קברו של הרופא הנודע תומאס הודג'קין ביפו

בין הקברים בבית הקברות האנגליקני (נקרא גם הפרוטסטנטי) ברחוב יפת ביפו נמצא קברו של הרופא האנגלי הידוע תומאס הודג'קין שעל שמו נקראת המחלה לימפומת הודג'קין.

הסופר, העיתונאי ואיש הטלוויזיה והרדיו לשעבר, יוסי גודארד, המתגורר ביפו בסמוך מאוד לבית הקברות, ביקר בימים אלה במקום וכך מתאר את רשמי ביקורו בפוסט ששיתף בפייסבוק: "הוא חבוי וקשה למצוא את הכניסה אליו - בית קברות פרוטסטנטי ישן ומוזנח ביפו.

אני מחפש בו קבר מסוים שלו סיפור מעניין. כך אני משוטט בין הקברים כשקוצים וסרפדים שורטים אותי ללא רחם, עד משאני מגלה אותו בקצה המתחם - קברו של תומאס הודג'קין (1798 - 1866), רופא פתולוג אנגלי שעל שמו נקראת המחלה לימפומת הודג'קין.

הוא נולד בשכונה צפון מזרחית של לונדון. הוריו היו קווייקרים והוא חונך ברוח הקהילה הדתית הזאת ואף לבש את הלבוש האופייני לה כל ימי חייו. בגיל 21, החל ללמוד רפואה. במסגרת לימודיו נסע לאיטליה שם פגש את משה מונטפיורי והיה ידידו הקרוב במשך יותר מארבעים שנה.

בשנת 1832 פרסם את המחלה הנושאת את שמו, במאמר על "מחלת הבלוטות והטחול" בעיתון של החברה הרפואית והכירורגית של לונדון.

הודג'קין ביקר עם מונטיפיורי בארץ ישראל פעמיים, בשנים 1857 ו-1866. במסע השני חלה בדיזנטריה חריפה, נפטר ב-4 באפריל 1866 ונקבר כאן. מונטפיורי הקים על קברו מצבה בצורת אובליסק עשויה גרניט מלוטש. על המצבה כתוב: "פה מונח הגוף של תומאס הודג'קין רופא מכיכר בדפורד, לונדון. אדם שהצטיין במחקריו המדעיים".

בחלק האחורי של המצבה כתוב: "משה מונטיפיורי - עדות לידידות של יותר מארבעים שנה ולזיכרון נסיעות רבות שנעשו יחד באירופה, אסיה ואפריקה".

בביקורו האחרון של מונטפיורי בארץ בשנת 1875, כשהיה בן תשעים, סר לבקר את קבר ידידו, וכתב על כך ביומנו: "הלכתי עוד פעם לראות את קבר ידידי ד"ר הודג'קין, מצאתי אותו מוזנח ושכרתי פועלים שיעשו גדר ברזל סביב המצבה כי נעצב עלי רוחי בזכרי את כל המידות הטובות והישרות של הנפטר הנ"ל בכל הודג'קין משך חייו" (הטקסט - תקציר מויקיפדיה).

צמוד לקברו של תומאס הודג'קין בבית הקברות האנגליקני ביפו נמצא קברו של המצביא הבריטי בריגדיר ג'נרל אדוארד תומס מיצ'ל. מיצל נולד ב-1787, היה חניך באקדמיה הצבאית המלכותית ושירת בחיל התותחנים המלכותי. במסגרת שירותו בצבא הבריטי לחם ופיקד בארצות שונות בעולם ובהם בהולנד, בבלגיה, בספרד ועוד. ב-1840 היה מראשי כוחות הצבא הבריטי שנשלחו לארץ ישראל כדי לסייע לטורקים (העות'מניים) לגרש מן הארץ את צבאו של השליט המצרי אִבּראהים פאשא.

מיצל מת ביום 24 בינואר 1841, באזור אשקלון, לאחר קרב מג'דל בו גורשו נהדפו הכוחות המצריים מעבר לגבול עזה. בן 54 היה במותו. מותו נגרם ככל הנראה ממחלה וירלית או חיידקית כלשהי. אנשי הרפואה ביחידתו דיווחו כי סבל מחום גבוה במשך כמה ימים לפני מותו. הוא הובא לקבורה במצודת סידני סמית, במקום בו ניצב היום בית החולים הצרפתי ביפו, ולאחר מספר שנים הועברו קברו ומצבתו לבית הקברות האנגליקני ביפו.

על קברו לוח שיש לבן בו נכתב באנגלית: "מוקדש לזכרו של בריגדיר גנרל אדוארד תומס מיצ'ל מחיל התותחנים המלכותי. מפקד כוחות הוד מלכותה בסוריה. חבר במסדר באת', וחבר מסדר סנט פרדיננד, איזבלה הקתולית, וצ'רלס השלישי מספרד, שנפטר ביום 24 בינואר 1841, בן 54. הוא הצטיין בתכונות נעלות ונאצלות, בשירות ארוך ומבריק, וזכה ליחס חיבה מכל אלה שהכירו אותו... מהכוחות של הוד מלכותה בסוריה לאות הוקרה וצער". מעל ההקדשה נכתב בערבית: "קבר צר זה, מכיל את גופתו של האיש ששמו הלך לפניו בחייו. נכבד כולנו את זכרו של מי שזיכה את תקופתו בתהילה".

שמואל גילר חוקר יפו מספר, והתיר לי לפרסם את הדברים, כי בין הקבורים בבית הקברות האנגליקני ביפו ג'יין וולקר-ארנוט, שייסדה בשנת 1863 את בית הספר הנוצרי הראשון ביפו - בית הספר לבנות טביתא, וניהלה אותו עד למותה בשנת 1911, ומרי בריסקו בולדווין, שייסדה בשנת 1870 את בית הספר הפרוטסטנטי לבנים, ונפטרה ביוני 1877. שנתיים לאחר מותה הוצבה מצבה על קברה, שהובאה מחו"ל על-ידי ידידיה, וביטריס (בסי) מנאגאן, שייסדה בשנת 1877 את בית החולים האנגלי.

בין הקבורים במקום כמה מאנשי המושבה האמריקנית, שהגיעו ארצה ליפו בספטמבר 1866 עם הכומר אדאמס וחלקם נפטרו ממחלות זמן קצר לאחר הגעתם, ובהם ג'ורג קלארק, ושני בניו הקטנים, שנפטרו באוקטובר 1866 זמן קצר לאחר הגעתם לארץ.

מזה שנים רבות נמצא בית הקברות האנגליקני ברחוב יפת ביפו במצב עגום ומוזנח, על גבול המביש. לפני מספר שנים התגלה ופורסם כי כמה צלבי האבן שהם חלק מן המצבות וכן כמה מצבות נשברו ונותצו.

ב-2014-2015, ביוזמת האדריכל וחוקר יפו שמואל גילר ואחרים, נערך מבצע ניקיון ושיפוץ של בית הקברות. אולם עדין נכון לאפריל 2020 מצבו מוזנח ועגום. שטח בית הקברות מלא בעשביה גבוה ופרועה המאיימת לכסות את מצבות הקברים. אין שילוט הכוונה ראוי לבית הקברות. ראוי כשלב ראשון לנכש את העשבייה הגבוהה במקום.