מדינת ישראל מחזיקה בבעלותה אלפי דירות המיועדות למתן פתרונות דיור לזכאים: משפחות חלשות חד-הוריות, זוגות חולים, נכים ממלחמות ישראל, משפחות הסובלות ממצוקה נפשית או אחרת וכו'. הדירות המוחזקות באמצעות חברות משכנות, מושכרות/ניתנות לזכאים לתקופות ארוכות ותמורת דמי-שכירות נמוכים. מטבע הדברים, הביקוש גדול. במקרים רבים, מוחזקות דירות רבות על-ידי גורמים שזכאותם מוטלת בספק. במקרים אחרים, כפי שאנו מציגים להלן, מנוצל הדיור הציבורי לרעה - דירות מוחזקות על-ידי גורמים המקורבים לצלחת.
ראש המכינה הקדם צבאית בקיבוץ העירוני בית ישראל בשכונת גילה בירושלים, הרב הושע אברהם פרידמן בן שלום, ואשתו אורלי, מנכ"לית המכינה, משתכרים יחד כ-470 אלף שקל בשנה. למרות שכרם הם מתגוררים בדיור ציבורי שנועד לזכאים מעוטי יכולת. פעילים חברתיים שמבקשים להחזיר את דירות קיבוץ בית ישראל למאגר הדיור הציבורי, טוענים שמשרד השיכון מתנכל להם.
המכינה הקדם צבאית בית ישראל בשכונת גילה בירושלים הוקמה על-ידי עמותת קבוצת רעות בראשות הרב הושע אברהם פרידמן. לפי דיווחי העמותה, שכרו של מקים המכינה העומד בראשה הוא כ-243 אלף שח לשנה. ואילו שכרה של אשתו מנכ"לית העמותה אורלי פרידמן בן שלום, הוא כ-195 אלף ש"ח לשנה. שני בני הזוג נמנים עם חברי הקיבוץ העירוני בית ישראל שהוקם במרכז הקליטה בגילה, במטרה מוצהרת לתרום לשיקום השכונה.
משרד השיכון העמיד לרשות הקיבוץ 62 דירות, שנלקחו ממאגר הדיור הציבורי בשכונת גילה. הדיירים חויבו בשכר דירה מופחת. למרות ש
מבקר המדינה מתח ביקורת חריפה על המהלך ותיאר אותו כהעדפה בלתי סבירה, הדירות לא פונו. ניסיונות של פעילים חברתיים להביא לפינוי הדירות נוכח מצוקת הדיור הציבורי הגוברת בירושלים - נתקלות בסירוב גם מצד הקיבוץ וגם מצד משרד השיכון.
המכינה מפרנסת את חברי העמותה
המכינה הקדם צבאית בית ישראל בגילה הוקמה בשנת 1997 - כשלוש שנים לאחר הקמת הקיבוץ. מייסד המכינה והעומד בראשה תא"ל (מיל') הושע פרידמן בן שלום נמנה כאמור עם מייסדי הקיבוץ. חברי הקיבוץ עובדים במכינה, המתוקצבת על-ידי המדינה, ומקבלים ממנה את שכרם. לפי פרסומי המכינה, לומדים בה כ-60 חניכים בשנה. צוות מדריכי המכינה וצוות המורים מורכב ברובו מבוגרי מכינה ומאנשי הקיבוץ העירוני בית ישראל. לעמותת קבוצת רעות המעסיקה את ראשי המכינה וחלק מאנשי הצוות, מחזור שנתי של 5.6 מיליון ש"ח והיא מעסיקה 69 עובדים מהם 23 חברי העמותה. למרות שראשי המכינה טוענים שמטרת הלימודים במכינה היא לחנך ל"פעילות התנדבותית בשכונה - בחונכויות, במרכזי למידה, בבתי-ספר וקייטנות", תושבי השכונה טוענים כי בפועל, המכינה כמעט שאינה מעורבת במתן סיוע לאנשי השכונה המוגדרים כנזקקים והיא מתמקדת לטענתם באינטרסים של עצמה יותר משהיא מתמקדת בשכונה.
העדפה למבוססים
הרב הושע פרידמן ואנשי הקיבוץ העירוני בית ישראל המתגוררים בדיור הציבורי, קיבלו תנאי שכירות נוחים דומים לאלה של זכאי הדיור ציבורי, בלי שהוכרו כזכאים. בדוח שפרסם מבקר המדינה,
יוסף שפירא, הוא מתח ביקורת על תופעה זו (לאו-דווקא על עניינם של בני הזוג דלעיל), וקבע: מדובר בהטבה ניכרת. המבקר הדגיש שניתן היה לתת הטבה כה גדולה למי שאינם זכאים, אך ורק בתנאי שמדובר באזור שיש בו עודף דירות של הדיור הציבורי, ולא בירושלים - שהיא אחד המקומות בהם יש מחסור משווע בדיור ציבורי, קל וחומר כאשר כ-600 זכאים באזור ירושלים ממתינים לדיור ציבורי. בתנאים כאלה, טען המבקר בדוח משנת 2013, יש לבדוק אפשרות להפקיע את עשרות הדירות שניתנו לבית ישראל ולהחזירן למאגר הדיור הציבורי. אחד הקריטריונים להפקעת הדירות, כך הציע המבקר, יהיה באיזו מידה מי שמתגורר בדירת הקיבוץ העירוני תורם לקהילה. המבקר מצא שבדיקה כזאת לא נעשתה.
