|   15:07:40
דלג
  אפרים ענבר  
נשיא מכון ירושלים מכון ירושלים
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב

  ערן לרמן  
סגן נשיא מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
האם יש די כוח אדם [צילום: נתי שוחט, פלאש 90] המוטיבציה האירנית לא ירדה [צילום: וחיד סאלמי, AP]

דמיון רב למלחמה בה נעשה שימוש בנשק ביולוגי

הקורונה פוגעת גם בביטחון המדינה

מערכים בצה"ל הסובלים באופן קבוע ממחסור בכוח אדם, מאבדים חיילים אשר חלו או נמצאים בבידוד הצורך להזרים סכומי עתק למשק, לא יאפשר לממן את התוכנית הרב-שנתית של צה"ל החוסן הלאומי נפגע מן הפוליטיקאים ומתחזק מן האזרחים ישראל תוכל להפוך את המשבר להזדמנות בתחומי הטכנולוגיה
28/03/2020  |   אפרים ענבר, ערן לרמן   |   כתבות   |   מגיפת הקורונה   |   תגובות

משבר הקורונה הוא פעמון אזעקה לא רק בתחום הרפואה בישראל, אלא משליך לתחומים אחרים, במיוחד אם נדמה את המגיפה למצב מלחמה שנכפה על מדינת ישראל.

למגיפה הפוקדת את ישראל יש דמיון רב למלחמה שיש בה שימוש באמצעים ביולוגיים או כימיים. מתברר שיש חוסרים בציוד להתמודדות עם בעיית הקורונה, כמו מערכות מגן, מקלוני בדיקה או אמבולנסים. כשלים דומים לאלו שהתגלו במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת לבנון השנייה, ממשיכים לרדוף אותנו. דוח שכתב אלוף (מיל.) יצחק בריק לפני שנתיים התריע על תופעות כאלה והצביע על אי-מוכנות צה"ל למלחמה.

גם הניסיון להרגיע את הציבור ולומר לו שאם המצב יחריף צה"ל (בעיקר פיקוד העורף) יתערב, הוא בעייתי. נכון הוא שיש בצבא ציוד רב שיכול לעזור בטיפול במגיפה ושיש לו יכולות ארגוניות לא מבוטלות, אבל אין לשכוח שרוב כוח האדם של פיקוד העורף מקורו במגזר האזרחי. שימוש בפיקוד העורף על-ידי המדינה יחליש את המערכות האזרחיות, שנתונות בלאו הכי בלחץ גובר.

פגיעה בשגרת האימונים

ביטחון ישראל בוודאי נפגע מהמגפה. יש מערכים בצה"ל הסובלים באופן קבוע מהעדר כוח אדם מספיק. בימים אלו המצב מחמיר בגלל חולי קורונה או מכיוון שחלק מהחיילים והקצינים נמצאים בבידוד. אומנם הפגיעה של הווירוס קשה יותר באנשים מבוגרים מאוד, אבל לא ברור עד כמה המגיפה פוגעת ביכולת צה"ל לפעול במהירות בשלב הזה ולאורך זמן. יש דוגמאות היסטוריות לכך שצבאות התפוררו בעקבות מגיפות.

קיימים כבר שיבושים בארגון "גיבושים" לגיוס לוחמים ליחידות נבחרות; ללא כנסת מתפקדת אי-אפשר לבטל את החוק קצר הרואי לצמצום תקופת שירות החובה. יש להניח שיש פגיעה בשגרת האימונים וצמצום בפעילות של צה"ל בשטחים עירוניים צפופי אוכלוסין, כדי לעמוד בהמלצות לשמור על "מרחק חברתי". תיתכן התרשלות בבדיקות במחסומים בגלל החשש להידבקות מקורונה. הכרסום ביכולות הוא בשלב זה שולי, אבל אם המגיפה תימשך - המוכנות הצבאית תיפגע.
ראוי לזכור שהקִרבה הפיזית וריח הזיעה של החברים לנשק תורמים לאחוות לוחמים. "המרחק החברתי" המשדר אגואיזם, ושכל אדם לנפשו, עלול לכרסם ברוח הקרב של הלוחמים ובדבקות במטרה.

