קרוב לוודאי שיידרשו מספר שנים לפני שניתן יהיה לאמוד במדויק את ההשלכות הכלכליות של הקורונה. יש הטוענים שהמשבר הנוכחי חמור יותר מזה של 2009-2007 ומזהירים שבלא פעולה נחרצת של הממשלות – העולם עלול להגיע לקריסה של שוקי הכספים ולמיתון עמוק. ההיסטוריה מלמדת, כי ניתן להתאושש ממשברים כאלה, אך ההתאוששות אינה מובטחת – כותב אקונומיסט.
כמה משקים – אולי
קוריאה הדרומית ואפילו סינגפור – עשויים להתאושש במחצית השנייה של 2020 ואף להדביק את הפערים הנוצרים כעת. אבל מדי יום גוברת הסבירות שרוב המשקים האחרים יספגו השנה ירידה בתוצר, אולי אפילו עד כדי 10%. נפילות כאלו אינן יוצאות דופן במשקים המתפתחים, שם התנודתיות גבוהה במיוחד, אך הן נדירות מאוד במדינות המתועשות. מאז 1960 היו רק שלושה מקרים בהם התוצר של מדינה מתועשת צנח ביותר ב-7% בשנה ואף מקרה של 10%. ואילו מאז 1870 היו רק 47 מקרים ב-18 מדינות מתועשות של צניחה שמעבר ל-10%, מתוכם 42 בשנים 1945-1914 – שתי מלחמות עולם והשפל הגדול.
לעיתים ההתאוששות מנפילות כאלה היא מהירה מאוד, כפי שאירע אחרי שתי מלחמות העולם. הכלכלה האיטלקית זינקה ב-35% ב-1945 ועד 1949 חזרה כמעט לתוצר של 1939. הכלכלה הגרמנית הצטמקה ב-66% בשנים 1946-1944 ובעשור הבא גדלה בשיעור שנתי ממוצע של 12%. במקרים אחרים ההתאוששות איטית יותר. מאז 1870, הממוצע העולמי של התאוששות מירידת התוצר ב-10% ומעלה הוא חמש שנים.
נתונים אלו משקפים את העובדה, שהנפילות בתוצר נגרמו בשל אירועים שנמשכו שנים – מלחמות העולם. אולם אומר אקונומיסט, התבוננות באירועים מודרניים יותר ודרמטיים פחות, אינה משנה את התמונה בצורה משמעותית. כאשר התוצר ירד ב-5%, נדרשו בממוצע ארבע שנים כדי לחזור לנקודת המוצא. יש גם דוגמאות להתאוששות מיידית, כמו זו של קוריאה הדרומית ב-1997 לאחר המשבר של 1997.
היישום של לקחים אלו למשבר הנוכחי חייב להיעשות בזהירות, מדגיש אקונומיסט. מגיפה קטלנית המתפשטת ברחבי הגלובוס היא אירוע חסר תקדים. עם זאת, כדאי לשים לב לכמה דפוסים היסטוריים. ראשית, ברור שתקופת ההתאוששות תהיה תלויה במישרין בהשלכותיו בכל מדינה בפני עצמה. מדינה שתצלח את המשבר ללא פגיעה מוסדית קשה מדי, תתאושש בצורה טובה. שנית, יש חשיבות רבה לשיקום קשרי הסחר הבינלאומיים; ארצות מזרח אירופה נהנו מצמיחה מואצת אחרי מלחמת העולם השנייה משום שהצליחו לחדש את קשרי הסחר ביניהן.
שלישית, חשוב להסדיר את המדיניות המקרו-כלכלית. המשבר הפיננסי העולמי ומשבר החובות בגוש האירו לא הרגו מיליונים ולא הרסו תשתיות יקרות ערך, אך ההתאוששות האיטית הותירה את אירופה פגיעה למשברים כלכליים ופוליטיים נוספים. אפילו אם התוצאות הבריאותיות של הקורונה יהיו פחות חמורות מהתרחישים הקשים ביותר, הן יהיו הרסניות אם הממשלות לא יעניקו חבילות סיוע מספקות. העולם צריך ללמוד מטעויות העבר ולהיות מסוגל לחזור למסלול ברגע בו הנגיף יהיה בשליטה.