משרדי הממשלה לא פעלו לפי המלצת המבקר. יתר על-כן, בשנת 2018 קיבלה עמותת הקיבוץ תמיכה ממשלתית ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר תמיכה 201 אלפי ש"ח.
רודפים את המתנגדים
אתי חן, אחת מחברות פורום הדיור הציבורי הנאבק להחזרת דירות קיבוץ בית ישראל למאגר הדיור הציבורי בירושלים, מתארת את הקושי להביא לפינוי הדירות: "זה פשוט לא נתפס ש-600 משפחות בירושלים ממתינות בתור לדיור ציבורי, והדירות שמגיעות להן מוחזקות על-ידי משפחות הקיבוץ וסטודנטים ממשפחות מבוססות. אני מלווה משפחות בשכונה שבקושי שורדות ומתגוררות בתת-תנאים, בעוד הקיבוץ העירוני השתלט על הדירות שמגיעות להן. זה פשוט גזל. מי שאחראי לגזל הזה היא המדינה שאפשרה לשני קיבוצים עירוניים בירושלים (קיבוץ בית ישראל וקיבוץ ראשית) להשתלט על יותר מ-100 דירות, שנועדו למשפחות נזקקות. כמה ילדים ומשפחות יכלו לצאת מעוני בזכות הדירות האלה?. בושה למשרד השיכון! אני לא מבינה איך חברי הקיבוץ האלה ישנים בלילה."
דיירת במתחם בו שוכנות דירות קיבוץ בית ישראל מוסיפה: "הקיבוץ העירוני התיישב במרכז הקליטה בשכונת גילה באישור משרד השיכון והתערבב עם זכאי הדיור הציבורי. הם תופסים לנו דירות של משפחות חד-הוריות ונזקקים אחרים. יש להם משכורות גבוהות והם יכולים להרשות לעצמם לשכור דירות בשוק החופשי ולא לשבת בדירות של זכאי הדיור הציבורי. הדירות של הזכאים במתחם מתוחזקות בצורה מחפירה. יש רטיבות, יש עובש, יש הרבה זוהמה בשטחים הציבוריים. לחלק מהדירים הוצאו צווי פינוי בגלל שכר דירה שלא שולם. לעומת זאת, הדירות של הקיבוץ העירוני מתוחזקות טוב".
לטענת דיירת המתחם, הקיבוץ אינו תורם לשכונה: "הם השתלטו על המקלט ועל הגינות. מרחב הציבורי שלהם מטופח ובפעילויות שהם עושים שם, הם לא משתפים את הילדים שלנו. לא מזמן הם הביאו לשכונה מתנפחים לילדים ולא נתנו למי שלא שייך לקיבוץ להשתתף. מהרגע שנהייתי פעילה חברתית והתחלתי להתנגד להשתלטות הקיבוץ על הדירות, משרד השיכון רודף אותי. נרמז לי שהעובדה שאני פעילה חברתית לא עוזרת לי לקדם את ענייני".
להלן התגובה שנתקבלה
תגובת קיבוץ בית ישראל ניתנה באמצעות עומר לבקוביץ', רכז תחום בוגרים וקהילות משימתיות בעמותה:
-
"חברי בית ישראל חיים ופועלים במתחם מרכז הקליטה בגילה משנת 1994. חברי הקיבוץ לדור במתחם לבקשת משרד השיכון ועיריית ירושלים. כבר 26 שנה שהקיבוץ ביחד עם התושבים במתחם מפעילים פרויקטים רבים במתחם בהם: חונכויות אישיות, סיירת חסד ייחודית לנוער (סח"י), גינות קהילתיות, מוקד סיוע לקשישים, פרויקט הפגת בדידות לקשישים, ליווי חיילים וסיוע לימודי, קבלות שבת וארועים קהילתיים ועוד פרויקטים רבים.
"אנו שמחים על-כך שחלק מבני הדור השני של בית ישראל בחר להצטרף למפעל החברתי קהילתי הזה תוך לקיחת חלק בעשיה החברתית הענפה יחד עם תושבי השכונה. זאת על-אף תנאי המגורים.
"שכר הדירה הנגבה מאתנו נקבע על-ידי משרד השיכון בגובה המקסימלי האפשרי על-פי שמאות. באשר לעמותה, העמותה רשומה ברשם העמותות ופועלת על-פי חוק. מחזיקה באישור ניהול תקין בפיקוח הרשויות המוסמכות. הפעילות בשכונה מפוקחת על-ידי האגף לשיקום שכונות במשרד השיכון במשך שנים רבות. דוחות מקצועיים על השפעתה ופעילותה של בית ישראל במתחם נערכים על-פי הוראות משרד השיכון על ידיד צוותו המקצועי. מסקנות הדוחות הפיקוח בדבר חשיבות פעולתה של בית ישראל הן חיוביות וחד-משמעיות.
"המכינה הקדם צבאית של בית ישראל היא מוסד חינוכי מפואר הפועל בשכונה כבר 23 שנים. היא תמשיך לתרום לשכונת גילה, לירושלים ולמדינת ישראל, ומתוכננת להתקיים על שטח חום למבני ציבור שעיריית ירושלים הקצתה לה בתוכנית לפינוי בינוי. הדבר כמובן לא מגיע על חשבונו של אף תושב ונעשה בתמיכת המינהל הקהילתי של גילה.
"במרכז הקליטה חיים יחד כלל התושבים בערבות הדדית ואכפתיות. אנו מצרים על-כך שישנם גורמים המשתמשים בתקשורת ככלי שרת לפלג ולסכסך, ללא חקירה ובדיקה של העובדות".