אַרְבַּע קוּשִׁיוֹת:
- מָה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם מְיוּחָד לָנוּ? - מֵיתָר הָאֲרָצוֹת פָּשׁוּט גירשו אוֹתָנוּ...
- לָ"אֲרוּחָה הַמִּשְׁפַּחְתִּית" בְּ"לֵיל הַסֵּדֶר": "אִם תִּרְזוּ - אֵין זוֹ הַגָּדָה !"
- לָמָּה בַּכְּלָל, וּמִי זֶה רָצָה לֶאֱכוֹל בַּפֶּסַח דַּוְוקָא מַצֶּה ?
- הַתְּשׁוּבָה מְעַט פּוֹאֶטִית:
לְהַזִּכִּירֵנוּ שֶׁלֹּא כָּל מָה שֶׁשַּׁטּוּחַ הוּא טָעִים, וְלֹא כָּל מָה שֶׁרָזֶה הוּא דִּיאַטֶּטִי...
- מַדּוּעַ הָאֱלוֹקִים לֹא שָׁלַח סְפִינָה, אוּ בָּנָה גֶּשֶׁר, וּבָחַר לִבְקוֹעַ אֶת הַיָּם?
- כִּי מָה שֶׁאֶפְשָׁר לִפְתּוֹר בְּדֶרֶךְ נֵס - חָבָל לְהַשְׁקִיעַ בִּמְזוּמָּן....
- מַדּוּעַ דַּוְוקָא בַּפֶּסַח אוֹמְרִים: "כָּל דְּכַּפִּין יֵיתֵי וְיֵכוֹל, כָּל דִּצְרִיךְ יֵיתִי וְיִפְסַח",
כְּלוֹמַר: מַדּוּעַ דַּוְוקָא בְּפֶסַח מַזְמִינִים אֶת כּוּלָּם לֶאֱכוֹל, וְלֹא בְּחַג אַחֵר. יָפֶה וְצַח ?
- מִסְפָּר הָרְעֵבִים הַמּוּכָנִים לֶאֱכוֹל מַצּוֹת וּמָרוֹר, וְעוֹד לְהַמְתִּין לַמִּקְרָא הַהַגָּדָה
קָטָן מֵאוֹכְלֵי הַסּוּפְגָּנִיּוֹת, אָזְנַי הֶהָמָן, אוּ פֵּירוֹת שֶׁל ט"וּ בִּשְׁבָט...וְזוֹ אֵינָה אַגָּדָה !
לֵיל הַסֵּדֶר -צֵא וּלְמַד
בָּא לֵיל הַסֵּדֶר וּבַעַל-הַגּוּף מֹשֶׁה-עֶגְלוֹן
אָמַר לְחַנָּה-בֶּלָּה: " לְכִי לַשָּׁכֵן וְהַצִּיצִי בַּחַלּוֹן
רְאִי כֵּיצַד חוֹגְגִים שָׁם וחיזרי אֶלַי לְסַפֵּר
וְאָז עִם לֵיל-הַסֵּדֶר גַּם פֹּה כְּבָר נִסְתַּדֵּר..."
הָלְכָה חָנָה-בֶּלָּה, אֲשֶׁר בַּעֲלָהּ בָּהּ הֵאִיץ
נִגְּשָׁה לַחַלּוֹן הַשָּׁכֵן, הסְתּוֹדִדָה לְהָצִיץ
חָשְׁכוּ עֵינֶיהָ: הַשָּׁכֵן לְרָעֲיַיתּוֹ הוּא מַרְבִּיץ
לֹא תּוֹרָה וְלֹא גְּמָרָא, כְּבָר פָּנֶיהָ כִּקְצִיץ
חָזְרָה לְבֵיתָהּ, אֶל בַּעֲלָהּ הָעֶגְלוֹן הַמְּצַפֶּה
הִצְטַנְּפָה בַּפִּינָּה וְלֹא פָּתְחָה אֶת הַפֶּה
"נוּ ?", שׁוֹאֵל מֹשֶׁה-עֶגְלוֹן אֶת אֵשֶׁת חֵיקוֹ, חֲסוּדָה
"כֵּיצַד חוֹגְגִים שָׁם?" אַךְ הִיא שׁוֹמֶרֶת סוֹדָה
שָׁאַל הָעֶגְלוֹן פַּעַם, פַּעֲמִיִּים, שָׁאַל פָּעַם עוֹד
וְאָז תָּפַס בְּיָדוֹ וְהֵנִיף אֶת הַשּׁוֹט
שֶׁאֵלָה אז חָנָה-בֶּלָּה, בְּקוֹלָהּ הַדּוֹמֵעַ:
"לָמָּה שֶׁלַּחֲתָנִי לְהָצִיץ לַשָּׁכֵן,
אִם אַתָּה כְּבָר יוֹדֵעַ ?!"
לפי א. דרויאנוב: "ספר הבדיחה והחידוד"
"מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה"
בָּא קַבְּצָן חָדָשׁ לָעִיר
בְּקַשׁ נְדָבָה מִיָּד הַגְּבִיר
אַךְ הַקַּבְּצָן נוֹתָר רָעֵב
כִּי הִגְבִּיר לָתֵת סֵרֵב
בֵּרְכוֹ הַקַּבְּצָן: "שָׁנִים מֵאָה וְעֶשְׂרִים
לְךָ וּלְכָל חֲבֵרֶיךָ הָעֲשִׁירִים..."
הַגְּבִיר קָרָא לוֹ וְהֶעֱנִיק לוֹ מַתַּת עָשִׁיר
וּבִקֵּשׁ מַמְּנוּ: "עַתָּה שָׁב נָא וְתַסְבִּיר:
כַּאֲשֶׁר סֵרַבְתִּי לָתֵת לְךָ נְדָבָה
מַדּוּעַ זֶה בֵּרַכְתָּנִי בְּרוֹב אַהֲבָה?"
הֵשִׁיב הַדַּלְפוֹן: " מֵאָה וְעֶשְׂרִים קָצָבְתִּי לְכוּלְּכֶם
חָשַׁב נָא מָה חֶלְקְךָ בְּמִנְיָן' זֶה, וַה' יְרַחֵם..."
לְפִי א. דרויאנוב: "סֵפֶר הַבְּדִיחָה וְהַחִידּוּד"
מַצּוֹת "בְּרָאְיל"
יַשֵּׁב יְהוּדִי בְּפֶסַח עַל סַפְסָל בַּשְּׂדֵרָה
וְהוֹצִיא מַצּוֹת מִתִּיקוֹ לַעֲרוֹךְ לוֹ "כֵּרָה"
וְהִנֵּה עַל קְצֵה הַסַּפְסָל מִתְיַשֵּׁב לוֹ עִיוֵר
צַו "כָּל דִּכְפִין" עַל הַקַּמְצָנוּת גּוֹבֵר
חִישׁ הַיְּהוּדִי לְצַו לִבּוֹ נִתְרַצָּה
וְהוֹשִׁיט גַּם לָעִיוֵּר מֵאוֹתָהּ הַמַּצָּה
מִישֵּׁשׁ הָעִיוַר אֶת הַמַּצָּה בְּאֶצְבְּעוֹתָיו
וְתָמַהּ בְּקוֹל: "מִי אֶת הַשִּׁירָה הָזוּ כָּתַב?"