|   15:07:40
דלג
  הרצל חקק  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
מה צריך לדעת כשמתכננים חופשה באילת?
קבוצת ירדן
תכשיטים לקחת לחופשה בחו״ל בחג הפסח

מאין באים המים, מאין מגיע האור

לאורך כל דרכּה ראינו, שיֵש תמיד רובד נוסף לַרובד הגלוי. הן בפרוזה והן בשירה, יש למזוודה של יצירותיה 'רצפה כפולה'. יהודית מליק-שירן מחפשת את השכבות הנעלמות, את המפלסים האלגוריים, את לשון התפילה המבקעת לבבות ורקיעים
31/03/2020  |   הרצל חקק   |   יומני בלוגרים   |   תגובות
יהודית מליק-שירן [צילום: תפארת חקק]


לא פעם אנו שואלים את עצמנו, מה כוחה של שירה, האם נוכל לחיות בלעדֶיה. העולם הופך להיות קר יותר וטכנולוגי יותר. כוהני המילים ממשיכים לשורר, וככל שהדורות חולפים, הלב חש במשקל הסגולי המיוחד של ההשראה הפואטית. יש לשירה משָׂא רוחני אמיתי, הכוח הבראשיתי לבקֵע קירות ולבבות, הכוח לעורר.

ספר שיריה של יהודית מליק שירן קורע מסכים, מגביה עוּף: מליק שירן הוכיחה את יכולותיה בשדה השירה בֶּעבר, כתבה ספרים לילדים, ספרי פרוזה, וגילינו את כישרונותיה בטיפוח דור הכותבים של המחר: תחרויות כתיבה לילדים ולנוער.

לאורך כל דרכּה ראינו, שיֵש תמיד רובד נוסף לַרובד הגלוי. הן בפרוזה והן בַּשירה, יש למזוודה של יצירותיה 'רצפָּה כפולה'. יהודית מליק-שירן מחפשת את השכָבות הנעלמות, את המפלסים האלגוריים, את לשון התפילה המבקַעַת לבבות ורקיעים.

קַדֵשׁ נָא תְּפִלָּתִי צוּרִי וּמִשְׂגַּבִּי

בְּפָנֶיךָ אֶפְתַּח סְגוֹר לִבִּי

כך שרה המשוררת.

אין זו תפילה מספרֵי הקודש, אבל עמוק בַּלב מבקשת המשוררת, שתשרֶה קדושה על כתיבתה, להשרות גובה שמים בכל שורה, כממריאה על-כנפי ציפור. היא מבטיחה ליושב במרומים, שתפילתה ראויה: היא תפתח לפניו את סגור לבה, ובכך תִּשרה הילה של נשגבוּת על המילים הנכתבות.

אִם תָּבוֹא מַנְגִּינָה לְחַדְרֵי לְבָבִי

אֶל נִגּוּן אֱלֹהִי חַבְּרִי נָא אוֹתִי.

ובשיר אחר:

פַּעַם בְּחַיַּי לִהְיוֹת אַחֶרֶת בשער 'רקדנית מילים':

רוֹצָה לִרְקֹד

כְּמוֹ נוֹצָה בָּרוּחַ

לְהִתְמַסֵּר אֶל הַצְּלִילִים

וההתמכרות לניגון גם בשיר נוסף - הניגון הזה

הַנִּגּוּן הַזֶּה שֶׁנּוֹלַד מִפְּעִימַת חָזֶה

בָּא לַעֲטֹף אוֹתִי

בְּאַהֲבַת הָאֵל

ליהודית מליק שירן יש כישרון מיוחד במינו. מי שעקב אחר סרטי היוטיוב שלה, נוכח די מהר, כי יש לה יכולת הלחנה נפלאה, והניגון שלה אכן נשמע כִּצליל ממרומים. היא חשה, שהניגון שנולד בקרבּה נובע מלמעלה, הניגון הזה הוא מעטֶפֶת אלוהית, מַתָת אל.

לְאָן בּוֹהֶה הַמַּבָּט שֶׁלָךְ צִפּוֹר?

וַאֲנִי מִשְׁתּוֹקֶקֶת לִקְלֹט אֶת עֵינַיִךְ

לִתְפֹּס אוֹתָן וְלוּ לְרֶגַע קָט

לָגַעַת בָּךְ.

הרי לנו עוד שביל, שבּו הולכים שיריה של שירן: הם ממריאים, הם מלאֵי תשוקה למבט במרומים. לא רק לָעולם הנשגב למעלה. כוחותיה הנפשיים והפואטיים מזדהים עם מבטי הציפור, בת כנף שקראה את לבה, וידעה להגשים את המשאלה. היא ואותה בת כנף חוברות זו אל זו מעל החלל והזמן - לנסוק אל על.

