מבט אל המשבר הכלכלי שיצר נגיף הקורונה

כמו בכל משבר יש בו צד בריאותי וצד כלכלי-חברתי. למרות שביום שני האחרון נרשם מספר נמוך של מובטלים, יימשך המיתון במקרה הטוב עד לתחילת הסתיו הקרוב.

גם למשרד הבריאות וגם למשרד האוצר היה ברור שישנם מקומות המעודדים התקהלות כמו קניונים, שווקים, חדרי כושר, ספריות, מסעדות, בתי-קפה, בתי-קולנוע ועוד. בעוד מתחמי התרבות והאוכל נשארו בתחתית הרשימה חרף העובדה שהם נמצאים במאבק הישרדות מתמשך עוד לפני שפרץ משבר הקורונה, הוחלט לפתוח החל מיום חמישי הקרוב קניונים, חדרי כושר, ושווקים, זאת מבלי שיש תוכנית מסודרת לחיטוי והפרדה בין אנשים.

חשוב לציין כי פתיחת מקומות אלו הייתה סלע המחלוקת בין משרד האוצר, שדחף לפתוח מקומות אלה באופן מיידי, לבין משרד הבריאות שדרש היערכות מחדש והכנת תוכנית הפרדה בין קונים שכן במרחב גדול קשה לשלוט במספר האנשים הנמצאים במתחם מסוים (זאת בניגוד לחנויות הרחוב ששם ניתן לשמור על ריחוק בצורה טובה יותר).

לא ברור לי מדוע התקבלה בקלות עמדת משרד האוצר, ולא נדרשו מהם הבהרות בדבר השינויים שיש לעשות בחודש וחצי כדי למנוע התפרצות של גל תחלואה שני. ההערכה שלי היא שהפחד ממיתון כבד, וכן, הגברת הלחץ מצד בעלי העסק העצמאיים, היא שהובילה את ראש-הממשלה נתניהו להחלטה פזיזה זו (שבואו נקווה שהיא לא תתגלה כשגויה ומסכנת חיי-אדם).

וכן, נכון לעכשיו, לא טורח ביטוח לאומי להודיע על דחיית התשלומים. ההערכה של משרד האוצר היא כי 400,000 מתוך יותר מ-1.1 מיליון מובטלים לא יחזרו למקום העבודה הנוכחי שלהם ויצטרכו לחפש עבודה חדשה.

ניתן לראות כי נכון לעכשיו, המדינה כרגע לא מספקת למובטלים כלים כגון פתיחת קורסים מקצועיים, או לחלופין הכשרות שיסייעו לאותם מובטלים לשפר מיומנויות הנדרשות כיום בשוק העבודה לצד הסבה מקצועית למי שחפץ בכך. זהו נתון מדאיג שייאלץ את מדינת-ישראל לחשב מסלול מחדש.