המאמצים לסיים את המגיפה עולים כסף רב. אין כיום אפשרות להעריך את עלות המגיפה למשק, אבל ברור שהממשלה תצטרך להזרים סכומים גדולים כדי להחזיר את הכלכלה הישראלית לפסי צמיחה. המשמעות הברורה בהקשר של הביטחון הלאומי היא שלא יהיו משאבים מספיקים למימוש התוכנית הרב-שנתית של צה"ל "תנופה", אשר מבוססת על תוספת תקציב של 20 מיליארד שקל. בכל מקרה, למשרד האוצר יהיה קל יותר לדחות את הדרישות להגדלת תקציב הביטחון, המתחייבות מניתוח המציאות האסטרטגית שישראל נמצאת בה.

מגיפת הקורונה המכה גם באויבינו אינה מורידה את המוטיבציה שלהם לפגוע במדינה היהודית. הקנאות נגד היהודים רק גדלה בעקבות תפוצת תאוריות קונספירציה לפיה היהודים הם האחראים למגיפה. אנו עלולים לראות תקיפות של מחבלים מתאבדים שהם עצמם חולי קורונה. ההנחה שהצורך להתמקד בקורונה ימתן את התנהגותם של שונאינו, היא טיפוסית לראש הפועל על-פי ההיגיון המערבי. לאויבינו יש ראש אחר, אשר עלול לראות בקורונה המחלישה את ישראל הזדמנות לפעול נגדנו.

במלחמה בנגיף הקורונה מתגלים גם הצדדים היפים שבחברה הישראלית. יש הרבה גילויי אחווה ודאגה לזולת. עם זאת, המערכת הפוליטית עדיין במשבר. מתברר שהפוליטיקאים שלנו אינם מצליחים להתעלות מעבר לסדר היום הפוליטי הצר ולבנות ממשלת אחדות לאומית לצורך מיגור המגיפה. המשבר הפוליטי המתמשך, ובמיוחד ההקצנה בשיח בשדה הפוליטי, מחלישים את החוסן הלאומי. בסופו של דבר, החוסן הלאומי הוא מרכיב חשוב ביותר בעמידה מול אתגרים ביטחוניים.

מידה מרשימה של סולידיות

ככלל – למרות חריגים מעטים אך בולטים לעין – החברה הישראלית הגיבה עד כה למשבר הקורונה, בהיבטיו האפידמיולוגיים והכלכליים גם יחד, במידה מרשימה של חוסן וסולידריות. בשיח הציבורי ניתן אומנם לזהות מידה לא מעטה של חשדנות וציניות כלפי החלטות שהתקבלו בדרג המדיני (בנסיבות של קיטוב פוליטי מתמשך), אך לצידן האזנה קשובה להמלצות המעוגנות בעמדות הדרג המקצועי, ונכונות להסתגל למצב ולמלא אחר ההנחיות. מתרבות גם התופעות של תמיכה הדדית וסולידריות, "רוח קרב" וגיבוי לסגלים הרפואיים הנמצאים בחזית המערכה.

לגילויים אלה של חוסן וסולידריות יש השלכה ישירה לא רק על היכולת "לשטח את העקומה", בהיבטיו האפידמיולוגיים של המשבר, אלא גם על המישור המדיני והאסטרטגי. ספציפית, לדימוי של חוסן חברתי ותפקוד גבוה בעת מצוקה (היפוכם של "קורי עכביש"), יש תפקיד ביטחוני כחלק ממשוואת ההרתעה. כבר נאמר שהדרך להרתעת מחבלים מתאבדים (שאין משמעות מבחינתם למחיר המעשה – המוות), היא ההמחשה לאורך זמן, כי הם ימותו לחינם: לא יעלה בידם לקרוע את הרקמה החברתית או למוטט את כוח העמידה של החברה הישראלית.

