היערכות
חובה עלינו לזכור שאנו חווים תרחיש אחד מני רבים שעלולים להתרגש על כל מדינה ובייחוד עלינו. היערכות לכל התרחישים, והגעה לרמת מוכנות מקסימלית בכולם לא תאפשר לנו לחיות.
בואו נזכור שאמנם המחלה מאוד מידבקת, אך האוויר שאנו נושמים בין 4 קירותינו הוא נקי, המים שאנו שותים הם נקיים, האוכל שאנו אוכלים הוא נקי, ובתרחיש ההמוני הבא דברים אלה כל אינם מובטחים, ופעולות רבות שאנו מבצעים כיום נגד הקורונה, ספק אם תועלנה בתרחישים אלה.
קיימת שאלה אחרת והיא האם יכולנו להיערך טוב יותר ברגע שפרצה המגיפה במזרח, ועל השאלה הזו ודאי שחובה עלינו לתת תשובה, ולהסיק ממנה את המסקנות הנכונות להבא.
מספר המיטות בבתי החולים
היללנים למיניהם, מ
אמנון אברמוביץ' ועד "פרשנים" אחרים, טוחנים אותנו שוב ושוב עם מחסור מיטות בבתי החולים, עם "מחדל הבריאות" ודווקא במגפה הספציפית הזו סוטרת המציאות על פניהם.
בתרחיש ריאתי המאפיין את המגפה הנוכחית, גיל החולים הוא פקטור מכריע בכמות המיטות הנדרשות לנו. ואם נביט בקישור, נראה שמדינת ישראל היא בתחתית סולם הגילאים של האוכלוסייה בעולם המערבי. אחוז בני ה-65 ומעלה באוכלוסייה בשנת 2050 יהיה קטן מכמות בני ה-65 באיטליה כיום, ומספר בני ה-80 ומעלה בישראל בשנת 2050 יהיה זהה למספר בני ה-80 ומעלה באיטליה כיום.
וחשוב מאוד לציין שמרחב אי-הדיוק ב"ניבוי" של מה שיקרה בעוד 30 שנה הוא קטן, כי האנשים האלה כבר נולדו, ומקור השגיאה היחיד הוא שיעור התמותה עד 2050.
המפתח של מספר מיטות ל-1,000 איש הוא מפתח בו משתמשים להשוואה בין מדינות, אך הוא טומן בחובו שגיאה מובנית. את מספר המיטות יש לחשוב יחסית לצרכני המיטות הפוטנציאליים, אשר המגיפה הנוכחית מראה את הברור מאליו, והוא שאוכלוסייה צעירה זקוקה להרבה פחות מיטות מאשר אוכלוסייה מבוגרת.
יש להימנע משאננות אך חובה להימנע גם מהיסטריה
אין ספק שמהמשבר הזה חייבים לצאת עם שיעורי בית. יותר מאשר יש לנו מצוקת בציוד ובמיטות, יש לנו מצוקה בצוותים הרפואיים. מנשמים אפשר להשיג ולבנות לבד, מטושים אפשר להשיג ולייצר לבד, מיטות אפשר לפרוס בהאנגרים תוך הכפלתן והשלשתן.
צוואר הבקבוק הוא כוח האדם, אשר נשחק גם בימים כתיקונם במשמרות בלתי אפשריות. וצוואר בקבוק נוסף הוא ליקויים בתכנון ובתקצוב לטווח רחוק, אשר לא ימנע אשפוזים במסדרונות בימים של שיא השפעת בחורף, אך יתאים עקב בצד אגודל את גודל המערכת ויכולותיה לצרכים האמתיים הגדלים והולכים, כאשר התבגרות האוכלוסייה מהווה פקטור משמעותי בגידול, ועל-פי תרחישי האיום הבריאותיים אלה הנוצרים בידי שמים ואלה שעלולים להיווצר בידי אדם.
