הק<span style='font-weight:normal;'>[ו]</span>רונה השבדית מנצחת את הפאונד הבריטי

המדיניות הראשונית של "חיסון העדר" בה נקט ג"ונסון בתמיכת יועצו הרפואי והמדעי לא הייתה בבחינת רולטה רוסית. היה בה בסיס והגיון מדעי-סטיסטי, קרי לבודד את האוכלוסייה הפגיעה והקשישה ולתת לצעירה להדבק בהדרגה עד כדי החלמה, תהליך היכול לארוך בין 24-9 חדשים, בהם ידבקו בין 45-70% מהאוכלוסייה. ב-15.3.20 ביצעו בפומבי ג"ונסון ויועציו תפנית של 180 מעלות", פרי לחץ צבורי ותקשורתי כבד, ו"ניתלו" בתחשיב של מומחה עולמי ידוע שהראה כי "חיסון העדר" משמעו 260,000 קורבנות. אגב גם גרמניה נקטה בתחילה באותה מדיניות אבל בשקט מרקלי אופייני ולא רעשני וצבעוני כג'ונסון. גם היא שינתה את מדיניותה, בשקט ובצנעה.

היחידה שהממשיכה עדיין (נכון ל-6.4.20) לדבוק במדיניות"חיסון העדר" היא שבדיה - בתי הספר והגנים עדיין פתוחים והאוכלוסייה חופשית להסתובב כרצונה עד התקהלות של 50 איש, המסעדות פתוחות (אין שירות על הבר...) והמשק עובד. הממשלה נערכת לשינוי במצב כדי להבטיח את המשך הטיפול בילדים שהוריהם עובדים בתחומים חיוניים. היא יכולה בינתיים להרשות לעצמה לעשות כן לאור ההבדלים התהומיים בינה לבריטניה. לשבדיה כמה יתרונות בסיסיים כדלהלן: האוכלוסייה הבריטית היא פי 6.5 מהשבדית ושטחה כמחצית ממנה, לכן צפיפות האוכלוסייה בה גבוהה. במיוחד בולט הדבר באזורים האורבניים, לדוגמה בלונדון [גופא] לעומת שטוקהולם [לא רבתי], שאוכלוסיתה פי 9 בעוד ששטחה רק פי 4.

הוצאות הבריאות בבריטניה 9.8% מהתמ"ג בעוד שבשבדיה 11% (בישראל רק 7.5%). בבריטניה רופא אחראי על 354 מטופלים בעוד שבשבדיה רק על 248, וזה פחות או יותר גם המצב בהקשר לאחיות ולכח עזר. למדדים הפיזיים מצטרפים ההבדלים האיכותיים המשמעותיים של מערכות הבריאות בין המדינות: שירות הבריאות הלאומי הבריטי (NHS) נחשב "כחולה של אירופה" - מערכת לא יעילה עם גרעונות כרוניים של מיליארדי פאונד מדי שנה, המספקת "בריאות רזה" של תורים אינסופיים לרופאים מומחים, שלא לדבר על אשפוז, מלווה בקיצוב בתרופות, ותפוסה שנתית של 100% בבתי החולים. בכדי להגיע לרופא על הבריטי הממוצע לעבור דרך אחות המחליטה לחיוב\שלילה.

לכשביעית מהאוכלוסייה ביטוחים פרטיים, החולבים את עטיני מערכת הבריאות הציבורית, לעומת מערכת בריאות שבדית ציבורית יעילה ואמינה במימון ציבורי מלא עם אחוזים בודדים של ביטוחים פרטיים שגם הם מפוקחים. מנסיוני האישי מדובר במערכת איכותית ונדיבה מאד, הכוללת את כל שרותי הרפואה בקהילה, בבתי חולים. בריאות הנפש, שיניים, שיקום וסיעוד וכו". למרות שאחוז בני 65+ באוכלוסייה דומה בשתי המדינות (קרוב ל-20%), עדיין ההבדלים ביחס ובטיפול הם קיצוניים - בשבדיה מסורת רבת שנים של מדיניות שיקום וסיעוד של הגיל השלישי המבוצע במימון ציבורי מלא של המחוזות, המועצות והערים הפרושים על מאות בתי אבות ודיור מוגן, כולל מערכת משומנת של ביקורי בית אצל מבוגרים נזקקים על-ידי אחיות, עובדות סוציאליות וצעירי השירות הלאומי (כתחליף לצבא).

