משבר הקורונה יצר אתגר חסר תקדים לתקשוב הממשלתי, במיוחד לאור העובדה שמרבית עובדי המדינה עובדים מהבית וממשיכים לתת שירותים לאזרחים שגם הם כלואים בביתם. האתגרים היו בתחום תעבורת הרשת, כלים שמתאימים לעבודה מהבית, ובעיקר שמירה על זמינות אתרים שמעניקים שירותים קריטיים לאזרחים. אין ספק שהאתר הקריטי ביותר היה של שירות התעסוקה וביטוח לאומי, שחווה בתוך כמה ימים יותר מחצי מיליון כניסות, וכמובן משרד הבריאות והארגונים הכפופים אליו.
שחר ברכה, מ"מ ראש רשות התקשוב, העומד בראש צוות שעובד מסביב לשעון, מספר בראיון לאנשים ומחשבים על ההיערכות של הרשות להמשכיות תפקודית של הממשלה והמשך מתן שירותים לאזרחים.
איפה תפסה אתכם הקורונה?
מיד כשהחלו הדיווחים בעולם על התפשטות המחלה, הוריתי להיערך למצב חירום. צפינו בשלב מוקדם שצפוי סגר על המדינה וזה ישפיע על עובדי המדינה שיצטרכו לעבוד מהבית. כמו כל מבצע צבאי, חילקנו את ההיערכות לשלושה חלקים: א. אל היעד ב. היעד. ג. מטרות להמשך.
בוא נתחיל עם שלב אל היעד, מה הייתה ההערכות?
השלב הראשון היה כאשר יצאו ההנחיות, שלמעשה שלחו עשרות אלפי עובדי מדינה לעבוד מהבית. בשלב ראשון עשינו דיוני הערכת מצב ומיפינו פערים בכל המשרדים, ודאגנו לסייע לכל משרד בהתאם לרמת המוכנות שלו. פרסמנו הנחיות למנמ"רים, ואנו מקיימים איתם פגישות עבודה, מרחוק כמובן, כדי לתת מענה לכל בעיה. מעבר לזה אני חייב לציין, שבדיעבד, המוכנות שלנו הייתה, בין היתר, בעקבות שלוש מערכות בחירות, אז מגיעים העומסים להיקפים הרבה יותר גדולים מאשר היום.
איך התמודדתם עם אתגרים כמו אתרי שירות התעסוקה וביטוח לאומי, שחוו מאות אלפי כניסות בבת אחת, והיו לא מעט תקלות?
באופן טבעי, מספר מבקשי האבטלה גדל במהירות, ולכן נדרש היה סיוע מבחינת עומסים ותשתיות. מובן שכולנו התגייסנו, העברנו את העומסים אלינו, כדי לתת מענה לכל האזרחים שביצעו את פעילות הרישום מול הרשויות אונליין. הסיוע ליתר המשרדים נחלק בין אלו שעובדים תחת GOV וכאלו שעדיין לא. משרדים שעדיין לא עברו סייענו להם, יצרנו להם אתר משנה בתוך הגוב, שמאפשר לאתרים להתמודד עם עומסים אדירים. אגב, שירות התעסוקה לא היה השיא. העומסים הגדולים הם במשרד הבריאות, ואנחנו תומכים בהם 24 שעות ביממה, כולל בכל מה שקשור להודעות לציבור שיוצאות כל הזמן בכל הערוצים.
איך נערכים פיזית לאפשר לעשרות אלפי עובדים לעבוד מהבית ברמת חומרה, תשתיות ועוד?
ביקשנו מכל המשרדים להודיע לנו מה הם צריכים, גייסנו את הספקים השונים וסיפקנו מחשבים ניידים לעובדים שהיו צריכים, הנחינו את כל המנמ"רים כיצד לאפשר לעובדים שעובדים עם המחשבים האישיים שלהם לעבוד ולשמור על כל כללי האבטחה החמורים הנדרשים. גם מינהל הרכש והחשב הכללי התגייסו למשימה.
כיצד נערכתם לאפשר לציבור לבצע פעולות מול משרדי הממשלה און ליין?
תשתית ממשל זמין שבה השקענו משאבים רבים הרבה לפני הקורונה הוכיחה את עצמה. בהקשר הזה, מאוד שמחנו לראות כי יש גידול עצום בכניסה של אזרחים לאזור האישי בפורטל שלנו, פרויקט שעמלנו עליו בשנה שעברה וזה אחד מפרויקטי הדגל שלנו. אתן לך רק כמה נתונים לדוגמה. שירות תיקוף תעודת זהות ביומטרית לכאלו שחידשו את התעודה אבל לא הספיקו לתקף אותה - אפשרנו לעשות זאת באזור האישי. מאז תחילת המשבר נרשמו 66,503 כניסות לעומת 19,237 אלף כניסות בתקופה המקבילה אשתקד.
אילו לקחים לדעתך יהיו אחרי משבר הקורונה?
כידוע, אנחנו מדינה למודת אירועים ומשברים. אחרי כל אירוע הופקו לקחים, כמו, למשל, אחרי מלחמת לבנון הראשונה ב-2011, וגם משבר הקורונה ייצור שינוי. מגיפה באה והולכת, אבל לדעתי, הלקח העיקרי הוא הקמת מערך טכנולוגיות דיגיטליות לאומי, הרואה את כל המגזר הציבורי בדומה למערך הסייבר. למרבה הצער, ראיתי גופים ציבורים שלא תחת אחריותנו נאנקים תחת העומס שיצר המשבר, ואת זה אפשר למנוע. זו כמובן דעתי האישית, זה לא הזמן עדיין להפקת לקחים.
