נראה שבג"ץ ייאלץ הפעם להכריע, סוף-סוף, בשאלה אם נתניהו, בשל כתב האישום שהוגש נגדו, יכול לכהן כראש ה
ממשלה שעתידה לקום במסגרת ההסכם הקואליציוני שנכרת בין הליכוד וכחול לבן.
למקרא ההסכם מתברר, שהפוליטיקאים - בעורמתם כי רבה - הניחו על שולחנו של בג"ץ מין תבשיל מיוחד שכזה, שעתיד להסב לשופטים כאבי בטן עזים במיוחד, שספק אם ידעו כמותם אי-פעם.
סיכמו ביניהם הפוליטיקאים: אם בג"ץ יפסול את נתניהו - הכנסת מתפזרת והולכים לבחירות רביעיות, ואז - על בג"ץ תוטל כמובן האחריות לכך. בהקשר לאפשרות של בחירות רביעיות, מן הראוי להביא כאן את עמדתו של בג"ץ עצמו כפי שהובעה בעניינו של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין (בג"ץ 2144/20):
"אנו כלואים במצב משטרי חריג שהוא תולדה של כישלון נבחרי הציבור להקים ממשלה קבועה בישראל גם לאחר שלושה סבבים של מערכות בחירות" בהמשך פסק הדין מביע בג"ץ תקווה "המשותפת לכולנו" ואומר כי:
"מן הראוי שהקברניטים יתעשתו ויחלצו את "הספינה השלטונית" מן המבוי הסתום שבו היא כלואה וכי זהו אכן צו השעה וביתר שאת בימי הקורונה שהתרגשו עלינו לאחרונה". הנה כי כן, בג"ץ, שבתוך עמו הוא יושב, מביע כאן עמדה פוליטית שממנה ברור שהוא נגד בחירות רביעיות. אלא שעכשיו - באים הפוליטיקאים הערמומיים אל בג"ץ וכאילו מבקשים ממנו לפרוע את השטר.
במילים אחרות, משל אומרים הפוליטיקאים לבג"ץ: אם אתה הבג"ץ, כפוליטיקאי לרגע, רוצה למנוע בחירות רביעיות וסבור שהקמת ממשלה קבועה היא כדבריך "צו השעה" - נא אשר את נתניהו כראש הממשלה למרות כתב האישום שהוגש נגדו.
ובעברית עכשווית, כאילו אומרים הפוליטיקאים: יתכבד בג"ץ וייכנס תחת האלונקה - גם אם מי ששוכב עליה הוא אדם כבד מנשוא - בשל כתב האישום הרובץ על בטנו.
לא זכור אימתי הוגשה לבג"ץ הצעה כה נדיבה - עד שלא ניתן יהיה לסרב לה.