רפואה מדע וסטטיסטיקה

האי הבריטי רחוק מאות מייל מארץ "אלף האיים" ורק קמצוץ של בתי אבות פרטיים במימון פרטי כבד מתקרבים לרמה השבדית. אומנם בעשור האחרון מסתמנת נסיגה בנדיבות המערכת השבדית - אין בה יותר רופא משפחה ספציפי, כולל תורים לאשפוז, אבל עדיין מדובר בהבדלים של "שמים וארץ" בינם לבריטים. שלא לדבר על מרכז המחקר הרפואי וביה"ח המפורסם "קרולינסקה" - בין ששת המובילים בעולם. אין זה צירוף מקרים כי שבדיה היא הששית בעולם במדד הרפואי של בלומברג (גם נדיבה וגם יעילה!).

בצירוף מקרים חולה הקורונה הראשון בבריטניה ובשבדיה התגלה ב-30.1.20.כיום (6.4.20) באנגליה כ-52,000 חולים ו-5,373 מתים - 79 מתים לכל מיליון נפש. בשבדיה כ-7,200 חולים ו-477 מתים - 30 מתים לכל מיליון נפש. ההבדלים בין מערכות הבריאות בין המדינות אינו מסביר את כל הסיפור. השבדים יכולים להרשות לעצמם להמשיך "בחיסון העדר" לאור רמת האמון הציבורי הגבוה בממסד ובשלטון. מדובר בתרבות שלטונית ארוכת שנים של אמון הדדי עם אוכלוסייה ממושמעת ומשכילה מאוד בין הגבוהות בעולם, כולל תרבות "הלאגום" שמשמעה איזון אישי וציבורי ללא שונות קיצונית. לכן מרבית האמצעים שנקטה הממשלה הם וולנטריים - המלצות בלבד, מה עוד שהחוקה השבדית מעניקה את האחריות לסוכנות לבריאות הציבור ולא לפוליטיקאים! קרי מדיניות המבוססת על רפואה מדע וסטיסטיקה.

למרות שבימים האחרונים החלה התקשורת "הממושמעת" להשמיע פה ושם בקורת על המדיניות הננקטת, עדיין כולם נשמעים לסוכנות - כולם בטוחים וסמוכים כי היה ותווצר סטיה בין מדיניות "חיסון העדר" למציאות בשטח - הסוכנות לא תהסס לשנותה בחדות ובמהירות עם תמיכה ציבורית רחבה ומשמעת מרצון. זאת בניגוד לג"ונסון הקופצני שמאז "הפיאסקו" של הברקזיט לא מאמינים למילתו (לא מעט בציבוריות ובתקשורת לא מהססים לכנותו"השקרן"). הקיצור, מה שהתאים לאתוס הבריטי המפורסם של מלה"ע השנייה לא כ"כ מתאים לדור של תחילת המאה ה-21 - ג'ונסון איננו צ"רצ"יל, אפילו לא האחות הרחמניה פלורנס נייטינגייל.

לנסיון החי השבדי חשיבות עולמית, כיוון שבמוקדם או במאוחר כל המדינות יחליפו את מדיניות הסגר ליציאה מדורגת של צעיריהם לעבודה תוך בידוד המבוגרים, קרי הן יאמצו את מדיניות "חיסון העדר". היבט נוסף ונסתר המתאים מאוד מאוד לקו המחשבה השבדי - ככל שיצליחו להתמיד במדיניות "חיסון העדר" עד להדברת המגפה העולמית לכשימצא החיסון, הרי שלמשק שלהם יהיה יתרון מוחלט ויחסי על פני כל המשקים בעולם - הזדמנות כלכלית היסטורית נוספת שתנוצל עד תום, כפי שעשו והצליחו מאוד במלחמות נפוליאון הראשון, מלחמת נפוליאון השלישי, מלחמות העולם הראשונה והשנייה.