האגף של
בל"ד בסיעה "המשותפת" עוין באורח קיצוני את ישראל. יש בו גרעיני חתירה תחת עצם קיומה. לא רק הדברים שהשמיעו במרוצת השנים ד"ר
ג'מאל זחאלקה ו
חנין זועבי ועתה גם הדוקטורנטית היבא יזבק, אלא יש לה גם שלושה ח"כים שהסתבכו בפעילות חתרנית פלילית נגד ישראל. שניים ישבו בכלא -
באסל גטאס וסעיד נפעא, והמרכזי שבכולם,
עזמי בשארה נמלט מהארץ משהוחלט להעמידו לדין. הוא עבריין נמלט.
דעתי על בל"ד כדעתו השלילית של משה (בוגי) יעלון. רק שלא כמו יעלון איני תומך בפסילת השתתפות בל"ד בבחירות לכנסת. מה הטעם להוציא אותם מחוץ למסגרת הפרלמנטרית כמו "בני הכפר"? למרות שלא בהכרח אני מאמין להם, בכל זאת הם מצולמים בעומדם בכנסת ישראל תחת דיוקנו של ד"ר תיאודור הרצל ומצהירים אמונים לחוקי ישראל. גם אם אין פיהם וליבם שווים יש לכך ערך מסוים.
אקדים ואומר כי אני נגד פסילות כעיקרון. לא תמכתי בשנות ה-80' במניעת השתתפותו של מאיר כהנא בבחירות לכנסת למרות ששמעתי מפיו דברים מסמרי שיער; וגם לא בפסילת איתמר בן-גביר או מיכאל בן ארי. במורשת היהודית "תחילת החטא בשחוק ואחריתו מרה". כך גם בפסילות, ומי כמו היהודים שראו את ספריהם נשרפים ואת ענקי הרוח שלהם מוחרמים חייבים להבין זאת?
אז כיצד על הדמוקרטיה להתגונן? מה לעשות מול מהללת מחבלים רוצחים כחברת הכנסת יזבק? דברים ברורים: יש לצמצם את חסינות חברי הכנסת באורח דרסטי. זו פריבילגיה הגובלת בשחיתות. כאשר היא תוגבל ניתן יהיה לנהוג בח"כי בל"ד כבכל אזרח. בגד? חתר? ריגל? הפיץ שקרים כוזבים הפוגעים שלא כחוק במדינה? יש להעביר זאת לבית המשפט. חסימת הבגידה אינה צריכה להיעשות לפני שיש ראייה שאכן נעשתה.
בל"ד היא הקיצונית במרכיבי הסיעה המשותפת מטעם ערביי ישראל, אבל גם באגפים אחרים שלה עלולים להתגלות סימנים מדאיגים של חתירה תחת ריבונותה של ישראל. להערכתי יש להחמיר את פעילות מערכת התביעה, אבל לא לחסום דרכם של מועמדים לכנסת.
מעשה איוולת
בוויכוח הקיים במסורת היהודית בין האלוהים לבין מלאכיו, שתוהים מדוע הוא מעניק מים במדבר לישמעאל שעתיד להרוג בעם ישראל, משיב להם בורא העולם כי הוא דן את האדם לפי שעתו. עכשיו הוא צדיק? אומר האלוהים, אז עכשיו הוא יקבל מים. כך צריכה לנהוג גם מדינה ריבונית.
לכך יש להוסיף כי רוב הציבור הערבי בישראל אינו מזדהה עם בל"ד ולא גלש לפעילות ריגול ובגידה וחתירה, ומנסה להשתלב באורח שוויוני בחברה הכללית, ותעמולה גזענית מהסוג שניהל ביבי והגדילו לעשות נושאי כליו מנוגדת לרוח היהדות ולמסורת בכללה, ועתידה גם לשמש בידי פשיסטים וקומוניסטים נגד אחינו היהודים הפזורים ברחבי העולם.
יש אינטרס לשלב את ערביי ישראל אפילו בממשלה. ברור שאינם מועמדים להשתתף בקבינט הביטחוני כל עוד הסכסוך ההיסטורי לא הגיע לסיומו. אבל אין סיבה שאיימן עודה, למשל, לא יהיה שר התחבורה, או ד"ר
אחמד טיבי שר הבריאות. להערכתי הם לא ירצו. בסדר (הבאתי כאן לאחרונה שיר נפלא של
נתן אלתרמן מ-1949 שמעמדם של הח"כים הערביים בכנסת קיים בזכות ולא בחסד). לפיכך לא יהיו בממשלה אבל זו הפקרות ומעשה איוולת להפוך אותם לבלתי לגיטימיים כפי שעשה הליכוד במערכות הבחירות מאז 2015.
ארחיק לכת, מדוע לא לחוקק חוק שבכל ממשלה יכהנו לפחות שני נציגים של המגזר הלא-יהודי? לא מוכרחים את "המשותפת". יש בני מיעוטים באקדמיה לגווניה ובהיי-טק ובעולם העסקי ובמערכת החינוך, וצירופם לממשלה יהיה ברוח מה שהימין של פעם למד מפיו של זאב ז'בוטינסקי הנשכח.