יש למשוררת רצון עז לקלוט את עיני הציפור, והיא חשה, שתמצא שם את שאיפותיה להמריא, לפרוץ את גבולות המקום והזמן. אנו עדים לבקשתה צנועה: להטמיע חייה במעוף של הציפור, בהתבוננות החודרת שלה:

לִתְפֹּס אוֹתָן וְלוּ לְרֶגַע קָט

לָגַעַת בָּךְ.

שאלנו, מה כוחה של שירה, והנה קיבלנו תשובה שוברת גבולות. משורר ספר משלֵי, רצה לדעת את דרך הנשר בשמים. המשורר המקראי היטיב להנחיל לנו את מסילותיה של השירה:

שְׁלֹשָׁ֣ה הֵ֭מָּה נִפְלְא֣וּ מִמֶּ֑נִּי

השירה מבקשת לתור אחר המופלא, הנפלא, פלאי עולם. יופי נסתר, שעֵין אדם לא רואה במבט שטחי. אכן זו הדרך שבּה נוכל להבין מדוע מבקשת הנפש האנושית את לשון השירה. אני מניח שחיים נחמן ביאליק היה אומר: אם יש את נפשך לדעת את נפש השיר ואת דרך השיר, לֵך אל השיר. הבה נלך בנתיבי שירתה של יהודית מליק שירן, להבין את נפלאותיה, את הקסם המיוחד של אותה לשון ייחודית, אותה תפילה מבַקַעת מחיצות, נוסקת עם מסלול הציפורים.

בשיר 'קדש נא תפילתי' היא שרה:

טַע בִּי נִגּוּנֵי שִׁירָה לְחָזֵק כּוֹחִי.

ובהמשך:

וַאֲנִי כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מַיִם

אוֹהֵב אוֹתְךָ אֵלִי רַחוּם וְחַנּוּן.

חַזֵק תְּפִלָּתִי מִבֹּקֶר עַד עַרְבַּיִם

בפסוק הראשון אנו מקבּלים אֶרמֵז לפסוק מתהלים, פרק א פסוק ג:

וְֽהָיָ֗ה כְּעֵץ֮ שָׁת֪וּל עַֽל-פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם

זה המזמור הפותח את ספר תהילים. משפט מפתח זה נאמר על גורלו של הצדיק. הצדיק, על-פי המזמור, זוכה לרווחה ולנחת, עץ שרווה מים ללא דאגה. במזמור של תהילים, הנושא הוא שכר ועונש. הצדיק יבוא על גמולו. בשיר של מליק שירן - דימוי המשוררת כשתולה על פלגי מים, מצייר אותה כמי שזכתה בכוחות השראה נשגבים, יכולת ביטוי עזה, כושר להתפלל בעוצמה של מים גועשים.

המשוררת מבקשת מהאל:

חַזֵק תְּפִלָּתִי מִבֹּקֶר עַד עַרְבַּיִם

אתה קורא בשירת יהודית מליק שירן - ומיד עולים לפניך שירות מקראיות נשגבות: שירת דבורה או שירת דוד ליהונתן, שירת חנה מלאת החוכמה וכמובן שירי תהלים המחכימים ומלאי הרגש. אנו מוקסמים מן הדימויים בשיריה - וחשים ברובד הנסתר שנסחף אל השירה המקראית: אותן דַקויות ספרותיות, רגשות כמעין המתגבּר, קשר עז לָאמונה, שירה ממעמקי הלב.

מִמַּעֲמַקִּים קְרָאְתִּיךָ יָהּ

לְךָ אָשִׁיר הַלְלוּיָהּ.

כך היא שרה בשיר 'הניגון הזה'.

שוב אנו חשים את השאיבה של השירים האלה ממזמורי תהילים: "ממעמקים קראתיך יה".

השירה והאמונה מותכות זו בזו:

אָחִי הָלַךְ מֵחַיֵּי אֲחֵרִים אֶל חַיָּיו.

רוּחוֹ הָפְכָה בּוֹ

טִלְטְלָה יָמָיו וְלֵילוֹתָיו

בְּאֵשׁ בְּעֵרָה הֻתְּכוּ גַּעְגּוּעָיו.

השיר 'באש בערה'.

המַעֲבר הזה מחיים לחיים יוצר טלטֵלה, בעֵרה, הַתָּכה של רגשות וגעגועים. ראינו רמז לכך בשירים קודמים שהצגנו, הרצון העז לחצות גבולות מקום וזמן.

