בשנות ה-50 המוקדמות החלו פסיכיאטרים לטפל בחולי סכיזופרניה בתרופה חדשה בשם chlorpromazine. שבעה עשורים מאוחר יותר, היא עודנה בשימוש – אך כעת גילו מדענים שהתרופה, הידועה גם בשם Thorazine, יכולה למנוע מנגיף הקורונה לפלוש לתאים.

צוותי מדענים בודקים כיום אלפי תרופות, כדי לראות האם באופן מפתיע יש להן פוטנציאל נגד הקורונה – מדווח ניו-יורק טיימס. הם ניסו אותן על צלחות של תאים, וכמה עשרות מועמדות עברו את הסינון הראשוני. חלק מהן משמשות מזה שנים לא נגד נגיפים, אלא נגד סרטן, אלרגיות ועוד. אחרות טרם אושרו בידי מינהל התרופות והמזון האמריקני (FDA), אבל ניסויים קליניים כבר הוכיחו את בטיחותן וייתכן שניתן יהיה לאשר אותן במהירות רבה מן הרגיל.

"אני חייב לומר בכנות: 98%-95% מהן ייכשלו, אבל אנחנו צריכים רק אחת או שתיים", אומר ד"ר סומיט צ'אנדה, מומחה לנגיפים ממכון סנפורד שבקליפורניה. האסטרטגיה של צ'אנדה ועמיתיו ידועה בשם "התוויה מחדש של תרופות" והיא קיימת מזה עשרות שנים. המועמדות הסבירות ביותר לפעול נגד הקורונה הן אלו שמשמשות נגד נגיפים אחרים, כמו remdesivir של חברת Gilead Sciences. ד"ר אנתוני פאוצי, מדען המחלות המדבקות הבכיר של הממשל, הודיע השבוע (יום ד', 29.4.20) שניסוי קליני הראה שתרופה זו מפחיתה את התמותה מקורונה ויכולה לצמצם את משך המחלה.

זה לא הכל, מציין הטיימס. לאורך השנים נמצאו תרופות שאין להם כל קשר לנגיפים, כיעילות גם נגדם; הבעיה היא שקשה לומר מראש לאלו מהן יש כוחות נסתרים. בשנת 2012 התגלה נגיף הקורונה בשם MERS במזרח התיכון; בדיקה של 290 תרופות קיימות העלתה ש-27 מהן בולמות את חדירתו לתאים, כמו גם שהן יעילות נגד נגיף הקורונה הגורם את הסארס. מבין אותן 27 תרופות, 17 נראות מבטיחות גם נגד הקורונה הנוכחית – ובהן תרופות נגד פרקינסון ולוקמיה.

לאחרונה החלו צ'מודה וצוותו בחיפוש אדיר ממדים אחרי תרופה לקורונה. הם בחנו 13,000 תרופות על תאים נגועים כדי למצוא את אלו המאיטות את התפשטות הנגיף. מספר האפשרויות צומצם על-ידי הפחתת המינון, כדי להגיע לזה שבסופו של דבר ימצא את דרכו לריאותיו של החולה בלא לסכן אותו. לפני שבועיים הם דיווחו בצורה מקדמית על שבע תרופות מבטיחות; הממצאים עדיין לא פורסמו על-פי קני המידה המדעיים.

צוות נוסף, בראשותו של ד"ר נוואן קרוגן מאוניברסיטת קליפורניה, מנסה אף הוא למצוא תרופות הפועלות נגד קורונה ולהבין מדוע. הצוות מצא, כי הנגיף חודר לתאים על-ידי נעילה של לפחות 332 מהחלבונים בגוף ובכך הוא גורם להם לייצר נגיפים נוספים. צוותו של קרוגן מצא 69 תרופות המיועדות לאותם חלבונים ופרסם את הרשימה בחודש שעבר, באומרו שייתכן שחלק מהן יהיו יעילות נגד הקורונה. בית החולים מאונט סיני בניו-יורק ומכון פסטר בפריז בדקו תרופות אלו על תאים הנגועים בקורונה. רובן נכשלו, אבל תשע הצליחו לעכב את הנגיף ולדברי קרוגן – "הן יעילות פי עשרה ואפילו פי 100 מאשר ה- remdesivir".

התרופות הללו פועלות באחת משתי דרכים, מסביר הטיימס. האחת היא מניעת היווצרותם של חלבונים חדשים בתאים, וכך אין לנגיף על מה לפעול. קבוצה זו כוללת תרופות לסרטן, כמו ternatin-4 ו- Zotatifin. השנייה היא אלו הפועלות על שני חלבונים ספציפיים – סיגמה-1 וסיגמה-2 – המהווים את "מערכת התקשורת" של התא ומחזקים את יכולתו לעמוד בפני לחץ חיצוני. נגיף הקורונה תוקף חלבונים אלו ומשכפל אותם; לא ברור למה, אבל כך הוא פועל – ולכן כך ניתן להילחם בו.