרימים גבה (בצדק רב) שמא עדיין לא הגיעה העת, שמא רחוקים אנו מאוד מימות המשיח, מראים להם את הדלת, זו הדמוקרטיה של אחרית הימים. לעם ישראל, מגיע הרבה יותר.
