לממשל הפדרלי יש הזדמנות להציל מיליוני אמריקנים מאבטלה בשל הקורונה, אבל מקבלי ההחלטות חייבים לפעול בצורה החלטית – כותב (שבת, 21.3.20) ניו-יורק טיימס במאמר המערכת שלו.
מעסיקים, הניצבים בפני צניחה בהכנסות, מפטרים עובדים בקצב שיא. מספר דורשי העבודה החדשים בשבוע שעבר הוא הגבוה ביותר בתולדות ארה"ב, ורבים נותרים בלא ביטוח בריאות [שבארה"ב מכוסה לעיתים קרובות בידי המעסיק]. הפתרון הנחוץ הוא עסקת ענק: הממשל יספק את הכספים שהחברות אינן מסוגלות להרוויח, והן ישתמשו בו כדי לשלם לעובדים.
הזמן הוא גורם חיוני. היבט ייחודי במיתון הנוכחי הוא שהממשלה שולטת בקצב שלו, באמצעות מעשיה ומחדליה. כדי להציל את המשרות, מקבלי ההחלטות חייבים להכריז שהעזרה בדרך ושהיא תהיה רטרואקטיבית מתחילת מארס – ואז לספק אותה במהירות האפשרית.
הדרך היחידה למנוע פיטורים המוניים היא הזרמת כסף ממשלתי למגזר הפרטי, כדי לשמר את יכולת הייצור ואת רווחת העובדים. אין שום סיבה להרוס את העסקים הקיימים; הרבה יותר טוב לשמר את מרקם הכלכלה כפי שהיה לפני המשבר. הרפובליקנים בסנאט מציעים 300 מיליארד דולר לכיסוי משכורות, אבל התוכנית שלהם תספיק רק לארבעה חודשים ול-20 מיליון עובדים – שליש ממספרם בעסקים הקטנים.
לדעת הטיימס, תוכניתה של הסנאטורית הדמוקרטית תמי בולדווין טובה בהרבה: מחיקת חובות של עד 10 מיליון דולר [במימון הממשל], בתנאי אחד ויחיד – הימנעות מפיטורי עובדים. עוד יותר טוב יהיה, אם הקונגרס ילך בעקבותיה של בריטניה, אשר ממשלתה הודיעה שתספק לעסקים כמה כסף שיידרש – ללא מגבלה – כדי לממן משכורות ולמנוע פיטורים.
לנוכח הדחיפות, חשוב להבחין בין חברות קטנות, הפגיעות מעצם טבען לתנודות ניכרות, לבין חברות גדולות, שהפגיעות שלהן נובעת בחלקה מהחלטות שגויות – בעיקר סכומי העתק שהשקיעו בשנים האחרונות ברכישה חוזרת של מניותיהן. בואינג, למשל, מבקשת סיוע של 60 מיליארד דולר – אחרי שמאז 2013 הוציאה 60 מיליארד דולר על דיבידנדים ורכישת מניות. חברות התעופה הוציאו בעשור האחרון 96% מיתרות המזומנים שלהן על רכישת מניותיהן כדי להעלות את מחיריהן, ובכך חיו את ההווה במקום לדאוג לעתיד. מנהליהן מכרו באותה תקופה מניות ב-1.6 מיליארד דולר.
הפדרל ריזרב כבר מסייע לחברות הגדולות בהלוואות לטווח קצר, וייתכן שיהיה עליו לתת סיוע דומה לחברות הקטנות. התוכנית הרפובליקנית כוללת עוד 208 מיליארד דולר בערבויות להלוואות – כולל 58 מיליארד דולר לחברות התעופה – עבור חברות שאינן יכולות להשיג אשראי אפילו בסיוע הפד; בתמורה הן יידרשו להגביל את שכר המנהלים. אבל לדעת הטיימס זה לא מספיק טוב. יש להטיל את המגבלות גם על החברות הגדולות ולאסור עליהן להמשיך ולרכוש את מניותיהן.
כל תוכנית סיוע תבוא מאוחר מכדי למנוע עלייה ניכרת באבטלה. כשלונו של הממשל הפדרלי להתכונן לקורונה כפה סגירה של חלק ניכר מן העסקים. ההצעה לשלוח 2,000 דולר לכל אמריקני יכולה לעזור, אך הממשל חייב לעשות יותר כדי לסייע למובטלים על-ידי הגדלת דמי האבטלה. ברוב המדינות מדובר ב-45% בלבד מן השכר בשכבות הנמוכות, ורבים מן המפוטרים כלל אינם זכאים לתשלום. הקונגרס יכול לדרוש מן המדינות להעלות את הסכום ואת הזכאות, במימון פדרלי. הממשל גם יכול להשלים את שכרם של מי שהיקף משרותיהם יקוצצו זמנית.
הטיימס מדגיש: אין צורך לבחור בין האפשרויות השונות. המשבר חסר התקדים מחייב צעדים חסרי תקדים. תשלחו צ'ק לכל אמריקני. תלוו כסף לכל עסק. תחזקו את רשת הביטחון החברתית. תעשו הכל.