חשוב להדגיש, בתוך כך, כי התגובות במישור החברתי טעונות גם השלמה וגיבוי מצד המערכת הפוליטית; זו חייבת להתנער ממשקעי האיבה של העת האחרונה ולהתעלות לגודל השעה. למידת האמינות והנחישות של הדרג המדיני העליון ונכונותו לקבל החלטות קשות, יש השפעה ישירה על החוסן החברתי בעת משבר היסטורי. ההשוואה בין צרפת לבין בריטניה ב-1940 (מי התפורר ומי עמד) ממחישה את חשיבות המנהיגות בבניית החוסן הלאומי. בנסיבות שבהן אין למעשה פערי עמדות לגבי שאלות יסוד של מדיניות – מול הנגיף, מול אירן, ולנוכח תוכנית טראמפ – יש הכרח בעמידה משותפת ובלכידות לאומית, כפי שהודגש גם בספר ההמלצות של המכון כבר ב-2019, אל מול האתגרים האסטרטגיים שעדיין עומדים על הפרק.

גם ניהול נכון של הממד הכלכלי של המשבר, למרות המצוקה התקציבית הגדלה והולכת והשבתת חלקים משמעותיים של המשק, יכול להניב תוצאות בעלות משמעות אסטרטגית. יכולת עמידה במצבי לחץ בסדר גודל זה עשויה, בחלוף המשבר ובכפוף לעומק הפגיעה ארוכת הטווח בכלכלה העולמית, דווקא לשוב ולבצר את תדמיתה של ישראל כיעד כדאי להשקעות, וכגורם שחשיבותו עולה בתחומים שהמשבר מסמן כמשמעותיים לעתיד, החל מביו-טכנולוגיה וכלה ביכולת עבודה ולימוד מקוונות.

על-מנת לעמוד במבחן, חשוב לעשות שימוש מושכל ברזרבות המטבע המרשימות שצברה ישראל בעשור האחרון, תוך תיאום הדוק בין הממשלה לבין בנק ישראל. כמו ברובד החברתי, גם לחוסן הכלכלי יש תפקיד אסטרטגי הן במשוואות ההרתעה והן בבניית מעמדה המדיני של ישראל מול מדינות המחפשות משענת בתחומי החדשנות הטכנולוגית ומול האויבים.

להמשיך לשים לב לאירן

גם אם משבר הקורונה שואב אליו את תשומת הלב של מקבלי ההחלטות (ובאופן זמני, לפחות, משפיע גם על התנהלותם של גורמים כמו חמאס ומוריד את רמת החיכוך המיידי בתחום הביטחוני) חשוב לוודא שסדר העדיפות הלאומי לא ישתבש, והממשלה – כאשר תקום ותהיה בידה הסמכות לקבוע את מאפייני התקציב – תעמוד על המשמר אל מול נטיות לשחוק את ההוצאה הביטחונית.

יתרה מזאת: אל מול רמה גבוהה של אי-ודאות פוליטית וכלכלית לגבי עתידה של ארה"ב, יש לשמר ולייעד משאבים (דולריים) כדי לממן לטווח של שנים מספר את צורכי ההצטיידות של צה"ל, אפילו בנסיבות (לא סבירות, אך כיום גם לא בלתי אפשריות) של שינוי באקלים התמיכה הנוכחי בקונגרס.

כל זאת, על-רקע המציאות – העומדת בעינה, למרות השפעתו העמוקה של משבר הקורונה על החברה באירן ועל הלגיטימיות של משטר האייתולות – של איום אירני פעיל. החתרנות של טהרן נמשכת ברחבי האזור, ובמקביל לה גם האצת ההתקדמות לקראת צבירה עתידית של אורניום מועשר – עד להגעה לטווח פריצה לכמות מספקת של חומר בקיע לנשק גרעיני. הפוטנציאל להתפתחותו של מצב משברי עומד בעינו, וההיערכות אליו מחייבת גם היא התנהלות אחראית ומאוזנת וגיבוי ציבורי ופוליטי רחב ככל האפשר.

