בעיצומו של משבר הקורונה הודיע הבית הלבן (7.4.20), כי הדוברת סטפני גרישם תחזור לתפקידה הקודם כראש הסגל של
מלאניה טראמפ ובמקומה תבוא קיילי מק'אני – האדם הרביעי המחזיק בתפקיד ב-38 חודשי כהונתו של
דונלד טראמפ. מק'אני עשויה לגרום לבלתי יאמן להתרחש – טוענת מרגרט סליבאן, פרשנית התקשורת של וושינגטון פוסט: להתגעגע לדובר הראשון,
שון ספייסר.
בשנת 2012 התלוצצה מק'אני בטוויטר, באומרה שאחיו של
ברק אובמה מעולם לא עזב את בקתת המשפחה בקניה. היא קיבלה את התפקיד למרות שאמירות כאלו, לדעת סליבאן, מעודדות גזענות בחסות טענת הקונספירציה לפיה אובמה לא נולד בארה"ב ולפיכך לא היה כשיר חוקית להיות נשיא. היא קיבלה את התפקיד למרות – ואולי בגלל – שהיא טוענת שטראמפ איננו משקר. היא קיבלה את התפקיד למרות שאמרה שבשנת 2002 "הנשיא אובמה" (אז סנאטור בבית המחוקקים של אילינוי) יצא לשחק גולף כאשר העיתונאי דניאל פרל נרצח בפקיסטן.
מק'אני, שהייתה דוברת קמפיין טראמפ 2020, קיבלה את התפקיד למרות - ואולי בגלל - שהיללה את הישגיו של טראמפ במאבק בקורונה, כולל הדברים הבאים ב-25 בפברואר: "מחלות כמו הקורונה לא יגיעו לכאן". מאז הגיע מספר המתים בארה"ב ל-16,000. אבל כאשר מסתכלים על ממשל טראמפ, היא בעצם המשך הגיוני למה שהחל ב-21 בינואר 2017 בדבריו הידועים של ספנסר: "הקהל בהשבעתו של טראמפ היה הגדול ביותר בהיסטוריה, נקודה". השפל הגיע ארבעה חודשים מאוחר יותר, כאשר – לאחר פיטורי ראש ה-FBI, ג'יימס קומי – הסכים ספייסר לדבר עם העיתונאים רק ללא מצלמות ובחשיכה.
המצב הדרדר כאשר ספייסר הוחלף בידי שרה הקאבי-סנדרס, אשר הפגינה בוז גלוי כלפי התקשורת. גם היא שיקרה: האקבי-סנדרס טענה שאנשי הבולשת קידמו בברכה את פיטוריו של קומי, אך כאשר נחקרה בידי אנשיו של התובע המיוחד
רוברט מולר – נאלצה להודות שהדברים היו חסרי בסיס.
אבל האקבי-סנדרס לפחות קיימה תדרוכים שוטפים; המחליפה שלה, סטפני גרישם, ביטלה אותם. הגישה שלה לתפקיד הדוברת הייתה להשפיל עיתונאים בטוויטר, מניעת כניסת עיתונאים לבית הלבן עד שבית המשפט אסר עליה לעשות זאת, ואמירות כמו זו שסיפקה אחרי הדחתו של ראש הסגל: "עבדתי עם
ג'ון קלי והוא לא מסוגל להתמודד עם הגאונות של הנשיא".
לאור ההיסטוריה הזאת, למה ניתן לצפות מהדוברת מק'אני? התחזית של סליבאן: היא תהיה עוד יותר גרועה מקודמיה, היא תתרחק עוד יותר מן האמת, היא תהיה עוד יותר חנפנית לנשיא. היא הייתה לוחמנית כאשר דיברה בשמו של טראמפ בקמפיין 2016 ולאחרונה כדוברת הקמפיין הנוכחי, וכעת מטשטשים הגבולות בין מסע הבחירות לבין ניהול הממשל. כל זה כמעט מספיק כדי לעודד נוסטליה וגעגועים לאותו תדרוך של ספייסר ב-21 בינואר 2017.