הקוראים נסחפים עם השירים וחשים את מסלול השירה המתפעֶמֶת: השאיפה העזה לספוג את האיכות והיופי בכל חלק וחלק של העולם, היכולת לדלג מחיים לחיים. בעולם הכלכלה אומרים, שסכום החלקים והתחברותם יחד - הם הרבה יותר מן השָלֵם. מדבּרים על תפיסה של סינרגיה. זה מתאים גם להבנת השיר ולַתפיסה הכוללת של השיר. יהודית ממחישה לנו, שאפשר להקרין דרך שורות השירים צבעים ומחשבות, הלכי רוח המבטאים אמת שנוסקת עד רקיעים, זהרורי אמת נשגבה, שלַמַדע קשה לבטא אותם.

אנו חשים, שהשירה מחוללת משהו בנו, היא נבנית מצירופי מילים, מארמזים, שיוצרים דו-שיח עם המקורות. יש למלים כוח לחשמֵל, לרגֵש, להרעיד לבבות. היכולת של המשורר ללוש את המלים בניגון ובמעוף, להפוך שברי מילים של חול - למזמורי קודש. המבט של השירה מבקש את העולם שמֵעֵבר לַשגרה הרגילה, תאווה עזה לגעת ביופי:

לֹא רָאִיתִי יֹפִי כָּזֶה מְאוֹדִי

מְנַתֶּרֶת עַל עַנְפֵי עֵץ הַלִּימוֹן שֶׁלִּי

בשיר 'ציפור'.

לרְצות יופי, לרְצות נסיקה למרומים. יש כאן תפיסה פואטית שובה לב: בשיר יש היגד, אבל השיר אינו מספר מילולית, אלא יוצר אווירה מיוחדת בין השיטין. השיר מַשְרה עלינו תחושה מיוחדת, ואין עיקרו למסור מידע או לספר משהו. מבטה מזדהה עם מבטה של הציפור, בת כנף שיודעת להיכנס אל פנים העולם השמימי.

מַבָּטֵךְ נִשָּׂא לַמֶּרְחַקִּים.

וחוצה כל גבול:

וְהַמַּבָּט

חוֹצֶה שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם.

השירה אינה נשארת כאן, ברצפת החיים הרגילים: בשיר משהו אסתטי, משהו מובנה, יש סדר וארגון פנימיים. שיר שונה מכל צעקה מרגשת בלב היער. השיר חוצב פנינים מן המראות של העולם. מליק שירן כמו אומרת לנו, זן דרך השירה: לְשַוות למלים מבּע מקורי וחדש, מבע של קודש, של הַמְראה על-כנפי הציפור, היכולת הרוחנית ליצור שלֵמות חדשה המפעימה אותנו.

משורר וחוקר שירה אנגלי בשם טיילור קולריג' היטיב להגדיר זאת כך: פרוזה - "מלים במיטב סדרן, שירה - מיטב המלים במיטב סדרן". הדגש הוא על המיטב שיש בשיר, על התמציתיות של הרגשות, על העוצמה שיש במבע המרוכז. המשוררת האמריקנית אמילי דיקינסון ניסתה להסביר זאת בצורה מאוד ציורית: " אם אני קוראת ספר וחשה כפור בכל גופי, עד ששום אש לא תוכל לחמם אותי, אני יודעת: זו שירה. אם אני חשה, כאילו הסירו ממני את ראשי, אני יודעת: זו שירה. אלו הן הדרכים היחידות לדעת זאת, וכי יש דרך אחרת"?

אתה קורא זאת - והנה לפניך שיר של יהודית מליק שירן שמערבב מצבי צבירה, שחודר לַתְהיות על פלְאֵי היקום:

מֵאיפֹה בָּאים המַיִם

ועולִִים על גדותֵיהם.

כמו מראָה מזדַהֶרֶת של החַיים

משְׁתַקפים המַיִם.

כוהנת השירה רואה את הרבדים הנסתרים של השחר העולה, את הקשר הסמוי בין המילים לבין העולם המשכּים כל בוקר:

הַבֹּקֶר מִתְעוֹרְרוֹת מִלּוֹתָיו

נִמְתָּחוֹת לְאִטָּן

חִיּוּךְ עוֹלֶה בִּשְׂפָתָן.

בשיר בוקר

מה פלא, שהיא שרה בשיר המופיע בשער 'רקדנית של מלים':

פַּעַם בְּחַיַּי לִהְיוֹת אַחֶרֶת.

ראו נא כיצד כוהנת השירה ניצבת בעמדַת הצופָה על היקום, שואלת שאלות יסוד שניזונות מראייה בלתי אמצעית, שאלה שנוגעת ביסוד הדברים. החיים והמים הם כַּמים הפּנים לפָּנים. ניגוני השירה מעניקים למשוררת כוחות - וראו נא, היא מבקשת מבורא עולם לתת לה כוחות אלוהיים:

טַע בִּי נִגּוּנֵי שִׁירָה לְחַזֵק כּוֹחִי.