אפרים ענבר הוא נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, וערן לרמן הוא סגן הנשיא. www.jiss.org.il
סדרת הפרסומים "ניירות עמדה" מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.
תאריך:  28/03/2020   |   עודכן:  28/03/2020
פרופ' אפרים ענבר, ד"ר ערן לרמן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
הקורונה פוגעת גם בביטחון המדינה
תגובות  [ 5 ] מוצגות   [ 5 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
פוגע בחוסן ישראל
28/03/20 10:50
 
אובד מדינה
28/03/20 13:27
2
בן נאמן
29/03/20 07:51
 
לא דתיים או חרדים
30/03/20 09:15
3
בן נאמן
29/03/20 07:51
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  מגיפת הקורונה
רבים מבקרים את המדיניות הכלכלית "הקמצנית" בישראל בעקבות משבר הקורונה, וקוראים לממשלה לפעול כמו ממשלות אחרות בעולם: לשפוך הרבה כסף ציבורי על הציבור. האמת היא שכולנו, הכלכלנים ובוודאי שמגוון מומחים אחרים, עסוקים בניחושים מושכלים (יותר או פחות). איש לא יודע מתי המגבלות יוסרו ונוכל לחזור לפעילות כלכלית מלאה. אף אחד גם לא יודע איך המשק העולמי והישראלי יתאוששו לאחר הסרת המגבלות.
27/03/2020  |  עומר מואב  |   יומני בלוגרים
הממשלה בראשותו של בנימין נתניהו קיימה במהלך היום דיון ממושך, במטרה לנקוט צעדים נוספים להתמודדות עם משבר הקורונה. על הפרק: הצטיידות ורכש והיערכות לקראת סגר מלא. ההגבלות נדרשות מחמת זאת שבבדיקות שנערכות לא מסתמנת עדיין ירידה בהידבקויות. ראש הממשלה ציין בדיון שאם לא נראה שינוי בשיעור הנדבקים ביומיים הקרובים לא יהיה מנוס מהטלת הסגר.
27/03/2020  |  יואב יצחק  |   חדשות
הנטיות הלא-דמוקרטיות של השר דוד אמסלם הן סוד גלוי. הוא ויריב לוין ומיקי זוהר ואמיר אוחנה מתחרים ביניהם בחספוס הצורם. אתמול שאל אמסלם את ראש הממשלה בנימין נתניהו מה יאמר לילדו אשר יתמה מדוע נאסר עליו לצאת מן הבית בעוד שמרשים לאופוזיציה להתקהל ולהפגין מול הכנסת? מן העובדה שאמסלם הציג את הדברים לביבי אפשר להבין כי הוא רוצה לדרוס את חופש הדיבור.
27/03/2020  |  דן מרגלית  |   יומני בלוגרים
הלחץ מגורמים רבים, כולל בתקשורת, להגדיל מאוד כרגע את ההוצאה הציבורית, מתעצם. אחד הנימוקים המרכזיים הוא, כרגיל, השוואה לנעשה בעולם: נראה שממשלות רבות, כולל ארה"ב ובריטניה, נוהגות "בנדיבות" רבה יותר מממשלת ישראל, בכוונתם להזרים לציבור כסף ציבורי.
27/03/2020  |  עומר מואב  |   יומני בלוגרים
הסופר דוד גרוסמן פרסם בהארץ מאמר שובה לב, מרנין, נוסק וכובש לבבות על האדם אחרי משבר הקורונה. זה צירוף מרתק של תקווה וחרדה ותהיה והרהור וערעור, והבנה חדשה כי זמן חשוב מכסף, קריאת עינוג.
27/03/2020  |  דן מרגלית  |   יומני בלוגרים
רשימות נוספות   /   מגיפת הקורונה  /  מי ומי  
מחריפות הירידות בבורסות ניו-יורק   /  איתמר לוין
ראש ממשלת בריטניה נדבק בקורונה  /  איציק וולף
היקף חבילת הסיוע: 80 מיליארד שקל  /  איציק וולף
אז שהם לא ילמדו מהבית  /  אפרים הלפרין
קורונה וחיסוני שפעת  /  אפרים הלפרין
בני גנץ והמלחמה הקודמת  /  אפרים הלפרין
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il