"לא פרסומות, לא פרסומות", נשמע קול צעקה מהקהל שנאסף (יום ד', 5.9.07) במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב לטקס הענקת אותות לאנשים שפעלו למלחמה בשחיתות הציבורית של עמותת אומ"ץ. הצועק היה טכנאי של קול ישראל, שניסה למנוע מהאולפן של רשת ב' שהעבירה את הטקס בשידור חי, לעבור בתיזמון חסר טקט לשידור פרסומות דווקא בעת שירון זליכה פצח בנאומו חוצב הלהבות.
הקהל פרץ בצחוק רם, והחשב הכללי במשרד האוצר שזה עתה קיבל את אות המופת, עמד על הבמה והמתין לסיום הרגע המביך. "את ההוראה לעבור לפרסומות נתן אולמרט", אמר מישהו בקהל בחיוך. היה זה אחד החיוכים הבודדים בטקס, שנתן תמונת מצב עגומה על רמת השחיתות בישראל.
הד"ר ירון זליכה, שגנב את ההצגה, לא חסך את שבטו גם הפעם מאולמרט, ואמר: "שני ראשי ממשלה ברצף ביקשו לפטר אותי, באופן קבוע עוד מראשית כהונתי ועד לרגע זה ממש [אריאל שרון ואהוד אולמרט, ע.י.]. הראשון - על כי סירבנו לפתוח חוזים שנחתמו, ולפטור ממכרז גופים שחפץ משום מה ביקרם, ואילו השני - אווו השני... אי אפשר להכביר במילים על מעשיו".
עוד הוסיף החשב הכללי, כי עד להגיעו לתפקיד הייתה "ממשלת ישראל מעלימת המסים הגדולה במשק, ולי לא היה יום אחד של שקט בעבודתי". הוא הרגיע כי רוב השירות הציבורי ישר-דרך, למעט כמה מקרים, ו
הזכיר כי מאז נודע על כוונתו להעיד נגד החשדות נגד ראש הממשלה אהוד אולמרט בדבר החשדות בפרשת בנק לאומי, היו נתונים הוא ובני משפחתו לאיומים שהביאו את המשטרה להצמיד לו ולבני משפחתו אנשי אבטחה. "כאשר מחליטים להעביר את פרשת אולמרט - פרשת בנק לאומי, לחקירה פלילית, מקבלת גם אשתי איומים טלפוניים מוקלטים השמורים במשטרה, כי אם לא אעזוב את ירושלים ישברו את ידיה ואת רגליה - כך ממש. כאשר משטרת ישראל מחליטה להציב לי ולמשפחתי אבטחה כבדה עד אשר אסיים את מתן עדותי בפרשת בנק לאומי. כאשר ילדותיי נאלצות ללכת אל גן הילדים ואל בית הספר לכיתה א' בלווית מאבטחים ושוטרים כמו בסיציליה, כאשר הארץ הולכת ומתמלאת במתקרנפים, בקונסיליירים, מגלגלי עין, מסתירי פנים ופחדנים המרקדים כמין סוסי צעצוע בקרקס, כאשר כל אלה מתרחשים לא נותר אלא להתריע בפני הציבור ובקרב מי שעוד לא נס על נפשו מקרב המופקדים על שלטון החוק", אמר זליכה.
החשב הכללי תקף את עיתונאי ידיעות אחרונות וחתן פרס ישראל, נחום ברנע, בעקבות המאמר שפירסם עליו ביום שישי האחרון, ולפיו סירב כביכול להעביר את מענק השחרור למשפחתו של חייל צה"ל שנפל במלחמת לבנון השנייה. "אני נאלץ להתמודד מול גידופים שקריים מצד שכירי עט, נוסח פרבדה", אמר זליכה, "שהפכו למכשיר השרצים הרשמי, עד כדי גיוס השכול נגדי".
יושב-ראש אומ"ץ,
אריה אבנרי, אמר כי השחיתות הציבורית מאיימת על חוסנה של החברה. "צר לי לבשר לכם שהשנה החולפת הייתה רעה יותר מקודמותיה הגרועות כשלעצמן. היתה זו שנה של פריקת עול כללית, שנה שבה השתוללה העבריינות השלטונית, שנה שבה נפרצו סכרים באכיפת שלטון החוק, שנה שבה התערערו עוד יותר יסודות המנהל התקין, שנה שבה העמיקו עוד יותר הפערים בחברה הישראלית, שנה שבה איש הלא-ישר בעיניו עשה. הייתה זו שנה שבה נעשו ניסיונות חוזרים ונשנים לפגוע בפקידים בכירים ברשויות אכיפת החוק".
לדברי אבנרי, "מדינה שבה נחקרים בחשד לפלילים נשיאים, ראשי ממשלה, יושבי ראש כנסת, שרים בכירים, חברי כנסת, רבנים ראשיים, שופטים, ראשי עיריות, מפכ"לי משטרה, מנהלי רשות המיסים, פקידים בכירים,ראשי מוסדות, רופאים בעלי שם, פרקליטי צמרת, ומי לא - אינה מדינה מתוקנת".
חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (העבודה),
שהייתה גם היא בין מקבלי האותות, אמרה כי על חושפי שחיתויות עובר תהליך ברור מראש וריטואל קבוע של ניסיונות להציגם כאנשים תמהוניים הרואים צל הרים כהרים, להקשות על עבודתם ולהצר את צעדיהם. "פגשתי עובדי מועצה חושפי שחיתויות ששלחו אותם לסקל אבנים מסביב לבניין המועצה. פגשתי איש בכיר במקום עבודה מסוים ששלחו אותו לשמור על עמוד באמצע המדבר. פגשתי אדם בכיר מאוד בארגונו שחשף שחיתות וזרקו אותו לחדר צדדי של המטאטאים והדליים בלי מחשב, בלי טלפון ובלי כלום. אין גבול ליצירתיות של ההתעמרות בחושפי השחיתויות".
מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, שאמור היה להיות הנואם המרכזי, שיגר מכתב הבהרה לפיו נמנע מלהגיע מכיוון שהתבקש לבדוק אפשרות להוציא צו הגנה שימנע את פיטוריו של זליכה בנימוק של הגנה על חושפי שחיתויות.