ציטוט מתוך השיר 'קדש את תפילתי'.

הניגונים והמילים שבהם זוכים המשוררים, הם מתת מלמעלה ויש בהם לרומם את הראייה השירה, לתת להם כוח מיוחד - הן בביטוי נפלאות הבריאה, הן בביטוי של מעמקי הרגש.

הכוח האלוהי נותן למשוררת רפואה ועוצמה:

"בּיצָרון לחַיי. צֳרי למילוֹתַי".

המשוררים בעיניה הם שליחים של כוחות נשגבים, ואת הבשורה שלהם הם מנחילים לעולם. תכלית השירה לתת לקוראים תחושה של נשמה יתרה. השירה. השירה היא חלק פנימי מן המהות שלנו, כוהני השירה הם צינורות שפע להעשיר את החיים. ראו נא איזה מראה נשגב נחשף בפנינו בשיר ' איני יודעת.

"גְּלִימַת זָהָב

הָעוטֶפֶת את האופֶק".

ספר שיריה של יהודית מליק שירן, 'באר התבונה', הוצאת 'בת אור' - 2020.
תאריך:  31/03/2020   |   עודכן:  31/03/2020
הרצל חקק
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מאין באים המים, מאין מגיע האור
תגובות  [ 3 ] מוצגות   [ 3 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
יוסף כהן אלרן
31/03/20 14:06
 
יהודית מליק-שירן
31/03/20 16:04
2
מני יריב
1/04/20 17:55
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
האנטישמיות מרימה ראשה, לפני הקורונה, בימי הקורונה וגם אחרי הקורונה, זהו נגיף שלא יימצא לו חיסון בעתיד הנראה לעין, זהו נגיף אותו יש מי שיונקים עם חלב אמם.
האקספוננט של מספר הנדבקים, שהיה 1.19 אתמול (הכפלה כל 4.3 ימים) ירד היום ל-1.125 (הכפלה כל 6 ימים). בסה"כ ירד ב-10 ימים מ-1.27 (הכפלה כל 3 ימים) אל 1.125 (הכפלה כל 6 ימים).
30/03/2020  |  אהוד ברק  |   יומני בלוגרים
כדאי לשים לב: לא רק הגידול במספר החולים הקשים משתטח (לאט); גם במספר הנדבקים האקספוננט נמצא בירידה לאורך עשרת הימים האחרונים (כשהיה צריך דווקא לגדול עם עליית היקף הבדיקות).
30/03/2020  |  אהוד ברק  |   יומני בלוגרים
רכבתי על קלנועיתי והיה לי זמן להרהר. הרחובות ריקים, כי אנשים נשארו סגורים בבתיהם. גם אני סגור בבית במשך יממות ארוכות, אבל יוצא לפעמים. אז בדרך יכולתי לבחון את עצמי: אילנה אמרה לי יום אחד שאני עצלן. תמיד הייתה אישה לצידי - אמי, אחר כך אשתי ז"ל. השבוע, העוזרת לא הגיעה לעבודה. קורונה.
30/03/2020  |  יאיר דקל  |   יומני בלוגרים
כאשר ממשלה יוצאת למלחמה נגד דעתו של שר, או חדלה מללחום בעודו רואה בכך משגה מהותי, עליו להתפטר מיד. אם הוא אדם נורמטיבי, כמובן. לא כן בפוליטיקה בעניינים שאינם ייהרג ואל יעבור. פרישה ופילוג מחייבים תהליך. יאיר לפיד ומשה (בוגי) יעלון לא הבינו זאת כראוי. אוזנם לא הייתה כרויה למי שאמר להם כי "החיפזון מן השטן".
30/03/2020  |  דן מרגלית  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
צבי גיל
צבי גיל
בקטע "דיינו" הנוסח האלטרנטיבי הוא "כמה מעלות רעות לאלוהים עלינו"    מתחילים באיתמר בן-גביר שהוא השר לשגעון הלאומי - דיינו, עוברים לשר האוצר ששודד את הקופה הציבורית - דיינו, ושר המשפ...
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
ברית ארוכה בין גרמניה לברית המועצות; המטרה של גרמניה וברה"מ הייתה פולין; יהודי פולין לא הבינו מה מאיים על שרידותם; פיתוח ה"בליץ קריג" הגרמני; הגנרל היהודי גאורגי שטרן מפתח את מלחמת...
ירון פרידמן
ירון פרידמן
הדיווחים בעולם כולו על אודות המלחמה בעזה מעדכנים ללא הרף את מספר ההרוגים הפלשתינים בעזה. נראה כי יש סוג של קונצנזוס לגבי המספרים. אך מהי רמת מהימנותם?
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il