דוד בן-גוריון נהג בתבונה בהציגו בפתח מגילת העצמאות את הקושאן שיש לעם היהודי על ארץ-ישראל. התנ"ך הוא הקושאן וכאן הולידו אברהם ויצחק ויעקב את ילדיהם. בן-גוריון וברל כצנלסון וחילונים רבים ראו בתנ"ך את סלע קיומנו. בצדק. כולה שלנו, כפי שכתב זאב ז'בוטינסקי. כבר 4,000 שנים מאז קנה אברהם את מערת המכפלה בחברון.
אבל לפני 1,388 שנים היא נכבשה בידי הערבים. יש להם חזקה. הם דייר מוגן. הר עיבל והר גריזים הם שלי. אבל הר תבור והר כרמל גם שלהם. כל הארץ היפה והאהובה והקשה הזאת שלנו. גם שלהם. שותפי גורל. כאשר הם יוכלו לכתוב בערבית את מה שכתבתי כאן בעברית - ייכון השלום.
הציונות תמיד עמדה על צדקת התביעה להחזיר את הארץ ליהודים. אך תמיד חתרה לרוב יהודי, יעד אשר סוכל ככל האפשר לצערנו על-ידי הערבים ושלטון המנדט הבריטי. כי הציונות לא העלתה על דעתה מדינה יהודית לא דמוקרטית, שלא תהא בה
זכות הצבעה לכל אזרחיה. זה עולה משירת ז'בוטינסקי וממגילת העצמאות של בן-גוריון שהיה גדול מנהיגי העם היהודי בעידן המודרני.
על יסוד ההבנה שאנו עוד חוליה בשרשרת צריך לבחון את ההסכם בין
בנימין נתניהו לבין
בני גנץ להקים
ממשלה. שר הביטחון המיועד גנץ הסכים לתביעת ביבי לספח את בקעת הירדן אם ארצות הברית תתיר. זה תנאי נחוץ אך בלתי מספיק.
כיום מחזיקה ישראל בבקעת הירדן לצרכי ביטחונה כפי שעוצבו לאחר מלחמת המגן הצודקת ב-1967. יש לה פסק זמן לגיטימי. ב-2011 דיבר ביבי על נוכחות צבאית ממושכת בבקעה. גם את זה אפשר להצדיק. אבל סיפוח בלי זכויות אזרחיות ואישיות, בלי היתר לכל פלשתיני להצביע בקלפי לכנסת זו התדרדרות למדינת האפרטהייד בדרום אפריקה. כולם זוכרים כיצד נגמר שם הסיפור. גם ברודסיה, ש
מנחם בגין בתבונתו הדגיש כי אינו רוצה להידמות לה.
בכייה לדורות
בינינו לבין עצמנו, ביבי אינו רוצה לספח אפילו גרגר חול אחד ביהודה ובשומרון. הוא עושה כן כמי שכפאו שד. הקיצונים מימין חושבים כי ניתן לפתור הכל בכוח הכוח. במצוקתו ביבי מקבל זאת. הוא גרר לשם את גנץ כהגנה לא על ארץ-ישראל אלא על גוש הימין.
המצב הקיים הוא רע אבל נסבל. מפני שמותיר תקווה למשא-ומתן בבוא היום. מה שביבי עלול לעשות באישורו של גנץ הוא בכייה לדורות. אם לספח את כל ארץ-ישראל-המערבית כי אז במקרה שחס וחלילה תפרוץ מלחמה באשמת הערבים (כפי שאירע ב-1967), לא ביוזמתנו.
ביבי, שאל את עצמך אם הצהרה על סיפוח, שאינה משנה דבר בשטח, שווה את פרישת מצרים וירדן מהיחסים הדיפלומטיים, שהושגו בעמל מדיני כה רב על-ידי מנחם בגין ו
יצחק רבין; ובהתרחקות מצד הסעודים והמפרציות שאתה כה גא בקשרים עימם; ובנידוי מ
האיחוד האירופי, שעלול, למשל, לחדול מתמיכה במדע הישראלי, או לקבוע כי כל תוצרת ישראל היא כמו מהתנחלות מפני שממשלתך טשטשה את הקו המפריד בין שטחים ממערב הקו הירוק למזרחו.
דעתי שביבי לא יספח אם האמריקנים יבינו כי הוא מצפה מהם שיחלצו אותו ויניחו לו לרדת מן העץ הגבוה. הימור: אם יוכל לא לספח, ואם הדבר לא יכביד על משפטו הפלילי, ואם לא יאבד את הרוב בגוש הימין - הוא לא יספח. איזושהי התערבות שמיימית תציל אותו. Deus ex machina.
הערה 1: בהמשך תמצאו שגיורא שחרי כותב כי אם אינו טועה התחרטתי על גילוי החשבון של לאה ויצחק רבין. לא דובים ולא יער ולא חורשה ולא ערוגה. אך נכון שמקץ 15 שנים הצבעתי לרבין. אם ביבי יפרוש ל-15 שנים אשמח להצביע בעבורו במלאת לי 97.. נו, חיוך לקראת שבת.
