היועץ המשפטי לממשלה כבש אמש (ראשון) בפעם השנייה את המאחז בקומה 3 בבניין צלאח א-אדין ונכנס ללשכת פרקליט המדינה במלוא קומתו. מיד אץ רץ לו מנדלבליט לשגר מכתב לכל כלי התקשורת, שבו הבהיר בשמחה כי הוא יישא באחריות הניהולית והמקצועית הכוללת לעבודת פרקליטות המדינה וכי בהמשך השבוע תתקיים ישיבת הנהלה בראשותו.
מנדלבליט מבסס מהלך כיבוש משרת פרקליט המדינה לעצמו על הפרקטיקה שהוא המציא שלושה חודשים קודם לכן, ולא על הוראת חוק או דין.
בימים רגילים, מהלך מסוכן זה הנותן לפקיד אחד את כל סמכויות הניהול והביצוע של מערכת אכיפת החוק, מהלך המנוגד לחוק, היה עובר בשתיקה. אך הימים אינם רגילים.
שר המשפטים
אמיר אוחנה הודיע מיד כי המחטף שבוצע על-ידי היועץ המשפטי לממשלה אינו תקין ומינה את מ"מ מנכ"לית משרד המשפטים כאחראית על הפרקליטות.
מנדלבליט הבין מיד שהמהלך שביצע לא יצליח לעבור לסדר היום ולכן מיהר לשגר אמש, בשעות הלילה המאוחרות, מכתב לנציב שירות המדינה, שהופץ מיד לעיתונות, ובו ניסה להסביר ולשכנע שמדובר בפתרון ביניים הנובע מכך שסמכויותיו של פרקליט המדינה, להוציא מספר מצומצם, נשאבות מסמכויותיו של היועץ אשר אצל אותן אליו, ולכן בהיעדרו של פרקליט המדינה חוזרות סמכויות אלו באופן אוטומטי לידי היועץ המשפטי לממשלה.
מנדלבליט הדגיש כי אין מדובר בשום פנים ואופן במינוי לתפקיד ממלא-מקום פרקליט המדינה על-ידי היועץ המשפטי.
היועץ מנדלבליט התבקש לפרט מהן אותן סמכויות שהאציל ל
שי ניצן, פרקליט המדינה שפרש. היועץ לא הצליח להציג ולו סמכות אחת.
כל שמסר היועץ הוא שסמכויותיו מפורטות במאות הוראות חוק, כאשר רבות מהן הואצלו לפרקליט המדינה ופעמים רבות אף הואצלו לגורמים נוספים בפרקליטות. לכך הציג היועץ דוגמאות לפעילות הפרקליטות מכוחו של היועץ. ניתן למצוא למשל בתחום האזרחי בו קובע חוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), תשי"ח-1958, כי "בכל הליך שהמדינה צד לו תיוצג המדינה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו"; או בתחום הפלילי, בסעיפים 11-12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, המבהירים כי פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים אשר תובעים נאשמים בשם המדינה, עושים כן כנציגיו של היועץ.
לקרוא ולא להאמין. כל הסמכויות הואצלו באופן רחב לנציגיו של היועץ או לבא-כוחו, כמופיע בחוקים, אך לא לפרקליט המדינה בלבד.
היועץ המשפטי לממשלה כתב לנציב שירות המדינה ומציג בפניו מצג עובדתי שאין בו ממש. מנדלבליט לא הצליח להצביע על סמכות אחת שהאציל באופן אישי ספציפי על פרקליט המדינה, אך מיהר להציג מצג שסמכויותיו של פרקליט המדינה נשאבות מסמכויותיו של היועץ אשר אצל אותן אליו, ולכן בהיעדרו של פרקליט המדינה חוזרות סמכויות אלו באופן אוטומטי לידי היועץ המשפטי לממשלה.
היועץ המשפטי לממשלה לא הסביר כיצד עשה דין לעצמו וכבש את ניהול הפרקליטות בהכרזתו כי הוא יישא באחריות הניהולית והמקצועית הכוללת לעבודת פרקליטות המדינה, ואף מיהר ליישם הצהרתו זו בזימון ישיבת הנהלה בראשותו עוד השבוע.
שלטון היועץ עבר גם הפעם את הגבול וזו סיבה נוספת שטוב יעשה ויפנה את תפקידו.
